בימים אלה צועד הציבור הציוני דתי עוד צעד מבורך לחיזוק האחדות הפנימית בתוכו, באמצעות בחירת מועמד מוסכם לקראת הבחירות לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
מעבר לאחדות ולסיכוי הגובר לקבוע את זהות הרב הראשי הבא, ישנה ברכה גדולה בהצבת מועמד תלמיד חכם בעל השקפה תורנית וממלכתית שיוביל בעזרת השם את הרבנות הראשית להיות מוסד מרכזי ומשפיע על צביונה היהודי של מדינת ישראל ויתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים לפתחינו, מתוך תפיסה עמוקה של 'ראשית צמיחת גאולתינו'.
למועמד שייבחר מצפה משימה כבדה, להחזיר את עטרת הרבנות הראשית ליושנה, ואף לחדש את ימיה כגוף התורני העליון של מדינת ישראל, המתמודד עם סוגיות דת ומדינה וחברה ועם מורכבות העידן המודרני.
למשימה זו שלושה ראשים:
תורה והלכה
העולם המודרני והעידן הטכנולוגי, מעמיד בפנינו כמות עצומה של אתגרים ושאלות הלכתיות בכל תחומי ההלכה; שבת ומועד, משפט, רפואה, כשרות, גיור, מצוות התלויות בארץ ועוד. חלק מהשאלות נוגעות לפרט ולקהילה' אך שאלות רבות דורשות הכרעה ציבורית וממלכתית. הרבנות הראשית' ראויה וצריכה להיות המוסד העליון והאחראי לבירורי הלכות אלו, הן בפסיקת הלכה ע"י הרבנים הראשיים והן בהפנייתן לפוסקים מומחים ולגופים מקצועיים ככל שנדרש. כל זאת מתוך ראיה רחבה של טובת כלל הציבור וצרכי המדינה.
דת ומדינה
לאחר ניסיונות שלא צלחו לרפורמות בתחומי הגיור והכשרות, התעצם הצורך להתגבר על החסמים הבירוקרטיים והפוליטיים, ולעצב רפורמות המבוססות בראש ובראשונה על יסודות הלכתיים מוצקים, גיבוי מגדולי הפוסקים, תמיכת רבני הערים והקהילות, ולא פחות חשוב הסברה אפקטיבית של הפתרונות המוצעים. גם בשאר הנושאים השנויים במחלוקת, כגון צביון השבת בפרהסיא הציבורית והסדרת מעמדם של פסולי חיתון, צריכה הרבנות הראשית להוביל את הדרך לפתרונות והסכמות ככל שניתן, ולא להשאיר את המלאכה לגופים בעלי אינטרסים זרים.
קירוב רחוקים.. וקרובים
קשה להפריז כיום בעוצמת השסעים הפנימיים בחברה הישראלית, חוק החמץ ופטור אברכים משרות צבאי, הם רק דוגמאות בודדות לוויכוחים הרעיוניים החוצים ומפלגים את הציבור בישראל. עם ובלי קשר לכך, רבים סבורים כי הרבנות הראשית אינה מוסד רלוונטי, שהרי גם חלקים נרחבים משומרי המצוות אינם נשמעים לפסיקותיה, ואינם רואים בה סמכות מחייבת. גם המצדדים, כמונו, בחשיבות מוסד הרבנות, ובהיותו חלק בלתי נפרד ממוסדותיה הממלכתיים של מדינת ישראל, מחויבים להכיר בבעיה, ולפרוץ דרכים יצירתיות להביא את המאור שבתורה לכלל הציבור בישראל, להפגת המתחים בין חלקי הציבור, ולהשבת את האמון הציבורי לרבנות כגוף המחובר לציבור מכיר במצוקותיו, ונרתם לסייע לו בכל צרכיו, ממקורה של תורה וההלכה, כפי שמסביר משה ליתרו מה מעשיו בכל יום "כי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים כי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו".
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.