אדיר עם חניכים
אדיר עם חניכיםצילום: צהר הלב

שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי מתקיים השבוע. במשכן הנשיא יוענקו תעודות הצטיינות ל-31 מתנדבים בהם גם אדיר יעקב, חרדי תושב קרית אתא המתנדב ב'צהר הלב'. שוחחנו עמו על השירות ועל האתגר האישי כמי שמגיע מהחברה החרדית.

בראשית דבריו מספר אדיר על 'צהר הלב', ארגון התנדבות חרדי הפרוס בכל הארץ ועוסק בילדים ונוער המוגדרים כנצרכי חינוך מיוחד. הוא עצמו מתנדב ב'חכמת ישראל', שם לומדים ילדים בגילאי בית הספר היסודי, ותפקידו שלו הוא להעניק להם מענה רגשי וחינוכי. עובדת היותו מדריך המלווה את המחנך והסיע שבכיתה מעניקה לו יכולת לתקשר עם הילדים באופן מנותק ממחויבות ומשמעת, ובשל כך, הוא חש, ההצלחה רבה יותר בחיזוק ופיתוח האמון והביטחון העצמי אצל הילדים.

לשאלתנו כיצד החלה בו השאיפה לצאת להתנדבות בשירות לאומי אזרחי, כמי שמגיע מהחברה החרדית, בה המסלול הטבעי אינו כזה, אלא מכוון לשנות לימודים ארוכות בישיבה ובכולל, משיב אדיר ומספר על הרקע האישי שלו כמי שעד גיל תשע התאפיין כילד בעל בעיות והפרעות, ילד שהסתובב ברחובות עם נערים גדולים מגילו וכך גם נחשף למה שהוא מגדיר כ"דברים מעבר לגיל שלי".

"הייתי הכבשה השחורה מחוץ לכיתה, הרבה אצל היועצת. הייתי לא מקובל לימודית", הוא מספר וכשאנחנו שואלים אם היה מקובל בקרב הילדים הוא מספר כי מעמדו איפשר לו להיות מגן לחלשים ממנו מאיומיהם של בעלי זרוע כאלה ואחרים.

מאוחר יותר, מספר אדיר, הוא עבר לבית ספר קטן יותר, שם קיבל תשומת לב ממוקדת מכיוונו של אחד המורים שהאמין בו והעלה אותו על דרך חדשה שהובילה להצלחות בלימודים, המשך לימודים בישיבה ובכולל, לצד התמודדויות טבעיות לכל בחור ישיבה ואברך.

זיכרונות השנים שבהן נדחק אל מחוץ לקבוצת חבריו, מחוץ לקבוצה הלומדת ומחוץ למסגרת הותירו בו את השאיפה לתת לאחרים את מה שלא היה לו. כשהתוודע למסלול השירות הלאומי אזרחי דרך ארגון 'חברים' שסייע לו להתקבל להתנדבות, הבין שזו הדרך בה יוכל להשיב לחברה שהעניקה לו.

אדיר מספר כי הדרך להתנדבות בשירות הלאומי הייתה קלה בתיווכם של אנשי ארגון חברים שסייעו לו להתקבל ללא בחינה, ללא השתלמות וללא ראיון עבודה. את כל אלה הוא עבר, מסתבר, ברחובות בהם הסתובב בילדותו, ושם הוכשר ליצור קשר חי עם ילדים ובני נוער במצבו מגובה העיניים. כיום, במקביל להתנדבות הוא גם לומד הוראה על מנת לשכל את יכולותיו החינוכיות לקראת ההמשך.

עוד שאלנו את אדיר אם מסלול השירות הלאומי אזרחי יכול להוות מענה עבור צעירים רבים מהחברה החרדית המתקשים לבצע את המעבר אל שורות הצבא על כל הכרוך בכך, בין השאר המדים והשינוי הדרמטי באורח החיים, מה שקיים פחות במסגרת השירות, ולדבריו התשובה חיובית בהחלט והדברים אף מתרחשים בפועל. רבים מחבריו מתנדבים בשירות וכיום יש 1200 מתנדבים שכאלה והדבר הופך מקובל יותר ויותר בחברה החרדית.

על הקושי האישי של צעיר חרדי לצלוח את המעבר למסגרת השירות הלאומי אזרחי, מספר אדיר כי לו עצמו, כמי שגדל בנהריה, לא היה קושי חברתי סביבתי שכן השכונה בה התגורר לא הייתה חרדית בהגדרתה. לעומת זאת הוא בהחלט מבין את סיפורי הקושי של אחרים שגדלים בשכונות חרדיות לכל דבר לבחור במסלול זה, אם כי גם בחסידויות הנחשבות לקהילות סגורות, ישנם משרתים רבים.

עם זאת הוא מספר כי הקושי האישי שלו מגיע דווקא מהבית. הוריו עדיין מתקשים לקבל את העובדה שבנם בחר במסלול של שירות לאומי אזרחי ולא המשיך במסגרת הישיבתית הרגילה, וזו הסיבה שמחר, בבית הנשיא, כאשר הוא יקבל את תעודת ההצטיינות מידיו של נשיא המדינה, הם לא יהיו שם, ובמקומם ינכחו באירוע רק הוריו של רעייתו. "ההורים שלי היו מעדיפים שאמשיך בישיבה. הם פחות שותפים לתחושת ההערכה על מה שאני עושה".