
הרב ד"ר יוסף פסח גלסמן, רופא פנימי וגריאטרי מניו יורק, חקר את השימוש היהודי בקנאביס לאורך השנים. בכנס אינספריישן 2023 שיתקיים בקרוב הוא יציג את ממצאיו עליהם שוחחנו אתו.
"אנחנו יודעים שהרמב"ם שהיה רופא נתן קנאביס לכאבי אוזניים ולהצטננות. בערבית קראו לזה קנאב ולפי הרדב"ז זהו קנאבוס. הוא גם מציין שעלי הקנאבוס משמחים את האדם שלועס אותם", אומר הרב גלסמן ומספר על מקורות נוספים שפגש במחקרו.
באשר לשימוש שעשה הרמב"ם בצמח כתרופה מעיר הרב גלסמן כי מחקרים של העת האחרונה רואים בקנאביס מרחיב סינפנות וחומר אנטי דלקתי, אם כי קשה לשער שהרבמ"ם הכיר את התכונה הזו שבו.
עוד הוא מציין איזכורים קדומים אף יותר של החומר שהופיע גם במשנה. במסכת כלאים מופיע הקנאביס כחלק מתיאור שדות "שדהו זרוע קנאבוס", נכתב שם. להערכת הרב גלסמן השימוש בצמח באותה תקופה היה יותר לאריגת בגדים ויצירת חבלים, אך גם האפשרות שהחומר נוצל לצרכים רפואיים אינה משוללת יסוד, שכן מזה 4000 שנה נעשה שימוש כזה בקנאביס בהודו ובסין ובתקופת המשנה הייתה תעבורת מידע וחומרים ערה בין ארץ ישראל לסין והודו, כך שבהחלט סביר להניח שהידע הרפואי הגיע גם לארץ ישראל.
מוסיף הרב גלסמן את דברי ה'דעת זקנים' שמפרש וכותב שבגד השש שנתן פרעה ליוסף היה בגד הסוי מהקנאבוס, וככל הנראה מדובר בבדים שתכונתם הייתה שאינם מקבלים טומאה. בתלמוד הירושלמי מובא שתכריכי הצדיקים בירושלים היו עשויים קנאבוס.
על רקע דבריו אלה שאלנו את הרב גלסמן אם בין המקורות שמצא גילה גם אזהרות מהשימוש בחומר, והוא מציין את הרדב"ז שמזהיר משכרות הנגרמת מהקנאבוס, אך הדברים לא נאמרו באופן גורף ופומבי. להערכתו של הרב גלסמן הסיבה לכך היא שהחומר שהיה פעיל באותם ימים היה טבעי יותר ולכן פחות מרוכז וממילא השפעתו פחות חזקה מכפי שהיא היום.
את מחקרו החל הרב גלסמן בתקופה שבה היה רופא בבוסטון בה הותר השימוש בקנאביס כתרופה והוא ביקש להכיר לעומק את החומר המדובר ובין השאר גילה ש"בשולחן ערוך ובמשנה ברורה שכתבו שקנאבוס זה הפתיל הכי טוב לנרות שבת. שאלתי את עצמי אם זה אותו צמח, קראתי עוד ועוד וראיתי שאכן מדובר באותו צמח".
בשיחה עם הרב גלסמן אנחנו מעלים את השימוש כיום בחומר, שימוש שמוגדר כבילוי ולאו דווקא כתרופה או כהרגעה מכאבים, והוא אומר שאכן היהדות אינה מתייחסת לחומר כחומר שנכון לעשן אותו ללא צורך רפואי, כפי שהיא אינה רואה כמעשה נכון נטילת תרופה כחלק ממסיבה או בילוי. הקנאביס, הוא אומר, הפך למעין אלכוהול ובעיניו האלכוהול מסוכן אף יותר מהקנאביס.
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם לא נכון להתריע ולהזהיר מהקנאביס יותר מאשר מהאלכוהול בעיקר משום שמדובר בחומר שלא ניתן לזהות אותו ולהזהיר מפניו למרות השפעותיו הפסיכודליות, כלומר שבעוד נהג ששתה אלכוהול יזוהה על ידי מכשיר חיצוני ומיידית ניתן יהיה להוריד אותו מהכביש, נהג שנוהג תחת השפעת קנאביס לא ניתן יהיה לזהות על אף שהוא מהווה סיכון לעצמו ולנהגים האחרים. הרב גלסמן מסכים שאכן לא ניתן לזהות את מי שעישן קנאביס, אלא אם כן נותר בו ריח של העישון, ואכן מדובר בהשפעה מסוכנת על הנהג, אך מכלול הסיכונים עדיין נמוך בעיניו ממכלול הסיכונים שבאלכוהול.
בחלק מהמדינות, מציין הרב גלסמן "לוקחים את זה כתרופה גם ללא מרשם", ועם זאת הוא מציין כי נטילה מופרזת של החומר תהיה מסוכנת, כפי שכל חומר שייעשה בו שימוש מופרז יהיה מסוכן, גם אכילה.
ציינו בפני הרב גלסמן כי השימוש הרפואי בישראל בחומר אינו כתרופה אלא כמסייע לשיכוך והקלה על כאב. הרב גלסמן מוסיף על כך ואומר כי מחקרים מגלים שהשימוש בקנאביס טוב למוח ויכול לסייע להתמודדות עם אלצהיימר ועם קשיי דיבור במקרים של אוטיזם ומחקרים חדשים אף רואים בחומר פוטנציאל לריפוי מסרטן.
על כל אלה שאלנו את הרב גלסמן אם יתכן ומאחורי סוג כזה של שיח המנרמל את השימוש בקנאביס ברמה כזו או אחרת, עומדות חברות כלכליות אינטרסנטיות שכל תכליתן מכירת עוד ועוד מהחומר לסוגיו. הרב גלסמן משיב ואומר כי אכן יש להיזהר ממעורבות של בעלי אינטרסים, אך גם לזכור שבהודו וסין השימוש הרפואי בחומר נעשה כמעט ללא רווח של חברות אינטרסנטיות ועם זאת מדובר בתופעה קיימת.