גדוד 404 בחטיבת האש 282 הוכרז בימים אלה כגדוד מצטיין נשיא כחלק מחודש ההוקרה למערך המילואים.
הגדוד לוקח חלק בתרגיל הכלל צה"לי שמתקיים ממש בימים אלה ועל התרגיל ועל הנכונות לשירות מילואים בחברה הישראלית שוחחנו עם המג"ד, סא"ל במיל' עידו פרבמן, הרואה בבחירה בגדוד שלו אירוע מרגש המעניק לחייליו "תחושה מאוד טובה שרואים את העשייה שלנו לאורך שנים".
בהתייחס ליעדי הגדוד בתרגיל הכלל צה"לי, כגדוד מילואים בחטיבה סדירה, אומר סא"ל פרבמן: "אנחנו מתרגלים ומעלים מוכנות וכשירות שלנו ללחימה בגזרה צפונית. הגדוד מתאמן די הרבה כך שזו בעיקר העלאת כשירות".
העלאת כשירות לקראת לחימה בגבול הצפון מחייבת היערכות מיוחדת בעיקר לנוכח האיומים הממשיכים להישמע מגזרה זו וסא"ל פרבמן מציין כי לא מדובר באיומים חדשים, וכאלה נשמעו תמיד ותמיד נמצאים ברקע הפעילות של הגדוד שלו כגדוד מילואים. "יש לזה כמה אספקטים, האספקט המקצועי של ידיעת הפקודה ידיעת האויב וידיעת כוחותינו, ידיעת טכניקות וטקטיקות ויש את האספקט המנטאלי של רגש הלכידות ומוכנות מנטאלית לאירוע שיהיה לא פשוט בבית ובחזית".
לנוכח דבריו על אתגר לא פשוט שאלנו את פרבמן אודות החשש העולה מעת לעת ממציאות בה מפקדי וקציני הצבא בדרגי השטח לא ראו למעשה לחימה של ממש בעשורים האחרונים, וממולם מחבלי חיזבאללה שלחמו מול דאעש, לחמו לצד סוריה וחשו את הכדורים שורקים מעליהם.
על כך הוא משיב בתזכורת אודות לוחמי מלחמת העצמאות שהגיעו לתוצאות לא רעות כלל, על אף שחלק ניכר מהלוחמים נכנס למערכה ללא רקורד קרבי כלשהו. "העניין לא רק מספר הפגזים, אלא על מה אתה נלחם".
עם זאת הוא מעיר כי לחלק מהקצינים יש ניסיון קרבי ברמה כזו או אחרת. הוא עצמו לחם ברצועת הביטחון ובמלחמת לבנון השנייה. לשאלתנו אם הוא מצליח להעביר את התחושות לקצינים ולמפקדים, הוא משיב שהוא מנסה להעביר אם כי לא בטוח שהכול נקלט שכן "עד שלא נופל לידך פגז זה לא אותו דבר. מדברים על זה שאנשים יפחדו וזה בסדר לפחד והדבר האמיתי הוא איך מתמודדים, מדברים על זה שדברים יהיו מבולגנים כי זה טבע המלחמה, וצריך להיות מוכנים לזה שהדברים לא יהיו לפי הפקודה ולא ברורים".
עוד ביקשנו את התייחסותו של פרבמן לשיח הציבורי אודות סרבנות כזו או אחרת בעקבות הרפורמה והפוליטיקה. "אני לא חושב שיש שיח של תנאים", הוא משיב. "הגדוד מורכב מדתיים וחילוניים, ימניים ושמאלנים, בנים ובנות, יהודים ודרוזים. זה גדוד שמייצג את מדינת ישראל. יש כאן אנשים מדהימים, וכמי שאינו רגשן, כשאני רואה אותם יורדים מהאוטובוס זה מרגש. אין כאן עניין של תנאים, אלא עניין של דעות והדבר היחיד שמניע אותם זו הדאגה האמיתית לשלום המדינה".
"באותו נגמ"ש יושבים אנשים שדעותיהם שונות במאה שמונים מעלות אחד מהשני, לכולם ברור מה השני חושב, מדברים על זה ואם היה דיון על כך שמישהו לא יכול לשרת זה היה רק בשוליים וממש לא בעיקר. מעבר לכך היום הכול ירד כי הדברים נמצאים בקונסטלציה אחרת ולכן הם ברמה פחות עוצמתית".
ובחזרה להתנהלות הגדוד שלו, אנחנו שואלים את פרבמן עד כמה הוא מכיר את המשפחות שנותרות בבית מאחור כשבני הזוג יוצאים למילואים. "אני מכיר לא רע, בעיקר את המשפחות של הקצינים שהם הקרובים יותר אליי, אבל לא רק. אנחנו דואגים לשלוח אליהם מסרים כי אנחנו מבינים שהמשפחות הן מקור העצמה של מי שמגיע למילואים ועוזב הכול, לימודים או ילד חולה בבית. אני בקשר איתם וחלק מהמשפחות אני מכיר אישית".
"חשוב לי להגיד שההצטיינות מייצגת לא אותי אלא את כל האנשים בגדוד, וזה מקור העצמה של צה"ל ומקור העצמה הייחודי של 404, גדוד שפיפון. אלה אנשים מחויבים וערכיים במובן הכי עמוק. זה משהו נדיר. זה מקור העצמה", חותם סא"ל פרבמן.