בהשתתפות חברי קואליציה ואופוזיציה התקיים אתמול (שני) בכנסת דיון מיוחד סביב יום האחדות והדרכים לקבע אותו כיום לאומי בלוח השנה שלנו.
עם בת גלים שער, יו"ר עמותת 'סאנשיין', ממייסדי יום האחדות, אמו של גיל-עד הי"ד, שוחחנו על האירוע ועל הסיכוי לאחדות בעידן סוער כל כך.
"אנחנו מנסים להביא את יום האחדות לחקיקה כדי שהוא יהיה יום ממלכתי שמצוין רשמית בבתי הספר, למרות שכבר תשע שנים מתקיימות פעילויות בבתי הספר בשיתוף הרבה ארגונים ועמותות יחד עם משרד החינוך, אבל חשוב לקיים את הדברים גם בחקיקה כדי שהדברים לא יהיו תלויים באירועים ובאנשים. יש לכך חשיבות מיוחדת בעיקר על רקע התקופה האחרונה. זה דבר קריטי עבור החוסן הלאומי שלנו", אומרת שער.
הדיון שהתקיים אתמול היה דיון המשך לאחר שלפני מספר שבועות החוק עבר בקריאה טרומית. "יש תמיכה רחבה מימין ומשמאל, קואליציה ואופוזיציה. מדובר בהליך פורמאלי. משרד החינוך לוקח חסות על החוק הזה והשר יואב קיש לוקח על עצמו לקדם את זה ואנחנו מקווים שמה שנשאר זו רק פרוצדורה".
ביקשנו את בת גלים להתייחס למה שאולי קורה מאחורי ההסכמה הכללית לרעיונות שהיא מייצגת, ותהינו אם יתכן שמאחורי ההסכמה של ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, לאחדות שעליה היא מדברת, כל צד מאמין ותומך באחדות ובלבד שכולם מאוחדים תחת עמדותיו שלו...
"הפער בין הרצוי והמצוי הוא לא כי לא רוצים, אלא כי זה קשה. אנחנו בני אדם שלא פעם מנוהלים על ידי האגו, מעבר לכך שאנחנו אידיאליסטים שאכפת וחשוב להם, וזה דבר מניע ומקדם. לכן צרי לראות את הדברים בעין טובה ולהבין שזה מביא לפתחנו אתגרים לא פשוטים, כי יש מגוון ושוני ויש דיונים רציניים אמיתיים ונוקבים שימשיכו להיות וטוב שכך. הרי המטרה היא לא מדינה הומוגנית עם מודל אוטופי שכולם מסכימים בו לרעיון אחד. היעד הוא הצבת גבולות ומראות. אנחנו צריכים ללמוד לרקוד את הריקוד הזה בצורה יותר נכונה, מכילה ומכבדת. זה תהליך חינוכי מאוד עמוק ומאוד שורשי שקורה בתי הספר כבר כעת על ידי ארגון זהות שפועל במסגרות השונות. אנחנו רואים את תנועות הנוער שפועלות, יש הרבה מעגלי שיח, מה שלא היה לי כשהייתי ילדה. בנעוריי לא יצא לנו להיפגש עם נוער אחר מתיכונים שונים מההשקפה הדתית שבה גדלתי. היום כל בית ספר מקיים מפגשים כאלה, לפחות באופן חד שנתי".
בהקשר זה מזכירה ומציינת בת גלים כי תנועתה 'סאנשיין' מעניקה היום את פרס ירושלים גם למעגלי החינוך, "לבתי ספר ששמים בקדמת הבמה את שיח האחדות, מבצעים פעילויות של אחדות ומפגישים תלמידים ממגזרים שונים. אנחנו רוצים לתת לזה קרדיט ולהגדיל את שיתופי הפעולה הללו".
ואולי, אנחנו שואלים את בת גלים, יתכן והמפגשים הללו בין בני נוער קוטביים בדעותיהם יובילו לעיגול פינות אידיאולוגי ולמידה מסוימת של ריכוך ואולי אף אדישות אידיאולוגית ונכונות להיאבק למען תפיסות עולם, מה שגועש כל כך בקרב בני נוער, ואולי בכך יתפספס אלמנט חשוב בנעורים.
"אני לא חושבת שזה ייצר אדישות, אבל יש חשש של בלבול בזהות ושיקול של עד כמה אלך עם האמת שלי. אנחנו צריכים להיות מודעים לכך. אני סבורה שמפגש מחדד את הדעות ואת הזהות שלך, אבל זה לא בהכרח כך ולכן אני מדברת על כך כשאני פוגשת בני נוער, בעיקר בדור מבולבל מבחינת הזהות שלו וההגדרות שלו. מאוד חשוב להכיל את האחר והשונה, אבל באותה נשימה לחדד לעצמנו את הדרך שלנו לצד דרכים אחרות וגוונים אחרים".
עוד שאלנו את בת גלים אם היא פוגשת גם את הקבוצות שלא רוצות להיפגש, שמתנערות מתחושת האחדות והאחווה, תחושת האחים בני העם האחד, שבינינו, כדוגמת אותן מפגינות שאמרו לאותה נערה 'אל תקללי אותנו, אנחנו לא אחים שלך' ואמירות דומות הנשמעות בהפגנות האחרונות.
בת גלים משיבה ואומרת כי היא משתדלת להיפגש דווקא עם הקבוצות האלה. "להיפגש עם המגזר שלנו זה אזור נוחות מובן מאליו. אני משתדלת להיפגש עם הקצוות שחושבים אחרת ממני, ועולה שיח מאוד מעניין. אלו אנשים דעתניים וערכיים שהמדינה מאוד חשובה להם והאמת שלהם חשובה להם, והם אומרים אותה. אני נתקלת גם בחוסר סובלנות וחוסר הכלה ואי אפשר לומר את זה דווקא על מגזר אחד. חוסר הסובלנות קיים בכל המגזרים ובכל הכיוונים. אי אפשר לזרוק אחריות על צד אחד ועל מגזר אחד".