עורך הדין יצחק נטוביץ', יושב ראש סיעת "יוזמה - הציונות המשפטית" המתמודדת למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, נמצא בימים אלה בשיא ההיערכות לקראת הבחירות בלשכה שייערכו בעוד כשבועיים ובהן ייבחרו ראש הלשכה והמועצה שלה.
בדרך כלל מדובר במערכת בחירות שאולי מושקעים בה כספים רבים והיא מכילה אמוציות חזקות – אבל הבחירות הללו לא מעוררות עניין רב בקרב עורכי הדין. את הנתון הזה אפשר ללמוד משיעורי ההצבעה הנמוכים במערכות הבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין, שנעים סביב עשרים עד שלושים אחוזים בלשכה שחברים בה כ־77 אלף עורכי דין.
אלא שהפעם המערכת המנומנמת ערנית מאוד. השיח סביב הרפורמה המשפטית העיר את כל הצדדים, שינסו הפעם להוציא משלוותם את עורכי הדין ולהגדיל מאוד את שיעורי ההצבעה, כדי להביא את עמדתם לידי ביטוי וליישם אותה בפעילות הלשכה.
נכון לעכשיו מתמודדים ארבעה מועמדים לראשות לשכת עורכי הדין מצד סיעות המזוהות עם המרכז והימין. זאת בעוד הסיעות המזוהות עם השמאל התלכדו מאחורי מועמדותו של עורך הדין עמית בכר, שממלא את התפקיד לאחר פרישתו של עורך הדין אבי חימי ושימש עד לא מכבר בתפקיד יושב ראש ועד מחוז תל אביב בלשכה.
הטענות המרכזיות כלפי בכר הן שהוא כבר "בחר צד" בשיח סביב הרפורמה, ולטענת מתנגדיו הוא מזוהה עם המחאה נגד הממשלה והרפורמה המשפטית ואף השתתף באחרונה בכנס של הארגון 'אחים לנשק', שנחשב לאחד ממובילי ההפגנות.
לצד הבחירות לראשות הלשכה מתקיימות גם בחירות למועצה, שם מבקשות סיעות הימין והמרכז להתברג כגורם מכריע שיוכל להשפיע על אופייה של לשכת עורכי הדין בשנים הבאות.
לשם כך, בין היתר, התאחדו סיעת הציונות המשפטית בראשות עורך הדין יצחק נטוביץ' וסיעת יוזמה בראשות עורך הדין ערן בן־ארי לרשימת ימין אחת, תחת השם 'יוזמה - הציונות המשפטית'. הרשימה כוללת עורכי דין מובילים בתחומם, בעלי תפקידים בהווה ובעבר בלשכת עורכי הדין, והיא תתמודד למועצה הארצית ולמחוזות.
מלבד עורך הדין נטוביץ', ששימש עד לאחרונה בתפקיד המשנה לראש לשכת עורכי הדין, ועורך הדין ערן בן־ארי, חבר המועצה הארצית, בין השמות שמובילים את הרשימה נמצאים גם עורכת הדין ענת קאופמן, חברת המועצה הארצית ויושבת ראש ועדת ביטוח לאומי ארצית, עורך הדין שלמה שחר (האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי לשעבר), חבר ועד מחוז מרכז, ועורכת הדין יעל דולב, יושבת ראש פורום דיני עבודה בלשכה. את הרשימה במחוז מרכז יוביל עורך הדין אבינועם גואלמן, ואת הרשימה במחוז תל אביב יוביל עורך הדין אביחי ורדי.
"להסיר את הפחד מהבעת עמדות ימין"
בריאיון ל'בשבע' מספק נטוביץ' הצהרת כוונות ברורה. "הרשימה מבקשת להסיר את הפחד המשתק הקיים לטענתה בקרב עורכי דין רבים להציג עמדות ימניות ולהצהיר בפומבי על השתייכות למחנה הלאומי. אנחנו הסיעה הגדולה ביותר בלשכת עורכי הדין, הכיוון שלנו ברור, ימין־מרכז שלא מתבייש להיות ציוני ולאומי.
"אנחנו רוצים להגיע למצב שבו רוב חברי המועצה יחזיקו בעמדות שמרניות, כדי שנוכל לנטרל ניסיונות של ראש הלשכה או של הצד השני להפוך את הלשכה לבעלת עמדות שמאל, על כל ההשלכות הרוחביות שבזה", הוא מוסיף.
כשאתה מדבר על השפעה – מה ייחשב מבחינתכם הישג?
"אני מקווה שהרשימה שלנו תגיע לחמישה ואפילו שישה מנדטים מתוך 28 הקיימים, וזה יהיה הישג. עם כמות כזאת של מנדטים נוכל להשפיע, גם אם מישהו מהצד השני ייבחר לראשות הלשכה, ויתאפשר לנו לאזן אותה אל מול הרצונות של אנשי השמאל ואנשי 'הגלימות השחורות' (ארגון מחאה שמובילים עורכי דין פרטיים נגד הרפורמה המשפטית, נ"ק)".
לך ברור שיש קשר בין חלק מהסיעות שאתה מזהה כתומכות שמאל לבין המחאה נגד הרפורמה?
"אם אתה תומך באנשי 'אחים לנשק' ומדבר על זה שאסור שתהיה מהפכה, ברור איפה אתה נמצא. עורכי הדין שמדברים על המהפכה הם שיגיעו להצביע. זה מיקרו בחירות כלליות לכנסת ולמדינה, לכן חשוב לצאת ולהצביע לרשימות בקו שלנו. לצערי, אף שחלק מאנשי השמאל לא אומרים את זה, הלשכה מחולקת באופן מובהק לשמאל ומרכז־ימין, להשקפת עולם פרוגרסיבית מול השקפת עולם שמרנית יותר".
אתה עצמך תומך ברפורמה המשפטית?
"אנחנו חושבים שצריכה להיות רפורמה, אבל כשמגדירים את הרפורמה בה"א הידיעה, אנחנו מדברים על שינויים מסוימים מאוד. לדעתי גם לא בטוח שנכון לקרוא לזה רפורמה, אבל אין ספק שנדרשים שינויים במערכת המשפט".
אילו שינויים נדרשים לדעתך?
"ראשית, בבית המשפט העליון. לדעתי שופטים שעוסקים בנושאים הערכיים של דת ומדינה, צבא וביטחון, מסתננים, זה הרי לא משהו משפטי טהור. בנושא משפטי טהור אין הבדל בין שופט עם אג'נדה של ימין או שמאל, ואין חשיבות לעובדה שגדל בקיבוץ או בשכונה דתית. שופטי בית המשפט העליון הם מקצועיים אחד אחד, אבל צריכים גם לשקף את הערכים של העם כפי שהם.
"הסיפור של פסקת ההתגברות יהפוך להיות שולי ברגע שהציבור ירגיש שבית המשפט מייצג את רוב הערכים של הציבור בצורה נכונה ומאוזנת וגם הפסיקות מאוזנות יותר. לכן הוועדה למינוי שופטים צריכה להיות מאוזנת יותר, כדי שתבחר שופטים מאוזנים יותר".
ומה לגבי חוק היועמ"שים, שנמצא עכשיו על השולחן בשיחות בבית הנשיא?
"בנושא הייעוץ המשפטי צריך להיות ברור שאין מצב שבו יועץ משפטי הופך לבעל הבית במשרד שהוא עובד בו. אני יועץ משפטי כבר 43 שנים והמשמעות של התפקיד היא לייעץ ולא לקבוע מדיניות.
"נוצר מצב שבו אם היועץ המשפטי מפרש את החוק בצורה מסוימת, הוא אוסר את כל הפעילות של השר או המנכ"ל שרוצה ליישם מדיניות של המשרד. זה לא צריך להיות כך. יועץ משפטי צריך לומר אם לדעתו אפשר או אי אפשר. כמו כן צריך להקים מאגר של יועצים משפטיים חיצוניים שאפשר לקבל מהם חוות דעת נוספת, בדיוק כמו שבבית המשפט דן הרכב של שלושה שופטים ויש להם לעיתים דעות שונות. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי יהפוך למנהיג או לקובע המדיניות במשרד, כפי שקורה היום. השר זכאי לייעוץ משפטי נוסף בדרך כזאת או אחרת. צריך גם לקצוב כהונה של יועצים משפטיים, כי ככל שהיועץ מכהן שנים רבות יותר במשרד, כך הוא קובע יותר".
נטוביץ' מציין שינויים נוספים שנדרשים במערכת המשפט. "הפרקליטות חייבת גוף ביקורת עם שיניים, כי אי אפשר להתנהל מתוך מדיניות של 'כוחי ועוצם ידי'. גם על האנשים הכי טובים צריכה להיות ביקורת.
"בנושא של העמדה לדין צריך להיות שופט בדימוס שאיתו יתייעצו לגבי חקירות והעמדה לדין של אישי ציבור, לצד היועץ המשפטי לממשלה. יש הרבה אינטרסנטים במקרים כאלה, וצריך לבצע את זה נכון", הוא מוסיף.
המטרה: לצבור כוח במועצה הארצית
נושא הוועדה למינוי שופטים הוא הנושא הבוער בעת הנוכחית בכל הקשור לרפורמה המשפטית. מבחינתו של נטוביץ' השאלה שנשאלת היום גם בקואליציה וגם באופוזיציה - אם צריכים להיות בוועדה נציגים של לשכת עורכי הדין – מיותרת.
"עורכי דין חייבים להיות בוועדה, אבל צריך שהנציגות תהיה מאוזנת. לא יכול להיות שכל נציגי הלשכה יהיו מזוהים עם צד אחד של המפה הפוליטית. לא אכפת לי שכמו שמסתמן כעת בכנסת - שיהיה נציג קואליציה ונציג אופוזיציה – ננהג גם בנציגי הלשכה. זה יכול לעבוד, והדבר יאזן את הוועדה למינוי שופטים".
אתה מבין את הרצון הפוליטי להוציא אתכם מהמשחק הזה?
"ברור. הם שואלים את עצמם למה לתת כוח לעוד גוף, הרי כך הפוליטיקאים יחליטו. אנשי השמאל למדו ממקרה איילת שקד, שחברה ללשכת עורכי הדין ואיזנה את המינויים – ולכן הם מעדיפים שהלשכה בכלל לא תהיה חלק. מצד שני, בימין חוששים מאוד שאנשי הלשכה יבואו מהצד השמאלי – ומנסים להוציא אותם מהמשוואה. מבחינה ערכית ואמיתית, להוציא את עורכי הדין מהוועדה למינוי שופטים – זו טעות".
נטוביץ' מדגיש כי חשיבות השפעתה של לשכת עורכי הדין היא מעבר להרכב הוועדה לבחירת שופטים. הוא מזכיר את תפקידה של הלשכה בהיותה חלק מהוועדה לאיתור היועץ המשפטי ובהיותה גוף שמעניק חוות דעת משפטית לכל הצעת חוק שמוגשת בכנסת. חוות דעת זו זוכה ליחס רב או מועט מצידם של חברי הכנסת, בהתאם לחוזקה של הלשכה מול אוזנם הקשבת של חברי הכנסת. "כשהלשכה היא שמאל או שמאל קשה, התוצאה ברורה. נאבד את הוועדה לבחירת שופטים, את השניים שיכולים להכריע בין קואליציה לאופוזיציה. השניים האלה יכולים לפחות לאזן ולשקף בלשכה את מארג הכוחות האמיתי בקרב עורכי הדין, 55 אחוזי ימין מול 45 אחוזי שמאל. כך אנחנו מצילים את הדמוקרטיה", הוא מוסיף.
מה לדעתך חסר כיום בלשכת עורכי הדין ואתם תביאו כערך מוסף?
"מה שחסר בלשכה כרגע ומה שאנחנו רוצים לעשות הוא להתעסק בדברים המקצועיים שלנו. לא סופרים אותנו בשום מקום, ולהפך – מנסים להצר את צעדינו, להרחיב את ההגבלות של ועדת האתיקה, להגביל את השכר שלנו. יש לנו בעיות עם פתיחת חשבונות נאמנות. אם אנחנו לא חזקים בכנסת – אנחנו חסרים. חובה עלינו לחזור לתקופה שבה היינו מעורים בכנסת ודעתנו נשמעה שם, אם בנושאים הערכיים ואם בנושאים המקצועיים. כרגע או שרוצים לבטל אותנו, או שסתם לא סופרים אותנו. אנחנו צריכים להוביל למצב שבו יספרו אותנו בכנסת ובממשלה, וכך נמלא את הייעוד שלנו. ברגע שיהיה לנו כוח, נוכל לחדש את הקשרים שלנו בכנסת ואת הלובי שלנו".
במי אתם תומכים לראשות הלשכה?
"כרגע יש מועמד שאנחנו לא תומכים בו, והוא עמית בכר. אנחנו עושים מאמצים גדולים שמתוך ארבעת המועמדים שלושה יפרשו, ויישאר אחד שכולנו נתאחד מאחוריו. המועמד המועדף עליי הוא זה שיכול לנצח את מועמד הצד השני. נערוך סקר רציני וגדול בקרב עורכי הדין, ועל פי התוצאות ננסה ללחוץ ולהגיע למועמד אחד. אם לא יתעשתו יהיה חבל, אבל לפחות במועצה חשוב לנו להיות חזקים, כי המועצה הארצית היא שבעצם קובעת את הדברים. ראש הלשכה יכול לגבש החלטות, אבל לא יכול להחליט שום דבר בלי המועצה".
"למנוע את הפיכת הלשכה לפוליטית"
בבחירות ללשכה אין רשימה חרדית מובהקת, אף שבלשכה חברים עורכי דין רבים מהמגזר החרדי. "אין רשימה חרדית. משום מה חלקם השתלבו ברשימות שמאל. צריך לשאול אותם מדוע הם בחרו לנהוג כך. עמית בכר שיבץ בחוכמה ברשימה נציג חרדי ואישה דתייה, אבל אני אומר שלא יהיה להם כוח לחולל שינוי, כי בכר נמצא עם הנציגים האחרים שמזוהים עם מחאות נגד הרפורמה המשפטית, והם אלה שיקבעו. משיחות שלנו עם נציגים חרדים בלשכה אנחנו שומעים שהם תומכים בנו".
כאמור, החשש הגדול ביותר של עורך הדין נטוביץ' הוא מהשאננות – כולל בקרב עורכי הדין מהמחנה הלאומי ומהציונות הדתית. "חלק מהם מבין. כיום ישנם כ־25 אחוזים מעורכי דין המוגדרים יוצאי הציונות הדתית, ובתוספת עורכי הדין מהמרכז־ימין ניתן בנקל להגיע ליותר מחמישים אחוזי תמיכה. עם זאת, ישנם רבים שלא מבינים את המהות והעוצמה של הבחירות האלה, שיכולות לשנות את מפת הוועדה לבחירת שופטים. אם לא נשכיל להגיע לקלפי להצביע לרשימות הנכונות, נאבד את הלשכה, והיא תופקר לשמאל הקיצוני".
הוא מוסיף כי "יש עורכי דין עם כיפות סרוגות וגם אנשי ימין מובהקים שלא מבינים את החשיבות. כל אחד עסוק בתחום שלו ובעניינים שלו, והם פסימיים".
לעומת האדישות שהוא פוגש במחנה שלו, מספר נטוביץ' כי "יש בצד השני התגייסות. בסיוע אנשי המהפכה הם שופכים כספים על ימין ועל שמאל. בתל אביב מופיעים שמות מסוימים על כל אוטובוס ועל כל בניין משרדים. מותר לכל אחד לחשוב כרצונו, אבל אסור לו להפוך את הלשכה לפוליטית, וכדי שהיא לא תהפוך לפוליטית אנחנו חייבים להיאבק ולאזן את הלשכה".
"אף שכל אחד עסוק בענייניו, כל עורכי הדין צריכים לבוא להצביע ולהביא לשינוי. אני קורא לכל החברים שמאמינים בדרך שלנו ואין להם תפיסה פרוגרסיבית, שחשוב להם שהלשכה תהיה לאומית ותתמוך במדינה יהודית ודמוקרטית, שיבואו להצביע. אני כמובן אשמח שיצביעו לנו, אבל בעיקר שיצביעו לרשימות שאינן מובילות קו פרוגרסיבי ושמאל קשה", הוא מסכם.
גם במפלגת הציונות הדתית מבינים את חשיבות ההתמודדות הנוכחית. בסביבתו של יושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן מדברים על חשיבות הבחירות הנוכחיות, ואף פועלים רבות בנושא. השרה אורית סטרוק התבטאה בפומבי ואמרה באחרונה כי "הבחירות ללשכת עורכי הדין ישפיעו לא רק על עורכי הדין, לא רק על השופטים, הן ישפיעו על כל אחד ואחת מאיתנו. הן ישפיעו על מי ישב בבית המשפט העליון, הן ישפיעו על השינויים שאנחנו רוצים וחייבים לבצע במערכת המשפט והן ישפיעו גם על הדמוקרטיה של מדינת ישראל".
השאלה המרכזית היא אם המילים וניסיונות ההשפעה יהפכו בסופו של דבר לקולות בפועל. זהו עיקר המאמץ שמשקיעים נטוביץ' וחבריו בישורת האחרונה – ליצור את הכוח שיביא את האנשים בפועל לקלפיות ולהגביר את תחושת הדחיפות בקרב ציבור עורכי הדין תומכי הימין והמרכז, על מנת שיבינו שהפעם אי אפשר להסתפק בעשרים אחוזי הצבעה אלא יש להכפיל אותם.
***