לא על הלחם לבדו

מנכ"ל מאפיית אנג'ל, ירון אנג'ל, הגיע השבוע (ראשון) יחד עם יושב ראש הדירקטוריון עמר בר־לב לניחום אבלים אצל בניו של מנהיג הציבור הליטאי הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל. השניים מסרו לבני הרב אדלשטיין מכתב התנצלות על התנהלותם בעת האחרונה מול הציבור החרדי.

הרקע לביקור הניחומים: החרם החרדי נגד מאפיית אנג'ל, שצבר תאוצה בשבועות האחרונים, לאחר השתתפותו של בר־לב בהפגנה בבני ברק סמוך לביתו של הרב אדלשטיין, שהצטיירה בעיני הציבור החרדי כהפגנה נגד הרב.

"אחרי יותר מחודש של התבצרות, כולל אפילו ניסיונות מצד גורמים שונים ליצור איתם קשר, ללא הצלחה, הסאגה של הציבור החרדי מול מאפיית אנג'ל הסתיימה השבוע", קובע אבי רבינא, עיתונאי רדיו 'קול חי' שהעלה לראשונה את רעיון החרם על מאפיית אנג'ל.

לדבריו, מי שעומד למעשה מאחורי סיום המשבר הוא נשיא המדינה, שיזם את הסולחה בין הצדדים. "בימים האחרונים קיבל הנשיא הרצוג פנייה מעמר בר־לב שינסה לגשש, לתווך ולגשר. הרצוג מצידו הפעיל את שבי רפפורט, איש הקשר בציבור החרדי בבית הנשיא, וכך העסק עבד מהר. ירון אנג'ל ועומר בר־לב הגיעו לבית, שנוקה סטרילית ממנחמים. השניים העבירו שני מכתבי התנצלות, מטעם בר־לב ומטעם החברה, ותוכן המכתבים פורסם ברשתות".

בביתו של הרב אדלשטיין מיהרו לסלוח. "בני הרב אדלשטיין קיבלו את ההתנצלות, הם אמרו לשניים שראש הישיבה היה סלחן, שהם מקבלים את התנצלותם ושאפשר לפתוח דף חדש. מדובר היה בחרם הצרכני הגדול, הדרמטי, המשפיע והחשוב ביותר שהיה בתוך המגזר החרדי".

רבינא מציין כי בניסיון להחזיר את כוח הקנייה החרדי, חברת אנג'ל לא הסתפקה בהתנצלות בבית הרב אדלשטיין ופרסמה מודעות רחוב בכל הריכוזים החרדיים עם ההתנצלות המלאה על הפגיעה בכבוד התורה. אך האם הציבור החרדי קנה זאת? מבחינת רבינא, זה לא משנה.

"אפשר לעשות למדנות אם התנצלו כי המצב הכלכלי שייגרם כתוצאה מהחרם אילץ אותם לכך או כי באמת התחרטו, אך לדעתי זה לא התפקיד שלנו. בשורה התחתונה בכירי החברה עשו מהלך שמעולם לא קרה, והעמידו את עצמם במצב לא נעים. כמו כן, יש פה מחיר מצד שני מהשמאל וממחאת קפלן שאיימו בחרם נגדי, ולמרות זאת הם בחרו בציבור החרדי. התפקיד שלנו הוא לא לעשות שיקולים אלא 'ודבקת בדרכיו', כי רב גרשון היה מקבל לביתו את ראשי המאפייה וכמובן היה סלחן ומוחל. כמו שידענו לעשות את החרם, צריך להפסיק את החרם".

הרב שמחל על כבודו

פרשת אנג'ל התחילה בציוץ שגרתי בטוויטר. רבינא שיתף תמונת סלפי שפרסם השר לשעבר עמר בר־לב מהמחאה נגד חוק הגיוס בבני ברק, ולצידה דעתו על המאורע. "יושב ראש דירקטוריון אנג'ל מפגין מול ביתו של מנהיג הציבור החרדי הרב אדלשטיין, ועוד מנופף בכך", כתב רבינא, והעיר כי "הציבור החרדי לא אמור לתת פרס למי שמכה בו". המלצתו: "אפשר להסתדר גם בלי אנג'ל".

מאז הכול היה כמרקחה. "צייצתי אחרי לילה ללא שינה, וב־11 בבוקר הלכתי לישון למשך שעה וחצי. רק התעוררתי וכבר ראיתי שדרעי שיתף את דבריי, וגפני בעקבותיו פרסם דברים חריפים. האירוע יצא משליטה בתוך כמה שעות. מאות ישיבות, צהרונים ומוסדות ביקשו לבטל את ההתקשרות עם אנג'ל, בהם ישיבות חברון וקול תורה. עשרות אלפי בחורים הפסיקו לצרוך אנג'ל ביום ההוא. בקרב מאות מנהלים היו הצלבות של מספרי טלפונים איך מבטלים התקשרות. חלקם הבינו שזו פרוצדורה וייקח זמן. אפקטיביות מטורפת, זה הפך מהר מאוד למאבק זהויות".

רבינא לא חיפש את הראש של אנג'ל. "לא הייתה מטרה שחלילה יהודים יפוטרו או שהחברה תפסיד כסף והמניות שלה ירדו, אלא שיבינו את הכוח הצרכני במגזר החרדי. גם אם היום החברה לא הפסידה, חברה אחרת תבין שיש כאן ציבור גדול שלא רוצה שיפגעו באידאולוגיה שלו, בציפור הנפש. הציבור הראה אחידות כמו בבחירות. גם אם יש על גפני ודרעי ביקורת, ברגע האמת כולם מתייצבים. גם אלו שבהתחלה לא התחברו, ראו את ההתנשאות וההתבצרות, ונוצרה פה תחושה קולקטיבית שכללה גם חסידים וספרדים, שביחד יצרה שטח גדול".

בבית הרב גרשון אדלשטיין לא התערבו כלל בחרם לכל אורך הדרך. "הסיפור נגמר, אבל חשוב לומר: המחאה הזאת לא התחילה מאף גורם ממסדי", מספר ל'בשבע' צבי כהן, ממקורבי הרב אדלשטיין, "בית הרב לא ביקש את זה, הרב לא ביקש את זה. להפך, הרב ביקש לא להתייחס, וככה פעלנו, נאמני הרב, בהוראתו. הוא ביקש לא לפרסם ולא להתייחס במאומה.

"הציבור החליט שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, לא למחול על הכבוד של הרב אף על פי שהוא מחל. אנחנו כגבאים של הרב היינו צריכים לפעול איך שהוא אמר, ולא יכולנו לשתף פעולה עם המחאה, אבל הציבור סירב, ולכן המחאה גדלה. הם חשבו שהמחאה תחלוף אחרי שבוע־שבועיים, אך היא גדלה מיום ליום. במיוחד אחרי הפטירה של הרב אנשים הרגישו פגועים מאוד, ואנשי אנג'ל הבינו שעליהם להתנצל".

לדברי כהן, שנכח בחדר, הפגישה הייתה מרגשת. "היה מרגש, הרב כבר עזב את העולם וחשבנו שהכול נגמר, אומנם נשארה המורשת של הרב אבל אילו סערות פוליטיות כבר יכולות להיות. הם התקשרו בתחילה ושאלו אם אפשר לבוא. הדיונים המקדימים היו בינם לבין עצמם, כי אצלנו הדלת פתוחה תמיד, כמו שלא יצרנו את המחאה אין לנו עניין להמשיך אותה. הם ביקשו להגיע והגיעו. אני לא בוחן כליות ולב, אבל נראה שהם מבינים שעשו טעות גדולה מאוד. הם לא חיפשו לצאת טוב, הם חיפשו להתנצל בכל דרך אפשרית. לא ניסו להתנסח בצורה מפותלת, אלא הביאו מכתבים רשמיים, כל אחד הביא מכתב אישי ובו בקשת סליחה והגיש אותו לבני הרב. הם ביקשו לפתוח דף חדש והסבירו כמה הציבור החרדי חשוב להם, כמה לחמים הם תורמים לו בכל יום וכמה הם רוצים להמשיך בקשר הזה".

לא קצת מוזר שהגיעו רק עכשיו?

"הם התנצלו גם על זה, ביקשו סליחה שלא הגיעו עד עכשיו. אדם יכול לחזור בתשובה תמיד. אני לא יודע כמה הם צדיקים ואם זה מעשה עסקי או אמיתי, כנראה הצד עסקי הניע אותם יותר להתנצלות, אבל בסוף הם התנצלו, ואנחנו לא בוחני כליות ולב. הם עשו בפה מלא כל מה שצריך לעשות, ובהיותנו יהודים אנחנו אמורים לקבל אותם, אין לנו הרבה מה לעשות".

"הם יצטרכו להזיע קצת יותר"

כדי לסיים את החרם סופית, הופצה תמונה של לחם אנג'ל בבית הרב אדלשטין. "המתווכים מטעם הנשיא דאגו שיביאו מייד לחם, כדי שיהיה אפשר להראות שהסיפור נגמר, ואכן בהחלט הסיפור מאחורינו", מדגיש צבי כהן. "הבנים של הרב אמרו שאפשר לפתוח דף חדש, וכך יהיה. הוכח שהציבור החרדי הוא כוח צרכני גדול מאוד, והוא לא ייתן שיפגעו בגדולי הדור שלו. בפעם הבאה שאנשים ירצו לעשות משהו, הם יחשבו כמה פעמים לפני כן".

עם זאת, חשוב לציין, רוב הישיבות שעזבו לא חזרו לאנג'ל, וכנראה לא יחזרו. "הישיבות לא נותנות מתנה לאנג'ל, מצד שני לא מגיע להם שימשיכו את החרם", מסביר רבינא את הרציונל. "אני לא רואה מסות של ישיבות שחוזרות, הן כבר עברו לברמן ודוידוביץ' ויישארו שם, הן לא יעשו את כל הפרוצדורה שוב, אלא אם כן אנג'ל תבוא עם הבטחה למחיר, דבר שאני לא צופה שיקרה בלחם המפוקח. אלפי אנשים התרגלו לברמן ולדוידוביץ', ולהערכתי הם לא יחזרו, בוודאי לא בתקופה הקרובה. מצד שני שמעתי על ישיבה אחת שכן חזרה".

לעומת הגישה של בית הרב אדלשטיין ומובילי החרם, בציבור החרדי יש לא מעטים שמסרבים לסלוח לאנג'ל גם לאחר תום הפרשה. "בדרך כלל אני ממהרת לסלוח. אני לא אוהבת להשאיר אצלי את רגשות הכעס והטינה. בדרך כלל, אך לא הפעם. הפעם אני לא מסוגלת לסלוח", אומרת עדי רפאילוביץ', תושבת בני ברק ופעילה חברתית. "ההתנצלות של אנשי מאפיית אנג'ל מרגישה לא אמיתית ומזויפת כל כך, שאני פשוט לא מסוגלת לסלוח".

לדברי רפאילוביץ', "לקח להם המון זמן להתנצל, ולי זה מרגיש שזה בא רק כשזה התחיל לדגדג להם בכיס. רק אז הם התנצלו, ולא כי הם הבינו את חומרת המעשה ואת עוצמת הפגיעה בציפור הנפש שלנו, החרדים. לאורך שבועות הם ראו את כאבנו ושמעו את מחאתנו על ביזוי כבוד התורה, ולמרות זאת בחרו להתבצר בעמדתם ולתת לנו לדמם מכאב. עכשיו באים? אחרי שהרב גרשון אדלשטיין זצ"ל נפטר אתם באים? זה מעט מדי, מאוחר מדי ובטח לא מהסיבות הנכונות. אני לא מסוגלת לקנות אנג'ל. הלב שלי לא יאפשר זאת, והיד שלי לא תצליח לעשות את הפעולה הפשוטה הזאת של קניית המוצרים שלהם. הם יצטרכו להזיע קצת יותר כדי לזכות בסליחתנו".

גם בקרב הפוליטיקאים היו מי שלא ראו בחיוב את ההתנצלות. השר יעקב מרגי מש"ס טען כי מדובר בהתנצלות מאוחרת. "טוב שזה קורה, אבל חבל שזה באיחור, יכלו לגמור את זה בפחות ביממה. אם מישהו חושב שהחרם לא פגע, הוא פגע. אין לנו עניין בחרמות, הציבור החרדי ציפה להתנצלות אפילו פחות ממה שנעשה היום". חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה היה חריף יותר וטען כי "זה מעט מדי ומאוחר מדי. אין לציבור החרדי מה לחפש באנג'ל".

עם זאת יושב ראש יהדות התורה, חבר הכנסת משה גפני טען כי ההתנצלות מתקבלת. "הפרשה העגומה המכונה פרשת אנג'ל הוכיחה קבל עם ועולם שהציבור החרדי נזהר בכבוד מנהיגיו, שומר על כבודם, על כבוד הציבור ועל כבוד התורה, והוא עושה זאת בשקט ובאופן הטבעי ביותר. על התנצלות ראשי אנג'ל נאמר 'טוב מאוחר מלא כלום'. כולנו ידענו את ההשלכות של ההתנהגות הזאת כלפי החברה, ואנו אומרים כעת 'מודה ועוזב ירוחם'", כתב גפני.

יושב ראש מפלגת ש"ס, חבר הכנסת אריה דרעי, הגיב אף הוא ברוח זו. "הציבור החרדי הוכיח קבל עם ועדה כי הוא לא מקבל בשום פנים ואופן פגיעה בגדולי הדור. מי שרוצה ליהנות מהצרכן החרדי צריך גם לדעת לכבד את גדולי הדור. אנג'ל היום הוכיחה זאת. 'מודה ועוזב ירוחם'".

***