עו"ד סא"ל במיל' מוריס הירש, ראש התביעה הצבאית ביו"ש לשעבר ומומחה לדין הבינלאומי, מזכיר לנו את ייחודו של היום כיום בו הכריז צה"ל לפני 56 שנים כי הוא נוטל לידיו את האחריות על יהודה ושומרון. כעת, הוא אומר, הגיעה העת להחיל את החוק הישראלי באיו"ש ובכך להבהיר את כוונותיה של ישראל לגבי אזור זה בפני העולם כולו.
עו"ד הירש מזכיר כי באמצע היום השלישי למלחמת ששת הימים, כאשר הר הבית כבר היה בידי ישראל והשליטה הצה"לית התרחבה ליהודה ושומרון יצא לאור "מנשר מספר 1 שעוסק בפעולה המשפטית של נטילת האחריות על ידי צה"ל ביהודה ושומרון אחרי סילוק הכיבוש הירדני".
על הכיבוש הירדני ששלט ביהודה ושומרון במשך 19 שנה מבלי שקיבל לכך אישור בינלאומי כלשהו, אומר הירש ומזכיר כי "הקהילה הבינלאומית הקצתה את כל השטח מהירדן ועד הים התיכון, מלבנון ועד הים האדום, להקמת בית לאומי לעם היהודי. אמנם ניסו לשנות זאת בתכנית החלוקה ב-48', אבל הערבים סירבו ופתחו במלחמה. הירדנים החזיקו בשטח הזה באופן לא חוקי. הבעלים הרשמיים של השטח הזה הוא מדינת ישראל על פי קביעת הקהילייה הבינלאומית".
"ירדן נכנסה לאזור ושינתה את השם שלו. הרי האזור הזה של יהודה ושומרון גם בתכנית החלוקה מוגדר כיהודה ושומרון. המונח 'גדה מערבית' שאהוב על ידי שונאי ישראל, הוא המצאה של הירדנים כדי להכשיר את ההחזקה הבלתי חוקית שלהם על השטח. זה לא שם היסטורי. מדובר בשטח שיועד למדינת ישראל".
על קריאתו לממשלת ישראל להחלת חוקי המדינה על השטח, אומר הירש כי "לצערינו הרב ביהודה ושומרון המשכנו עם הממשל הצבאי כאילו זה לא שטח שלנו, כאילו זה לא חלק מהמדינה ולא חלק מנחלת אבותינו אלא שטח זר. העולם לא עיוור לכך ואומר שיש כאן שניים אוחזים ולכן יחלוקו. ישראל לא אומרת שיהודה ושומרון כולה שלי והיא לא רוצה לחלוק אותו עם אף אחד. ישראל מגמגמת ולא אומרת שזה שלנו. אנחנו מנהלים משטר זר-ידידותי וזה מה שאנחנו משדרים לעול,ם ולכן מגיעה התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג ואומרת שישראל במשך 56 שנה לא תבעה בעלות על השטח, בעוד הפלשתינית אמרו שזה שלהם מאז ומתמיד, וכך היא יוצרת את הפיקציה של מדינת פלשתין שאינה קיימת".
ומה באשר לחשש שהוא שככל הנראה גרם להתנהלות הזו של ישראל, החשש מחובה לאפשר זכות בחירה לערביי יהודה ושומרון לפרלמנט הישראלי, מה שיוביל לשינוי דמותה של ישראל כמדינה יהודית? על כל אלה משיב הירש ואומר כי מדובר בחשש המבוסס על קונספציה שגויה לפיה קיימות רק שתי אופציות, שתי מדינות או מדינה דו לאומית, בעוד קיימים משטרים נוספים במערב ואחת הדוגמאות היא זו המפורסמת של פורטו ריקו, שם אזרחי המקום אינם מצביעים לנשיאות ארה"ב על אף שמדובר באדמה ריבונית של ארה"ב. זאת בעוד אמריקאי השוהה בישראל יצביע לנשיאות האמריקאית. "השרישו אצלנו את התפיסה הזו שנהיה מצורעים אם לא נלך לפי התפיסה הזו. זה לא נכון", הוא אומר וקורא "להשתחרר מהפיקציה של שתי המדינות".
בהמשך הדברים מעלה עו"ד הירש דוגמאות נוספות לפתרון מעמד האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון לאחר החלת החוק הישראלי באזורים אלה, אוטונומיה, הצבעה לפרלמנט הירדני ועוד.
הירש מציע לכולנו לשוב ולשאול את שאלת הבסיס מתי נולד העם הפלשתיני שבו מדובר רבות כל כך. שאלה זו נשאלה כבר על ידי גולדה מאיר שטענה בשידור טלוויזיוני כי גם היא פלשתינית, גם היא נולדה בפלשתינה שמעולם לא ניתנה לריבונות ערבית אלא לכאורה מדובר בהגדרה הנוגעת ליהודים וערבים כאחד בהיותה הגדרה של שטח. "בוועידת השלום שהתקיימה בשנת 1919 בפריז אחרי מלחמת העולם הראשונה נכתב שכעת, אחרי שחילקנו את האימפריה העותומאנית למדינות, נמציא מדינה ששמה פלשתין והיא תהיה בית לאומי ליהודים", אומר הירש וקובע כי בשום החלטה או מסמך מהתקופה ההיא אין איזכור למונח פלשתין או פלשתיני.
"בסוף שנות התשעים אחת התוצאות העלובות של הסכמי אוסלו הייתה שמדינת ישראל נתפסה כמי שכאילו ויתרה על השטח והומצא המונח שטחים פלשתיניים כבושים, מה שלא היה קודם לכן. רוב האנשים לא מכירים את ההיסטוריה וחושבים שהמונח 'גדה מערבית' קדום בעוד מדובר בהמצאה של כובש זר וכעת עושים בכך שימוש כדי לנתק בין השטח לבין עם ישראל. זו אחת ההצלחות המסחררות של יאסר ערפאת בהכנעת שמעון פרס ויוסי ביילין בהגדרת השטח כגדה מערבית", דברי עו"ד מוריס הירש.