

ליברל בעל כורחו
בלי שרצה בכך תויג הרב מאיר כהנא כסמן ליברלי בין המועמדים לרב האשכנזי הראשי, מה שהביא לבחירתו בוועדת הרבנים הציוניים, אך יקשה עליו בהשגת קולות הנציגים החרדים בגוף הבוחר. ואולי מתוך הפלונטר הזה יצמח דיל חדש שיסלול את דרכה של הציונות הדתית דווקא אל משרת הראשון לציון
- 5 דקות

מי היה מאמין ש"הרב מאיר כהנא" יהפוך יום אחד שם נרדף למתינות ולסובלנות. ובכן, גם הרב כהנא עצמו לא האמין. הדיין הבכיר מבית הדין הרבני באשקלון, שנבחר השבוע להיות מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל, קרא כיצד מציגים אותו הפרשנים והמגיבים לבחירתו - ושפשף את העיניים. עיתונאים קטלגו אותו מיד כ"סמן ליברלי", כי הרי הכול אצלנו יחסי, בשמאל צהלו על ניצחון חוץ במגרש הביתי של סמוטריץ', כאילו גלעד קריב מונה לראשון לציון, וגם הפוליטיקאים החרדים השתכנעו והצטרפו לחגיגה, כשמיהרו להכריז "היֹה לא תהיה". אל תגעו במשיחיי.
כמו רבים, גם אני הקטן חשתי מיד לאחר ההכרזה על מועמדות הרב כהנא אל מאגר פסקי הדין הדל שברשותי, מזדרז לסרוק את ההחלטות שהוציא תחת ידיו במרוצת השנים הדיין שבכותרות, בתקווה למצוא בהן ביטולי נישואים למפרע, זיכויי גט וסנסציות הלכתיות אחרות בשם החופש והשוויון, או לפחות הצהרת כוונות בנוגע לקידום מעמד האישה בדין התורה, אולי משהו על להט"ב - ואין. ליברלי? אפילו כהנא עצמו לא ידע שהוא כזה. ריאיון שהעניק הרב לעמיתי אסף משניות בגיליון זה, שבו הוא נשמע כמרכזניק לכל דבר ועניין, יוכיח עד כמה הוא "ציונות דתית קלאסית". קראו בעצמכם. אבל מי בכלל שואל אותו.
לפני שנה וקצת, בנאומו בכנס ירושלים ה־19 של 'בשבע', אבחן כהנא אחר - השר לשירותי דת דאז, מתן כהנא - כי "נקודת הייחוס לרמה הדתית־תורנית על הדתומטר המגזרי התקבעה על הקצה הרחוק ביותר של הסקאלה", וטען כי כתוצאה מכך מתערערת הלגיטימיות של בתי מדרש גדולים ושל הציבור הרחב שהם מייצגים כזרם מרכזי בציונות הדתית. והנה כעת נראה כי הגיע גם תורו של כהנא הרב לשלם את המחיר. הוא - תלמידו של הרב צפניה דרורי, אחד מעיני וזקני המחנה, בוגר לימודי דיינות בכולל ארץ חמדה היוקרתי ומי שהעמיד תלמידים הרבה בישיבת ירוחם - מוקע כ"שמאלן", רק משום ש"ראשית הצירים" בדתומטר הנ"ל זזה ימינה.
ויתור אחד יותר מדי
התופעה הזו, שמתן כהנא רואה את עצמו ודתיים אחרים כמותו כנפגעיה הגדולים, היא שהביאה אותו למשוך בחוטים בתוך ועדת הרבנים שבחרה השבוע ברב מאיר כהנא, במאמץ לסכל את מועמדות רבה של פתח תקווה, הרב מיכה הלוי, שנחשב עד אז למי שמוביל על יריביו ב"חצי הגמר" של המרוץ לרבנות. כהנא חבר הכנסת מזהה את הרב הלוי עם חוגי הר המור שפסלו אותו בימי ממשלת בנט-לפיד על בסיס אישי ולא ענייני, וגם זוכר לו את המאבק ברפורמת הכשרות ואת הקמפיין התקשורתי שניהל נגדה עוד בטרם הושקה ובלי שדן בה באופן רציני - וכעת הגיש לו את הנקמה קרה: מתן כהנא ואנשיו הפעילו קשרים בקרב חברי הוועדה והטילו את כל כובד משקלם כדי לטרפד את תוכניותיו של הרב הלוי ולהביא לבחירה באחד ממתחריו - יהיה זה הרב מאיר כהנא, הרב אליעזר איגרא או הרב אברהם נחשון. בסיבוב הראשון עוד נראה שהרב של פתח תקווה, שהוביל בגדול, נמצא על המסלול הבטוח לניצחון, אבל מתנגדיו הפתיעו בתוכנית מתוחכמת ודו־שלבית - ורשמו מהפך בדרך לניצחון המתוק.
האם הרב כהנא יצליח לשכנע את החרדים והחרד"לים שהוא לא כזה מסוכן ושהוא ראוי לבוא בקהל - אולי אפילו כרב ראשי? אם לשפוט על פי האופן שבו בני משפחת הרב גרשון אדלשטיין קיבלו את פניו כשהגיע לניחום אבלים, שעות אחדות לאחר ההכרזה על מועמדותו - נראה שיש בסיס לעבוד איתו. מצד שני, גם עמר בר־לב וירון אנג'ל – באותו היום עדיין סדין אדום בוהק בבני ברק - התקבלו בראב"ד 17 בסבר פנים יפות.
למעשה נראה כי יהדות התורה תתקשה לבלוע את הדיין מאשקלון כמועמד מוסכם לתפקיד הרב האשכנזי - אבל לאו דווקא מהסיבות שהוזכרו. עמדותיו, כאמור, אינן חריגות במיוחד, ולראיה - מתנגדיו אינם מצליחים לשלוף פסיקות או התבטאויות "מפלילות" שלו מן העבר המחסלות את סיכוייו להיבחר, כפי שעשו לרבה של שהם ויושב ראש ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, בבחירות תשע"ג. הבעיה של הרב כהנא תהיה אחרת: הקושי של נציגי החרדים לשווק אותו לציבור שלהם כדמות רבנית משמעותית - אם לא מהותית אז לכל הפחות ייצוגית - שראוי להתפשר עליה.
ביהדות התורה כבר הסכימו לוויתור גדול מאוד מבחינתם, עם האישור העקרוני שנתנו לדיל המסתמן שבמסגרתו לתפקיד הרב האשכנזי ייבחר מועמד הציונות הדתית ולרב הספרדי מועמד ש"ס, כאשר המשמעות עבורם היא בעיקר החמצת הזדמנות של פעם בעשור לאייש משרה תורנית בכירה ביותר ברב מטעמם. התנאי לכך היה שהדבר ייעשה בתיאום בין שלוש המפלגות, על מנת להבטיח ששני הרבנים הראשיים הבאים יהיו כאלה שיהדות התורה, על מנהיגיה, יכולה לחיות איתם בשלום. בעיני רוחם ראו החרדים מינוי דמויות כמו הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, או רבה של נתניה, הרב קלמן בר, שלמרות השתייכותם לציונות הדתית או הקשר שלהם אליה - מקובלים גם עליהם. גם לכיפה השחורה שלראשם יש יתרון תדמיתי, לכל הפחות כלפי פנים, ביכולת לשכנע את ה"שטח" החרדי שהם ראויים לתפקיד. לעומתם, הרב כהנא, שדווקא גדל בבני ברק, אינו מוכר לבני ברקי הממוצע, ובעיקר אינו נתפס כדמות רבנית ציבורית משמעותית, למרות ההערכה הרבה בקרב החרדים כלפי דיינים. נוסף על כך הוא גם חובש כיפה סרוגה, וזה - כמו שאומרים ביהודית מדוברת - כבר "ספאסט נישט", חיסרון גדול לא פחות מתפיסת עולם דתית־ליברלית. מבחינת היכולת של יהדות התורה לשווק למצביעיה את הדיל הזה, נראה שמדובר בוויתור אחד יותר מדי, פשרה לא לגיטימית.
דיל עוקף דיל
בציונות הדתית יש מי שעוד חולמים להסיר את מגבלת הגיל בבחירות לרבנות הראשית, הקבועה כיום בחוק, על מנת לאפשר את התמודדותו של הרב יעקב שפירא בן ה־72, ובכך לסלול את הדרך לדיל המוסכם על כל הצדדים. אלא שבפני המהלך הזה, שנתקל עד היום בקשיים פוליטיים, ניצבת כעת משוכה נוספת: בקרב משפטנים המלווים את הבחירות לרבנות גוברת בימים האחרונים ההערכה כי שינוי החקיקה לא יעמוד במבחן בג"ץ, משום שהמשמעות היא שהרב הראשי הבא, שמתוקף תפקידו מכהן גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול (ונשיאו ברוטציה), יוכל להתמנות למשרה השיפוטית לאחר גיל 70 – הזמן שבו שופטים בערכאות האזרחיות, המקבילים לו, כבר מופרשים לגמלאות.
אם אכן מועמדותו של הרב שפירא תרד כך מן הפרק באופן סופי, מפלגת הציונות הדתית תתעקש על הרצת הרב כהנא ויהדות התורה תטיל עליו וטו - לא מן הנמנע שנראה ניסיון לצאת מהפלונטר באמצעות דיל חלופי, עוקף ש"ס, שיירקם בין שתי המפלגות האחרות, שבמסגרתו ימונו רב אשכנזי חרדי ורב ספרדי ציוני. רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, אומנם נתפס כבר שנים כמועמד הטבעי ביותר בתרחיש שכזה, אבל ההתבטאויות התכופות שלו בנושאים פוליטיים ובסוגיות אחרות רגישות ושנויות במחלוקת, כמו גם הסערות הציבוריות שחולל בעבר, עלולות להיות בעוכריו, וההימור עליו עשוי להתברר כמסוכן. במקרה כזה, שבו הקלפים נטרפים ומחולקים שוב, לא מן הנמנע שיצוצו מועמדים מפתיעים, כולל כאלה הנחשבים למתונים יותר, לפי הסדר המגזרי־העדתי החדש.
והנה דרך אפשרית נוספת להיחלץ מהמבוי הסתום: רב ראשי אחד, ספרדי או אשכנזי, שמוסכם ומקובל על כולם. אחרי כל כך הרבה ועדות של רבנים, עסקנים ופוליטיקאים - מדהים שאף אחד עוד לא חשב על זה.
הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות
לתגובות: [email protected]
***