חוות דורות עילית הוקמה לפני מספר שנים כדי לשמור על אדמות יהודיות פרטיות, מהשתלטות של הרשות הפלסטינית, כחלק מהמערכת על שטחי C ביהודה ושומרון.
בעתיד, התכנון הוא לחבר את אדמות המקום, אל המועצה המקומית קרני שומרון, ולהוות שכונה מן המניין. בשלב הנוכחי, שומרת החווה על כ-200 דונם בפועל ועוד אלפי דונמים המשמשים שטחי מרעה.
החווה, בה מגדלים עדר של בקר, ממוקמת באזור מבודד יחסית, הרחק ממקום יישוב. ההגעה למקום מתאפשרת ברכבי שטח בלבד, או באמצעות רכבים גבוהים משמעותית. מטבע הדברים, השכנים הערבים אינם רואים בעין טובה את הנוכחות היהודית בשטח ומפעם לפעם מנסים להתנכל לתושבי המקום ולרכושם – מה שמצריך שמירה הדוקה על המקום.
הימים בחווה מלאים בעשייה, עניין שמקשה על תושבי החווה להקדיש זמן יקר בלילות לטובת השמירה. תלמידי ישיבת רועה ישראל ביצהר, החליטו לתת כתף ולהקדיש באופן קבוע את יום חמישי בלילה – ליל שישי, לטובת לקיחת האחריות על מערך השמירה בחווה.
כך מידי שבוע, מגיעה קבוצת של תלמידי ישיבת רועה ישראל אל החווה, ומאפשרת לתושבים לאגור כוחות מחודשים. לפני מספר חודשים התברר עד כמה השמירה נצרכת. באחד הלילות חדר לחווה מחבל שנשא עליו כ-7 מטעני חבלה וסכינים.
עירנותו של השומר, שהיה באותו הלילה בחור מישיבת רועה ישראל מיצהר, הצליחה לייצר זמן יקר, עד שהתעורר בן ישי אשל, בעלי החווה שהיה חמוש. "כשבאתי לצאת מהמשאית בה אני מתגורר, שמעתי מטען נוסף מתפוצץ מתחתיי", משחזר בן ישי את הרגעים הדרמטיים. "חששתי שמדובר במחבל חמוש ונשארתי בפנים. דרכתי את הנשק, שחררתי את הניצרה וחיכיתי שיכנס. אחרי שני פיצוצים נוספים, השתרר שקט. יצאנו לסריקות, עד שגילינו את המחבל מתחבא מתחת לחלון חדר השינה שלי. צעקנו אליו והוא התחיל לרוץ לכיווני עם סכין שלופה, עד שיריתי לעברו והצלחתי לנטרל אותו".
"אפילו אחרי ניסיון הפיגוע שארע במשמרת שלהם בחווה, הם לא נשברו וממשיכים להגיע", הוא מציין בהתפעלות. "זה מדהים שיש ישיבה שמבינה את החשיבות בסיוע ושותפות עם האנשים שנמצאים בשטח ושומרים על אדמות ארץ ישראל. למרות שהם יושבים ולומדים תורה כל היום, הם נותנים כתף לאלו שנמצאים בחזית כל היום. השילוב הזה הוא בעיני הגשמת חלום. מעבר לשמירות, סביב החגים אנחנו מקבלים מהם משלוח עם מכתב הערכה מהרב דודקביץ'. זה מאוד מחזק אותנו ומעיד על השותפות האיתנה".
"חיזוק החוות הוא תחום שמאוד יקר לנו", אומר הרב דוד דודקביץ', ראש הישיבה. "אלו משפחות ונערים חלוצים שמיישבים חוות חקלאיות, המהוות יתד גדולה מאוד בשמירה על אדמות הארץ. לצד הקבוצה של תלמידים שנוסעים בקביעות בליל שישי לסייע להחליף בשמירות, אנחנו משתדלים לעודד אותם בקשר קבוע, בשליחת חבילות לחגים- שמביאות תוכן חשוב שמחזק את הלב, וקשר עמוק. זה דבר מאוד משמעותי, גם לנו להרגיש את ההערכה העצומה לאותם חלוצים, וגם להם- זה עזרה גדולה מאוג שיש להם חיבור למערכת של רוח ותורה. כולם מתברכים מזה בסוף התברכות גדולה מאוד".
בזכות יוסף הצדיק
בשנה הבאה, תיכנס ישיבת רועה ישראל ביצהר, בראשות הרב דודקביץ' לשנת העשור להקמתה. בשנים הללו, עברה הישיבה תהליך של גדילה וצמיחה משמעותיים. כיום מונה הישיבה כ-110 תלמידים; כ-60 בחורים, ו-50 אברכים, כאשר היד עוד נטויה. עד כה, שכן בית המדרש של הישיבה בבית הכנסת של היישוב יצהר. כעת, לאור הגדילה והצמיחה, מבקשים בישיבה להעמיק יסודות, ומתכוננים לבניית בית מדרש מרווח, שיכיל ויאפשר את המשך הגדלת התורה הייחודית של הישיבה ואת לימוד התורה בנחלת יוסף הצדיק.
הנושא של עם ישראל וארץ ישראל מתוך מעורבות בדעת עם הבריות, חקוקה על ליבה של ישיבת רועה ישראל ביצהר, שבימים אלה נמצאת בעיצומו של קמפיין גיוס המונים לטובת התרחבות וביסוס הישיבה. "התורה שאנחנו עסוקים בה, מבקשת מאיתנו לעיין במשמעויות ההלכתיות והרעיונות של שיבת ציון ומה האחריות שלנו בשעות כאלו", מסביר הרב דודקביץ'. "איך אנחנו מביאים זאת לידי ביטוי, הן בהשקפת העולם הן בדברים מסוימים שאנחנו יכולים גם לפעול באופן מעשי".
מעבר לפעילות המשותפת עם החוות וחיזוקם, מתוקף מיקומה של הישיבה בנחלת יוסף הצדיק, לקחו על עצמם תלמידי הישיבה משימה נוספת: שותפות מרכזית בארגון הכניסות החודשיות לקבר יוסף. בנוסף, משתדלים שתהיה שם קבוצה שתלמד תורה בקבר יוסף במהלך הלילה. "המבט על מהותו של יוסף הצדיק, שאנחנו זוכים להיות בנחלתו, מהווה אבן יסוד אצלנו", מרחיב הרב דודקביץ'. "יוסף הצדיק ביטא כל הזמן נאמנות במהותו כזרע יעקב, כבנו של ישראל אבינו, בשמירה על זהותו היהודית בכל מקום- להבין אותה, ולשמור עליה גם בהיותו במקומות מסובכים כמו מצרים. לשמור על קדושת זרע ישראל, וגם לפעול עם זה במציאות. המשביר לכל צורכי העם, לכל צורכי עם הארץ".
"אנחנו מרגישים שהחזון הזה מפעם בנו", הוא מדגיש. "מתוך כל אנחנו מחוברים לדרכו של יוסף, לנחלתו וגם לשכם, עיר הברית. יחד עם זאת אנחנו משתדלים שיהיה בכל כניסה קבוצה שלומדת בקברו של יוסף, וגם לסייע בכל הכניסות הקבועות לקבר יוסף בלילות, בתדירות של אחת לחודש. זה מצער אותנו שהכניסות באופן הזה, ולא בריש גלי- לא שבנו להיות בשכם כראוי לנו, אבל כל עוד שהמציאות העגומה הזאת מתקיימת, משתדלים לחזק את הקשר, כדי לעורר את הכיסופים, כדי שבמהרה ישובו ישראל לשכם ולקבר יוסף. בינתיים אנחנו שליחים מרכזיים בכניסות, שייעשה בצורה הטובה ביותר, שמאפשרת לכמה שיותר יהודים להגיע בצורה הכי נוחה בנסיבות הללו לקבר יוסף", הוא מסכם.