גיל ססובר חזר לעולם הבידור בשנים האחרונות לאחר יותר מעשור שבו נעלם מאור הזרקורים.
בפודקאסט "מחוץ לפריים", סיפר כי תמיד הרגיש חיבור מיוחד עם היהדות שהתעצם עם השנים. "תמיד הלכתי בתחושה שאנחנו עם מיוחד ושאני גאה להיות יהודי, ושאני מעריך ואוהב את זה, ושאנחנו לא סתם בעולם. לא באתי ממשפחה דתייה, צמים ביום כיפור, אבל ידעתי שיש אמונה, ובפנים הייתה גאווה להיות יהודי. היום הדברים האלה השתנו".
"חכמינו דיברו על זה בעבר שיהיו עדרים עדרים וכל עדר מחזיק את האמת שלו, לכל אחד יש חלק מהאמת, אבל חייבים להיות ביחד בשביל שנזכה לאיזושהי אחדות וחיבור ומשהו גדול יותר. היום יש אנשים שאומרים לך שיש 'הדתה'. מה זה 'הדתה'? איזו הדתה יש? בבית הספר של הבן שלי הוציאו ספרי תורה - מה רע ללמוד תורה? מה מביך? מה קשה? מה יש שם שמפריע לנו? ואני לא כזה דתי, כן?
ססובר, שמגיש את התכנית "קבלת שבת" בערוץ 14, מעיד על עצמו כי מניח תפילין בכל יום - ולא יופיע בשבת. עשרה מיליון שקל. אתה תופיע בשבת? "לא. גם לא יותר מזה. הכסף זה שטויות, זה לא העניין. בסוף זה הערכים, איזה אדם אתה, אני מאמין בתורת ישראל, שיש לנו תורה איך להתנהג בעולם הזה, כמו שאני לא אגנוב גם".
השחקן נשוי לרוני ססובר, שהייתה מועמדת לכנסת מטעם מפלגת "הימין החדש" לשעבר, ומשמשת בתור מנהלת תנועת "מאירים" לחיזוק ולשימור הזהות היהודית בחינוך. "רוני אשתי, אשת חיל אמיתית. אישה מדהימה, מאוד חכמה וחריפה. המון פעמים מצטטים אותה בדברים שלא נאמרו. היא יושבת ראש ארגון 'מאירים' שהרעיון שלו הוא לשמר את הזהות היהודית שהרבה אנשים מתרחקים ממנה, ומאבדים אותה. רוב העם יגיד שהוא גאה להיות יהודי, אבל בכל מיני מקומות מנסים לעשות הפוך. נכנסות תוכניות שלא מתאימות לגילים של ילדינו ומנסים לעקוף את ההורים, וזה לא ראוי. יש דברים מסוימים למשל שמגיל צעיר באים לכיתות של ילדים או אפילו לגנים ומנסים לשנות את מינם".
למה ללמוד תורה זה בסדר ולא על דברים אחרים? "תן לילד ללמוד הכול, השאלה באיזה גיל. העניין הוא מתי הילד בשל ללמוד כל דבר, לקבל תוכן מסוים. העניין היום הוא שמנסים ללמד ילדים במסווה של אולי אהבת האדם או זכויות, תכנים שאין להם שום קשר לדבר הזה".
"היום לא מלמדים יהדות, תורה, חגי ישראל, כל העניין של נתינה ואחווה וצדקה. מה זה צדקה? אומרים החרדים רוצים כסף. אבל חרדי הוא אח שלי. בן אדם כמוני. לפני כמה דורות כולנו היינו חרדים. אבל העניין הוא נתינה לאחר, לראות את האחר. כל הסיפור של החרדים בעיניי זה הזיה, אם ימדדו את הנתינה שיש שם, את העמותות שכולנו נעזרים בהן, כמו זק"א, איחוד הצלה ויד שרה, כל הדברים האלה - רמת הנתינה והאכפתיות במודעות של חרדי אולי גבוה ממה שהילדים שלי מקבלים בבית ספר. אני חושב שצריך להבין שהחברה הזאת היא לא חברה אגואיסטית כמו שמנסים לצייר אותה, להפך, היא חברה של נתינה".
"אני מאמין שיש בורא לעולם אני מאמין שהתורה היא ערך עליון. בכל מלחמות ישראל בתורה תמיד היו גם אנשים שלמדו".
אתה מסכים עם סיפור חוק הגיוס של החרדים? "יש אנשים בצה"ל שנמצאים שם ואולי היו יכולים לעשות דברים אחרים, ויש אחרים שלא מתגייסים בלי קשר לחרדים. קל לנו להיתפס לחרדים כי אנחנו רוצים ליצור פילוג. אני מכיר מלא חילונים שנעזרים בעמותות, הראשונים שקופצים לעזור אלה החרדים. הם לא מסתכלים אם יש לך זקן. צריך להסתכל על אדם כאדם. וגם שם יש גנבים שלא נדע, כן? אבל יש מלא חרדים שמתגייסים. אני אומר שכולם צריכים לתרום. אין דבר כזה שישתמט, אני יודע שבלימוד יש כוח, להגיד לך אם זה כמו שיורה? אני לא חושב שאנחנו מסוגלים לאמוד. צה"ל מעל הכול אבל לפעמים אנחנו מחפשים את הדרך להיכנס בחרדים. אם יבדקו מבחינת מס, כמה כסף מכניסה משפחה חרדית בכוח הקנייה שלה ומשלמת את המיסים - זה לא פחות מאוכלוסיות אחרות, אם נכנסים באמת לפרטים. התרומה שלהם אדירה להכנסה. קל לומר, 'אלה לא תורמים רק עושקים', אבל הם חיים בצניעות".