טובה הארץ מאוד מאוד...
מכיוון שהשבת אנו קראנו את פרשת המרגלים ולעיתים אנו שומעים קולות של ייאוש ונכאים על עם ישראל ועל ארץ ישראל מכל מיני כיוונים, אני אשתף דווקא עכשיו בסיפורים קצרים על הטוב שבעם ישראל.
השמוצ'ניקית...
לפני כמה זמן חבר מקיבוץ בדרום הארץ חיבר אותי למישהי מהקיבוץ שלו אשת חסד אמיתית. כל שנה לפני שמתחילה שנת הלימודים היא דואגת לכמה עשרות ילדים נזקקים בדרום לבגדים, לנעליים, לילקוטים ולכל מה שהם צרכים כדי לפתוח את השנה בצורה נורמאלית.
כדי לזכור אותה בנייד היא רשומה אצלי כמיכל (שם בדוי) השמוצ'ניקית מכיוון שהיא גרה בקיבוץ של השומר הצעיר.
לפני כמה זמן היא פנתה אלי שאעזור לה לדאוג לילדים. מכיוון שהייתי מאוד עסוק גם ברמה הפרטית וגם בכמה פרוייקטים אחרים דחיתי אותה. ערב אחד קיבלתי ממנה את ההודעה הבאה:
'היי אורי וערב טוב... האם יש עדכון כלשהו בעניין בבקשה? גם אם לא זה בסדר, רק אשמח לדעת. מעריכה מאוד את הרצון לסייע ובטוחה שפונים אליך לא מעט. תודה רבה'
עניתי: "עדיין לא הצלחתי להתארגן על הסכום. אבל אנחנו נהיה עוד בקשר ואני אעזור בסופו של דבר. מתנצל".
ואז קיבלתי ממנה את ההודעה המדהימה הבאה: "אתה בסדר גמור, בבקשה אל תתנצל, עצם הנכונות היא מדהימה בעיניי ומה שהם צריכים ומיועדים לקבל, הם אכן יקבלו בעזרת השם".
אתם מבינים את מה שהיא כתבה לי - גם אם אתה תעזור להם וגם אם אתה לא תעזור להם אני מאמינה בבורא עולם והוא ידאג לתת להם את מה שהם צריכים.
בסופו של דבר הסתערנו יחד על הפרוייקט והצלחנו להגיע לסכום המיועד.
הסיפור השני הוא על אחי שגר ברמת הגולן טרמפ מכל הלב. אחה"צ אחד אחי שגר בחיספין שברמת הגולן, סיים את עבודתו במושב רמות שליד הכנרת. הוא תפס טרמפ שלקח אותו לרמת הגולן.
האיש שלקח אותו אמר לו: "אני מגיע לנאות גולן, אבל עדיף לך לרדת בבני יהודה, כי שם עוצרים יותר"
אחי ענה לו: "עם ישראל נפלא ועוצר בכל מקום, אני לא דואג תוריד אותי בנאות גולן". אחי ירד מהטרמפ. לאחר כמה דקות הגיע רכב שהגיע מכיוון בני יהודה ועצר לידו.
הנהג אמר לו: "אני קיבוצניק מכפר חרוב והאמת שאני נוסע לעבוד בבני יהודה שזה בכיוון ההפוך, אבל הרגשתי שמלמעלה אומרים לי שאני צריך לקחת אותך, נסעתי עד לככר בבני יהודה וחזרתי לקחת אותך".
אחי מאוד התרגש ואמר לאיש המתוק: "אז תקח אותי רק לצומת פיק, ואני אמשיך בטרמפים לחיספין"
האיש בלי להתבלבל אמר לו: "אם הרגשתי שאמרו לי מהשמיים שאני צריך לקחת אותך, אז אני לוקח אותך עד לחיספין". אתם מבינים האיש הזה האריך את הדרך שלו בלפחות 25 קילומטר רק כדי לעשות טובה למישהו אחר שהוא כלל לא מכיר.
האישה והאגדה...
חבר טוב שלי שלא נוהג לחבוש כיפה היה בכנרת עם משפחתו ושכח את המפתחות ברכב. הוא התקשר לידידים ודיווח על הבעיה.
תוך דקה הוא קיבל שיחת טלפון שמערכת הזיהוי שלו כתבה שהשיחה התקבלה מ "האישה והאגדה" הוא דיבר איתה והיא אמרה לו שהיא בדרכה אליו.
תוך פחות מרבע שעה היא הגיעה אליו ואמרה לו : 'מתנצלת על האיחור, חזרתי בדיוק מפנצ'ר שהחלפתי למישהו'
מה שהדהים את חברי שהאישה הזאת הייתה חרדית עם מטפחת מלאה על ראשה. תוך 2 דקות מרגע שהיא הגיע המפתחות היו בחוץ...
שאלתי אותו : איך קראו לאותה אישה שחילצה אותך? והוא ענה: 'אין לי מושג, אבל בזיהוי שיחות קוראים לה האישה והאגדה'...
שיחת טלפון שקיבלתי יום אחד ממושבניק בשרון: "קוראים לי... חבר משותף הפנה אותי אליך. עם מישהו צריך אז עשיתי עגלה לזכר ההורים שלי עם אוהל ל 120 איש כולל כיסאות וכל מה שצריך לאירוע קטן בחורף, או לא עלינו לאבלים היושבים שבעה, האמת שלא בשביל זה התקשרתי אליך.
יש לנו דשא גדול במושב שניתן לעשות בו חתונות לאלף איש, אתה תדאג לנו לזוג שזקוק לעזרה ואנחנו כל החבר'ה נרים את החתונה מא' עד ת' (האמת שבכשרות אנחנו לא חזקים לזה אתה תדאג).
דבר אחרון יש לנו חבורה של כ-40 ג'יפאים אנחנו מעוניינים לעשות יום טיול לאיזה ילדים פגועים או נזקקים, אפילו העל האש בסוף הטיול עלינו. זהו אין לי הרבה מה להוסיף, אבל אם תהיה באזור תקפוץ לבקר, אני בטוח ההיה בעבודה בשטח, אז סומכים עליך שתדאג לנו".
את האמת אני יכול להמשיך ולכתוב עוד עשרות ואולי מאות סיפורים כאלו כי באמת טובה הארץ מאוד מאוד וטובים האנשים שבה.
לסיום רציתי להוסיף בקשה קטנה מי שיש לו סיפור לא ארוך מדי, חיובי, מרגש ומשמעותי שרוצה לשלוח לי עם מסר, השגחה או תובנה כלשהי אשמח שתשלחו לי.
אני לא מתחייב לשתף את כל הסיפורים וגם יתכן שאעשה קצת שינויים מבחינה ספרותית.
את הסיפורים אפשר לשלוח למייל שלי [email protected] או לוואצפ 052-5665533
(הטור פורסם השבת בעלון גילוי דעת)