התנועה לאיכות השלטון מצטרפת לזעזוע מהאפשרות אותה העלה ראש הממשלה לשילוב השב"כ במאמצים למיגור הפשיעה ומעשי הרצח בחברה הערבית. החשש המדובר הוא פגיעה בזכויות האזרח בעקבות השימוש באמצעים שב"כיים.
מי שמכיר מקרוב שימוש באמצעים שב"כיים נגד אזרחים הוא נעם פדרמן, אלא שהשימוש הזה לא עורר חשש והתנגדות סוערת כל כך. "הצחיק אותי לשמוע את החרדה לזכויות האזרח", אומר פדרמן. "מפרים לנו את זכויות האזרח באופן תמידי, מפעילים אמצעים של שב"כ וכדומה על דברים שלא קשורים לטרור. בחקירות שב"כ לוקחים נערים, מכניסים אותם לאגף חקירות בלי תנאים ובלי פיקוח וחוקרים על גרפיטי, מה שנקרא עבירה של השחתת פני מקרקעין, עבירת עזר עירונית, שהעונש עליה הוא בריר קנס. על דבר כזה מכניסים אנשים לפעמים למספר ימים בלי עורך דין. מישהו שמע פעם את אליעד שרגא או היועמ"שית צועקים על זה?".
"אני באופן אישי נחקרתי בשב"כ והוציאו לי צווי הגבלה וצווי מעצר מינהליים שהקשר ביניהם לבין טרור הוא כמו הקשר בין מזרח ומערב ואף אחד לא פצה פה ולא צפצף", אומר פדרמן השב ומדגיש כי השימוש באמצעי שב"כ כלפי צעירי ההתיישבות אינו קשור ואינו נוגע לאיומים טרוריסטיים. "גם אם מישהו כתב כתובת כלשהי בכפר כלשהו, זה טרור? ובכל זאת כל אמצעי המודיעין, החוקרים והטכנולוגיות מופעלים. דוגמא נוספת היא ניקוב צמיגים. זו עבירה של השחתת רכוש. על זה צריך השב"כ לחקור? על זה למנוע מפגש של נחקר עם עורך דין?".
ומה לגבי רוגלות? הם גם אלה מופעלות כלפי המתיישבים? "אף אחד לא יודע אם מופעלת רוגלה או לא, אבל כל מתיישב ממוצע, בין אם בבית אל, יצהר, חברון או מעון, כשהוא מדבר בטלפון הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שמאזינים לו. זה נורמאלי?", תוהה פדרמן.
לשאלתנו אם הזדמן לו לאתגר את גורמי השמאל עם המציאות אותה הוא מכיר, משיב פדרמן: "הייתי שלוש פעמים במעצר מנהלי, היהודי שישב הכי הרבה זמן במעצר מינהלי. פעם אחת הייתה אחרי אירועי ברוך גולדשטיין שועדת שמגר קבעה שהוא פעל לבד, אבל מאחר והוא נהרג היה צריך להעניש מישהו, אז עצרו 8 או 9 אנשים, ביניהם אני וברך מרזל. היינו במעצר מנהלי שישה חודשים. הייתה פניה לאגודה לזכויות האזרח שייצגו אותי בפני ועדה צבאית. היה ברור שזה הליך מכור מראש, כי ברור שאף פרקליט צבאי לא יחליט בניגוד לעמדת האלוף. היה ברור שזה יסתיים בדחיית הערעור על המעצר, מה שאכן קרה. בשלב הזה האגודה הייתה צרכה לעתור לבג"ץ נגד המעצר המנהלי, אבל הם סירבו. היו שם גורמים שדרשו שלא לייצג אותי. אז הנה אירוע שבו הם סירבו לייצג בצורה רצינית".
בהקשר זה ביקשנו את התייחסותו של פדרמן למהלכיו של השר בן גביר המבקש לקדם חקיקה שתאפשר לו להורות על מעצרים מינהליים כחלק מהמאבק בפשיעה ובאלימות ברחוב הערבי. גם בני גנץ שדורש את פיטוריו של השר בן גביר סבור שנכון להחיל מעצרים מנהליים כחלק מצעדי המאבק.
"אני מהמתנגדים לכך", אומר פדרמן ומסביר כי אמנם "אין לי חשש שהשר בן גביר יעצור אותי, אבל היום בן גביר הוא השר לביטחון לאומי אבל בעוד שנתיים או שלוש מישהו אחר יהיה. אולי השר בר לב יחזור, ואז אני ושכמותי יכולים למצוא את עצמנו במעצר מנהלי בחוק. לכן אני חושב שזה חוק כ\גרוע ומוכן מאוד שאולי יביא למעצר מנהלי של יהודים רבים".
ואולי הניסוח של החוק ימנע זאת ויגביל את השימוש בו רק במקרים מיוחדים ובאישור של קבינט וכיוצא באלה? "זה כמו הריסת בתים. רק ליהודים הורסים בתים ולערבים זה נדיר שהורסים למרות שיש חוק מנוסח וברור. אני לא סומך על הדבר הזה. זו חרב פיפיות שיכולה להיגמר גרוע מאוד", אומר פדרמן ומעיר כי עצם העלאת שאלת מעורבות השב"כ במאבק בפשיעה הערבית מהווה הודאה בכישלון המערכת המשטרתית מול האתגר.