המוזיקאי הישראלי המוערך דודו טסה והמלחין והגיטריסט עטור הפרסים ג'וני גרינווד (רדיוהד) משיקים היום את אלבומם המשותף החדש- 'ג'ארק קריבּק'. או, בתרגום חופשי, 'שכנך הוא קרובך'.

לרגל צאת האלבום, הושק גם הקליפ לשיר "אחיבּק", במקור שיר ישראלי בשפה הערבית, שצולם במרוקו בנופים עוצרי נשימה.

"כחלק מהחיפושים אחר שירים לאלבום, היה לי חשוב לכלול בו שיר של יוצר ישראלי שיצר בישראל
בשפה הערבית, והגיע מהתרבות הערבית", מספר טסה על השיר, "אריאל קסיס, חבר הלהקה, שלח לי שירים רבים שמצא בארכיון רשות השידור בערבית. שירים מופלאים של יוצרים ענקיים, שעלו לישראל והמשיכו ליצור בשפתם ובתרבותם, בדיוק כמו סבא שלי".

"היה שם שיר אחד שהיפנט אותי- אחיבּק, בהלחנתו של היוצר והכנר דאוד אכרם. התחלתי לחקור קצת את הרקע לשיר ואת סיפורו של המלחין, וגיליתי שלילית נגר היא הזמרת המקורית. לילית היא שחקנית זמרת ומגישה, שהמבוגרים בינינו בוודאי יזכרו משידורי הטלוויזיה בערבית בשנות ה 70-80 . יצרתי איתה קשר לבקש את אישורה לחידוש, ולשמחתי הרבה קיבלתי את ברכתה".

"כשחיפשתי את היוצר- דאוד אכרם, הצלחתי להגיע לבתו סועד. אישה בשנות ה 70 לחייה. גילינו שיש לנו הרבה מאוד במשותף, וגם היא זוכרת את העצב הגדול בליבם של יוצרים ענקיים כמו אבא שלה וסבא שלי, שעלו לישראל מציונות ואהבת הארץ, אך כאן, בבית אליו שאפו כ"כ להגיע, לא ניתנה הזדמנות ראויה לתרבותם העשירה. בהתרגשות עצומה שלה ושל כל משפחתה קיבלתי את הסכמתם לחידוש השיר, והרגע בו השמעתי להם אותו הוא רגע שאנצור כל חיי".

שם האלבום "ג'ארק קריבּק" הוא מראה מדויקת לרגש המשתקף מכל אחד ממרכיבי האלבום. השירים, היוצרים שמאחוריהם והזמרים שמבצעים אותם, מגיעים מכל רחבי המזרח התיכון.

הזמרים/ות באלבום לא מבצעים שירים ממדינות הלאום שלהם, אלא דווקא שיר מאחת המדינות השכנות לארץ
מוצאם, וזאת כדי לחדד את יכולתה של המוסיקה לטשטש גבולות בתוכנו, ולהמיס את הפחד מהלא מוכר, שמסמא את עינינו מלהבחין ביופי האוניברסלי.

טסה וג'וני גרינווד, מכירים כבר זמן רב. הם שיתפו פעולה בעבר, כשג'וני ניגן בשיר "איזה יום" שנכלל באלבום
של דודו "בסוף מתרגלים להכל" משנת 2009. כשדודו נשאל מה הוא אוהב בנגינה של ג'וני, הוא ענה: "יש בה את כל מה שאני לא יכול לעשות ולא יודע איך לעשות".

ג'וני, שנשוי לישראלית שמוצא משפחתה מעיראק וממצרים, ביקר לראשונה בישראל לפני כעשרים שנה ונזכר
שכבר אז כששמע לראשונה את המוזיקה של דודו, הוא זיהה בה אור אחר: "לדברים שדודו עשה היו שורשים במזרח התיכון. חשבתי שזה יותר מעניין ככה, וגם יצא לי לשמוע הרבה את המוזיקה הזאת בבית".

"ג'ארק קריבּק" הוא אלבום של שירי אהבה קלאסיים המבטאים רומנטיקה ושיברון־לב. למרות זאת, גם הוא וגם ג'וני לא תמימים לחשוב שלא יהיו כאלה שיבחרו להשליך את דעותיהם הקדומות על הפרויקט: "לא רצינו לחשוב שיש באלבום אמירה פוליטית כלשהי," אומר ג'וני, "אבל אני מבין טוב מאוד שברגע שאתה עושה משהו - כל דבר, באזור הזה - הוא הופך מיד לעניין פוליטי, גם אם הוא לא יותר ממעשה אמנותי."

לעומתו, דודו מעט יותר נחרץ: "אני מאמין שלהפוך את ג'ארק קריבק למשהו שהוא לא נטו אמנותי, הוא מעשה לא הגון. ישראל היא מדינה קטנה בין הרבה מדינות ערביות, לכן אנחנו מושפעים מאוד מהתרבויות שלהן ומהמוזיקה שלהן. רבים מאיתנו בישראל – כמו משפחתי – צאצאים של מהגרים ממקומות שונים במזרח התיכון. זה אלבום על בני אדם, אנושיות, ועל תרבות ושורשים".

מלבד הפקה ונגינה, דודו טסה גם שר באלבום, ומבצע את השיר: 'להלא יזיד כְּתאר' שמקורו במרוקו: "העשייה המוסיקלית שלי, תמיד קשורה לרגעים מסוימים. יציאת האלבום של זהר ארגוב "היו זמנים", שיצא בתחילת שנות ה 80 , היה רגע מכונן עבורי, ואני זוכר את צהרי שישי, כשאבי נכנס עם התקליט הביתה.

כשהגעתי לצד ב׳ של התקליט,שמעתי שיר שנקרא 'להלא יזיד כְּתאר'. זה חידוש של זהר לשיר מרוקאי
שלא כולם מכירים. אני ממש זוכר את הרגע הזה וההרגשה של החיבור לשיר אפילו מבלי להבין את המילים.
מין רגע כזה שקשה לי להסביר. כשהגיע הרגע לבחור את השיר שאשיר באלבום הזה, הלב שלי פשוט ידע .