הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב מרדכי אליהו זצ"לצילום: פלאש 90

אחת מדמויות ההוד שהיו בדורינו היה מרן הראשון לציון הגאון רבינו מרדכי אליהו. כאשר אומרים על גדול בתורה 'החכם השלם' מתכוונים לרב.

השלמות של הרב היתה במידותיו, בתורתו, בקדושתו, יראתו והנהגת כלל ישראל. כבר בילדותו אמרה לו אמו: התפללתי עליך שתהיה הראשון לציון. מילדותו היה לומד וגורס משניות לתאווה. פעם אחת היינו בכנס של ישיבת מרכז הרב ובמשך שעתיים הרב מלמל, לאחר שעה שאלתיו: 'מה למד?', אמר לי הרב: סדר זרעים. היה אומר לי: מימי לא ביטלתי תורה, בכל מקום שמזמינים אותי גם כאשר אנשים מכובדים מדברים אני גורס משניות.

כאשר הגיע ללמוד בפורת יוסף היה מגדולי המתמידים והשקדנים. ראש הישיבה הגאון הגדול חכם רבי עזרא עטיה ידע שזה תלמידו יהיה גדול בתורה, וכבר בהיותו כבן עשרים ושתים היה מורה הוראות בישראל ותלמידי חכמים גדולים היו שולחים אליו אנשים להשיב להם תשובות בהלכה. הרב היה מעמיק גדול ומשנתו היתה סדורה לו כללים כללים והיה חוזר וחוזר על דברי תורה שעות ארוכות, הבקיאות שלו והדייקנות שלו במנהגי העדות השונות ובכל פרטי ההלכות היתה מדהימה, ובהיות שהרב היה באופיו מסודר מאוד מאוד גם תורתו היתה קב ונקי והיא כלולה מסדרים וכללים.

פעם אחת כאשר הגעתי לביתו לאחר חג הסוכות הרב פרק את הסוכה הקטנה ועזרתי לו לקחתי את הברגים והנחתים עם הקרשים יחדיו. אמר לי הרב: לא ככה, קרש ימין והברגים שלו כאן וקרש שבצפון כאן, כל קרש וכל בורג במקומו, וכאשר כתבנו פסקי הלכות לחברות קדישא שאלתיו איך לקבוע את יום השלושים, אמר לי: פשוט ביום הקבורה בשבוע החמישי בלילה זה זמן השלושים, שאלתיו: היכן זה כתוב? אמר לי זה לא כתוב בספרים אבל חשבתי שאם אין סעודת שלושים במוצאי שבת זה כנראה מפני שלא קוברים בשבת ומכאן חשבתי את החישוב הזה. בדרך זו אמר לי: ולחיים טובים פדיון הבן יהיה בשבוע החמישי בלילה של יום לאחר הלידה.

רבינו הגדול מנעוריו היתה תלמיד חבר של גדולי ישראל של מרן החזון איש והאדמו"ר רבי ישראל אביחצירא הבבא סאלי והדיין הגדול רבינו עובדיה הדאיה ועוד רבים מגדולי ישראל. ובמקום בו אתה מוצא את גדולתו שמה אתה מוצא את ענוותנותו, היה מתקשר למי שהיה צריך ואומר 'שלום זה מרדכי אליהו', אהבת ישראל והחסד שלו היו מהמופלגות. אנשי צבא בכירים וראשי היחידות הסודיות היו מתקשרים לפני מבצעים לקבל ברכה וכולם היו אהובים ורצויים. היתה אישה אחת תשושת נפש ממוסד שהיתה שואלת את הרב שאלות והוא היה עונה לה בלשכתו בתשומת לב גדולה ופעם אחת קרא לה הרבנית ואמר לה: את תהיי הרבנית של החברות שלך והיא החלה לשאול אותו שאלות של חברותיה ולימים היא הבריאה בנפשה כליל בזכות הרב וברכותיו.

שבוע אחד כאשר הגעתי כרגיל לכתוב את פסקי ההלכות ואת מאמריו לפרשיות השבוע פתח את המגירה והוציא ממנה עיתון מקופל. שאלתיו: מה יש בעיתון הזה? ענה לי מישהו כתב כתבה נגדי. שאלתי: ומה כתוב בה? אמר לי אינני יודע, אני לא קורא לשון הרע , שאלתי ולמה הרב שומר כתבה זו אצלו. אמר הרב אני שומר כדי שלא אגיע חלילה לידי גאווה כשאני רב ראשי ואזכור כי גם עלי כתבו דברים אני מוחל להם. עבורי זה מוסר גדול ליראת שמים וענווה.