פורסם מדד המחירים לצרכן האמריקני (CPI), אשר מהווה את אחד האינדיקטורים המרכזיים למדידת קצב האינפלציה במדינה, ויכול להעיד האם המשק האמריקני בדרך למיתון או שמא בכלל נחלץ מהצרה.
האמריקנים, שנאבקים עם אינפלציה במשך יותר משנתיים, חווים כעת הקלה מסוימת בשניים מהסקטורים הגדולים ביותר - הדלק וחנויות המכולת. עלויות אחרות, במיוחד שכר דירה, עדיין מטפסות.
האינפלציה האטה בחודש מאי, זה החודש ה-11 ברציפות, כאשר עליית מחירי המזון במכולות נחלשה שוב והדלק גם כן נחלש באופן ניכר.
בסך הכל, המחירים לצרכן עלו ב-4% לעומת שנה קודם לכן, ירידה מ-4.9% באפריל ושיא של 40 שנה של 9.1% ביוני האחרון, לפי מדד המחירים לצרכן של משרד העבודה. זו העלייה השנתית הקטנה ביותר מאז מרץ 2021.
מדוע מדד המחירים לצרכן חשוב כל כך? הבנק המרכזי בארה"ב, הפדרל ריזרב, מקבל החלטות ריבית על סמך הישענות על יציבות מחירים ומצב האבטלה במשק. הפד מסתכל על מדד המחירים לצרכן כמדד אחד כדי לאמוד אם המחירים "יציבים", זאת לאור העובדה כי מטרת האינפלציה המוצהרת של הבנק נעה סביב 2%, לעומת קרוב ל-5% שיש היום
הפגישה הבאה של הפד, בו תתקבל ותוכרז ההחלטה בנוגע לגובה הריבית שתיקבע במשק, תתקיים השבוע ביום רביעי. באותו אחר הצהריים, הפד יודיע על החלטת הריבית שלו ויפרסם סיכום של תחזיות כלכליות של מה שהוא צופה שהאינפלציה, התעסוקה, הריבית והצמיחה הכלכלית יהיו בשנים הקרובות. רוב הכלכלנים צופים שהפד ישמור על ריבית יציבה ביום רביעי, אך צופה לפחות עליית ריבית אחת נוספת עד לסוף שנת 2023.
בינתיים בישראל נראה כי המלחמה באינפלציה נמשכת ועליות המחירים בשלל התחומים הן שיקוף לכך.
בישראל המערכת הבנקאית קוראת את המפה ויוצאת בשלל קמפיינים בערוצי התקשורת, ברקע רווחיות השיא שהרקיעה שחקים ברבעון הראשון של השנה. לדוגמא, קמפיין שהוציא היום (שלישי) בנק 'לאומי', במסגרתו הוא יעניק 1% ריבית על היתרה בעו"ש, לסכום של עד 10,000 ש"ח. במילים אחרות, מתנה של 100 ש"ח בלבד. לא הרבה, אבל אולי צעד בכיוון הנכון וחשיבה תחרותית יותר כלפי הציבור, במקום לקיחת הציבור הישראלי כמובן מאליו.
מדד המחירים לצרכן הישראלי יפורסם ביום חמישי.