*****
- שלום.
- שלום ושבוע ספר שמח אדוני!
- בהחלט, תודה.
- איך אפשר לעזור?
- אני מחפש לקנות ספר.
- אז באת למקום הנכון. בדוכן שלנו תמצא הכול.
- יופי, איזו הוצאה אתם?
- אנחנו הוצאת כתר מלוכה.
- כתר מלוכה? לא שמעתי עליכם.
- כן, אנחנו הוצאת ספרים קצת פרינג', אבל לאט לאט תופסים את מקומנו בשוק הספרים.
- יפה, ומה הייחודיות שלכם?
- אז ככה. ההוצאה שלנו מכוונת ספציפית לצרכן הדתי שרוצה לצרוך תרבות, אבל חושש מהשפעות זרות.
- אה, וואללה. אז אתם מסננים את הספרים שפחות שייכים?
- חס וחלילה אדוני. אתה יודע מה קורה כשמתחילים לצנזר ולהחליט בשביל הציבור את מי ראוי לקרוא ומי לא.
- אני מבין.
- אנחנו פשוט משכתבים את הספרים הבעייתיים כדי שיתאימו לרוח הקורא האמוני.
- נשמע מבאס.
- גם נקרא מבאס. כל החוויה תגרום לך להצטער שנולדת. אבל מה לא עושים כדי לספוג תרבות, לא ככה?
- ככה. אז מה למשל את יכולה להציע לי?
- טולסטוי אדוני אוהב?
- האמת שאני מתבייש להגיד שלא קראתי אף ספר שלו, אבל כבר מזמן אמרתי לעצמי שאני חייב לנסות.
- מצוין, אז הנה בבקשה ספרו המפורסם ביותר 'אנא בכוח קארנינה'.
- את מתכוונת אנה קארנינה.
- לא לא, 'אנא בכוח קארנינה'. האמן לי, אתה לא רוצה לקרוא את המקור. רק יכניס לך רעיונות מוזרים לראש על בגידה, התאבדות ועיסוק אובססיבי בחקלאות אורבנית.
- אז על מה הספר הזה שלכם?
- הו הו! זה משהו אחר לגמרי. 'אנא בכח קארנינה' מספר את סיפורה של אשת חברה רוסייה שמתאהבת בפיוט אשכנזי מימי הביניים. אהבתם לא מתקבלת יפה בחוגי האריסטוקרטיה הרוסיים הקשוחים, והפיוט והאישה נאלצים לעלות על רכבת לשטייטל בפאתי העיירה הקטנה חברובסק. לא לפני שהם עושים עצירה של שבוע כדי לעבוד בחקלאות אצל הגרף ורונסקי.
- אה, אני רואה שקצת חקלאות בכל זאת נשארה.
- כן, לא הצלחנו לברוח מזה אדוני, זה תופס משהו כמו 70 אחוזים מהספר המקורי.
- אוקיי הבנתי, האמת שזה פחות מדבר אליי.
- בסדר גמור אדוני, לא חסרות לנו אופציות בהוצאת כתר מלוכה.
- אה, עכשיו הבנתי את השם, אתם כאילו כמו הוצאת כתר אבל כתר מלוכה.
- בדיוק אדוני, ככה באמצעות משחק המילים המיותר הזה אנחנו מוודאים מהרגע הראשון שהקורא יבין שמצפה לו חוויה לא נעימה בעליל.
- יפה מצידכם.
- יש לנו פה עוד קלאסיקה שבטוח תאהב: 'מסביב לאולם בשמונים ומאת יום'. ספר על מלך פרסי שחוגג את מלכותו באולם אירועים במשך כמחצית השנה, למרות שכל מדעני התקופה התערבו איתו שהוא יתייאש באמצע. זה רב מכר.
- אה, זה כאילו מגילת אסתר.
- הו, יפה אדוני! אני בעצמי רק עכשיו עליתי על זה.
- טוב, בכל מקרה את מגילת אסתר כבר קראתי. מה עוד יש?
- 'הנסיך החרש השוטה והקטן'.
- אוי ואבוי.
- אוי ואבוי בהחלט! הספר עוקב אחר נסיך שהוא קטן אבל גם חרש ושוטה. בקיצור אין מה לדבר איתו בכלל כי מבחינה הלכתית אין בו דעת. ובאמת אף אחד לא מדבר איתו, בטח לא פילוסופיה. הספר מאוד קצר בגרסה שלנו אדוני.
- זה טראגי יותר מהמקור.
- מצד שני השארנו אותו נסיך. תגיד תודה על זה. רוב החבר'ה רצו לעשות אותו כותי, אבל אני נעמדתי על הרגליים האחוריות.
- כל הכבוד.
- חן חן. אדוני מעוניין אולי במשהו קצת יותר פיקנטי?
- נו.
- 'אריסה בארץ הפלאות'.
- מה זה זה?
- זה על ממרח צפון אפריקאי מסורתי שנקלע לארץ מלאה אשכנזים מופלאים, שלא מבינים מה עושים עם הדבר הזה אבל בכל זאת טועמים כדי שיחשבו שהם ישראל השנייה.
- וואו, זה עדכני מאוד.
- כן, ממש יצא החודש וכבר נמכר בעשרות עותקים אם לא אחדות.
- יפה.
- אדוני ירצה שאני אציע לו עכשיו כמה ספרים ברצף כדי להכניס לדיאלוג כמה שיותר כותרים לפני שייגמר המקום?
- האמת שזה מאוד יעזור.
- 'שומרת נגיעה אחותי'.
- לא תודה.
- 'שלושה אבות בסירה אחת'.
- לא מהחזקים שלכם.
- 'משיב הרוח בערבי הנחל'.
- עבור.
- 'הרב הנזיר שמכר את הפרארי שלו'.
- לא מכבד לא אותך ולא אותי.
- צודק אדוני, סליחה.
- הלאה.
- קרוב להפליא ורועש להחריד.
- אה, זה ספר מוכר!
- לא אדוני, אני מתכוונת שאתה עומד נורא קרוב.
- אה, סליחה.
- 'הזקן והים, רשרוש של המים'.
- מה זה?
- זה על זקן שרודף אחרי דג בנמל קיסריה.
- ומה עושה את הסיפור הזה יהודי?
- אף אחד לא מפרגן לזקן כשהוא מצליח.
- כמובן.
- 'מי הזיז את השכינה שלי'.
- אוקיי, נראה לי שנעצור כאן.
- בהחלט אדוני, כבר החלטת איזה ספר תרצה?
- לא, הכול נשמע לי מזעזע.
- בהחלט, אנחנו עקביים. את זה אי אפשר לקחת מאיתנו. אולי תיקח את 'מקימי' וזהו?
- הו! הנה ספר שאי אפשר להרוס.
- עשינו שהיא מראש דתייה. שעמום מוות.
- טוב, תביאי את האריסה.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com
***