לאכול בריא זו שאיפה של אנשים רבים. כולנו מודעים להשפעה העצומה של האוכל על בריאותנו ועל ההרגשה הכללית שלנו, אך זוהי התמודדות ארוכת טווח שנמשכת שנים. לא תמיד קל להחזיק בה מעמד, היא דורשת כוחות, מחשבה והתארגנות רבה, במיוחד כאשר לא כל המשפחה שותפה לרצון הזה. אך יותר מכול - כדי להחזיק מעמד חייבים להגיע להחלטה מהסיבות הנכונות ועם גישה חיובית, אחרת באמת לא נצליח. יצא לי לדבר על כך עם נשים רבות, ושמתי לב שכמעט תמיד הבעיה היא לא בעיה טכנית, אלא בעיה של גישה. כמו למשל בשיחה שהייתה לי עם בתיה, חברתי היקרה.
הבעל מתגנב למקרר
"אביגיל, אולי תוכלי לתת לי עצה טובה?" היא שאלה אותי בעת שנפגשנו. "אני לא יודעת מה לעשות עם בעלי. הוא חייב לאכול בריא יותר. הרופא הסביר לו שבדיקות הדם האחרונות שלו לא היו טובות. אם הוא לא ישנה את הרגלי האכילה שלו בהקדם אני חוששת שהוא ייאלץ לקבל תרופות. זה מאוד מאוד מלחיץ אותי! הבעיה היא שזה מלחיץ רק אותי, ובכל פעם שאני מנסה לשוחח איתו על כך הוא מתחמק. ועוד יותר גרוע, תפסתי אותו כבר כמה פעמים מתגנב למקרר ואוכל דברים שלא טובים לו. זה כל כך מתסכל!"
"אני מזדהה איתך מאוד", אמרתי לבתיה. "המלחמה שלנו עם עצמנו בנושא קשה דיה, אך כאשר מדובר בבן הזוג הקושי רק מתעצם. את כל כך רוצה את טובתו, ומצד שני בוודאי שאינך רוצה להיות שוטרת האוכל שלו!"
"בדיוק! אך מה עליי לעשות? זה נראה לי מסוג המצבים שבהם מה שלא אעשה יהיה גרוע. אם אדבר ואם אשתוק – בכל מקרה אטעה. והכי מתסכל כאן שזה הניסיון של בעלי, לא שלי, והוא לא מנסה ללמוד שום דבר. רק לברוח ממנו!"
"אין כזה דבר 'ניסיון של בעלי', כל ניסיון בחיים הוא ניסיון לכל מי שקשור לנושא. בוודאי שזהו ניסיון של בעלך, אבל את לא אחראית על הדרך שבה הוא מתמודד עם ניסיונותיו. את יכולה להיות אחראית רק על הדרך שבה את מתמודדת איתם. וזהו בפירוש גם ניסיון שלך. גם לך יש משהו חשוב מאוד ללמוד כאן, עובדה שזה כל כך קשה לך".
"מה כבר יש לי ללמוד?" התרגזה בתיה. "הרי זה דבר מאוד פשוט, אם התזונה שלך גורמת לך לבעיה רפואית, לפחות תנסה לשנות אותה במקום להתעלם. אני אפילו לא מדברת כאן על אסתטיקה, רק על עניין בריאותי".
"שוב את מתמקדת במה שבעלך צריך לעשות. אבל אם את מבינה שזהו ניסיון משמיים, תביני גם שהקדוש ברוך הוא גרם לכך שזה בדיוק יהיה בעלך, ושדווקא את תהיי אשתו, ושזה כל כך ירגיז אותך שהוא מתעלם מהנקודה ומנסה להתחמק ממנה. אם כך, אולי גם את מתעלמת כאן ממשהו ומנסה לברוח ממנו? אולי גם את לא לומדת? הרי הבעל שם טוב היה אומר שכשמראים לאדם עוון, זה רק בגלל שגם הוא לוקה באותו עוון".
"זה ממש לא נכון!" התקוממה בתיה. "להבדיל ממנו, אני כבר שנים מנסה לאכול בריא ומשקיעה בכך המון. לא תמיד אני מצליחה, אבל לפחות אני מנסה. ולי עוד אין בעיה בריאותית".
"אז בעצם, את באה לבעלך ובמילים אחרות אומרת לו: אני, בשונה ממך, עושה את הדבר הנכון, או לפחות מנסה, ואילו אתה ממש לא. אני מצליחה ואתה נכשל".
בתיה השתתקה לרגע, נבוכה. "לא חשבתי על זה כך אף פעם. אבל זה נכון... אני באמת שופטת אותו כל הזמן ומרגישה הרבה יותר טובה ממנו".
"אם כך, בוודאי תביני מדוע הוא נמנע מלדבר איתך על כך, ומנסה להסתיר את כישלונות האכילה שלו מעינייך. את אומנם רוצה את טובתו, אך משדרת לו המון ביקורת, חוסר אמון, התנשאות. בדרך זו את רק מעצימה את הכישלון שלו, גורמת לו עוד פחות להאמין בעצמו. אז למה שהוא ירצה להשתנות? הרי שניכם לא מאמינים שהוא יצליח!"
"את בעצם אומרת שאני זאת שגרמתי לו להיכשל?"
"ברור שלא", חייכתי אליה. "כל אחד מאיתנו יכול להיות אחראי רק על עצמו. אבל אין ספק שהניסיון לעזור לו, כביכול, החליש אותו מאוד. אם כך, בואי ננסה לחשוב יחד על דרך קצת אחרת לעזור".
להפסיק את התחרות
למחרת סיפרה לי בתיה כי באותו ערב היא יצאה עם בעלה להליכה ושיחה. שיחה אחרת לגמרי. כזו שמבינה את הקושי, שיחה שמכירה בכך שגם לבתיה יש קשיים בתחומים אחרים, שיחה ששמה סוף לתחרות התזונה המושלמת. "יחד חשבנו איך אפשר לעזור לו באמת", המשיכה לספר, "עודדתי אותו המון, הבנתי את הקושי שלו והזכרתי לו את הכוחות שלו. הבעתי המון אמון, ודיברנו על כך שהעיקר הוא ההשתדלות לאורך זמן ולא דקדוק בפרטים. השינוי היה עצום. ראיתי שהוא מרגיש הקלה אדירה, ובפעם הראשונה הבנתי שהוא באמת באמת רוצה. החלטנו להתפלל על כך, ובנינו יחד תפריט של מאכלים שהוא אוהב, שישמחו אותו ויתאימו לו גם מבחינת הבריאות".
סלט קינואה עם ירקות כתומים וכדורי גבינה בזרעי צ'יה
הנה דוגמה לאחת המנות שהצעתי לבתיה להכין לבעלה והיא זכתה להצלחה אדירה. כדורי הגבינה קלים מאוד להכנה, אבל כמובן שאפשר לוותר עליהם ולהשאיר את הסלט פרווה. הסלט הזה עשיר, טעים ומפנק - ארוחת בריאות בקערה אחת.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן אפיית הירקות:
12 דקות
זמן בישול הקינואה:
15 דקות
6 מנות
שליש כוס קינואה לבנה
חצי כוס עגבניות שרי
3 ביצים קשות
לירקות:
פלפל צהוב אחד
בטטה קטנה קלופה
גזר קלוף
נתח דלעת קטן קלוף
3 כפות שמן זית
מלח ופלפל
לכדורי הצ'יה:
100 גרם גבינת עיזים
שן שום כתושה
2 כפות פטרוזיליה או בזיליקום קצוץ
רבע כוס זרעי צ'יה
לרוטב:
מיץ מחצי לימון
כף דבש
חצי כפית חרדל
שן שום כתושה
3 כפות שמן זית
מלח ופלפל
מכינים את הקינואה: שמים את הקינואה בסיר עם הרבה מים (כמו פסטה), מביאים לרתיחה ומבשלים כרבע שעה או עד שהגרגירים רכים. מסננים במסננת דקה ושומרים בצד.
מכינים את הירקות: מחממים תנור לחום של 200 מעלות. חותכים את כל הירקות לקוביות אחידות, מניחים על תבנית התנור מרופדת בנייר אפייה, מתבלים במלח ופלפל ויוצקים עליהם שמן זית. מכניסים לתנור ואופים עד להזהבה, כ-12 דקות.
מכינים את הכדורים: מערבבים את הגבינה עם השום ועשבי התיבול ויוצרים כדורים קטנים בקוטר 2-1 סנטימטרים. מפזרים את הצ'יה על צלחת קטנה ומגלגלים בתוכה את כדורי הגבינה. שומרים בצד.
מכינים את הרוטב: מערבבים היטב את כל החומרים.
מרכיבים את הסלט: קולפים את הביצים הקשות וחותכים לפרוסות. חותכים את עגבניות השרי לרבעים. מסדרים את הקינואה בקערה, מניחים עליה את הירקות האפויים, הביצים הקשות, עגבניות השרי ולבסוף את כדורי הגבינה. מקשטים בעלי בזיליקום ויוצקים על הכול את הרוטב. מגישים מיד.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***