במסגרת פגישה שנערכה בין שר התקשורת ד"ר קרעי ונציגי היוצרים; הבמאי והתסריטאי נדב גדליה ("מדריך למתבונן האמיץ", "רווק עם אלוקים") והמפיק שניאור אנטבי - שוחח השר עם היוצרים על הדרכים לקבלת שיוויון מלא בכאן 11, כך שיהווה במה מכובדת גם לקולות שלא זוכים שסיפורם יסופר על המסך באופן מתוסרט-עלילתי.
"סדרות תיעודיות לעולם לא יצליחו להעביר רגש אותנטי ועדין", אמרו נציגי היוצרים לשר שהנהן בהבנה. כידוע, השר קרעי מגיע מהציבור הדתי-חרדי והוא מבין קצת יותר על מה יוצרים שומרי מצוות מדברים כשהם משוועים שיספרו את הסיפור שלהם בדיוק כמו שקורה בשלל סדרות דרמה וקומדיה שמציגות דמויות מעולמות מגוונים שהמשותף לכולם הוא: עולם יומיומי שאינו שומר מצוות.
"השר שמע על הקריאה שלנו לתאגיד והתעניין מאוד. הוא ביקש לפגוש אותנו בכנסת - ועשינו מאמץ להגיע למרות שאיננו יוצרים פוליטיים, לא אוהבים פוליטיקה - ובכלל אין לנו תקציב לממן את כל זה", אומרים היוצרים בהומור ומקוננים על תשלומי חניה ודלק בדרך העולה לכנסת. "מה לעשות שהשר לא אוהב זום?!" הם שואלים בחיוך.
השר הקשיב בקשב רב וסיפר ליוצרים כי כעת הוא עוסק בתהליך מינוי ועדת איתור ובהמשך מינוי חברי מועצת תאגיד שיביאו לידי ביטוי את כלל הציבור הישראלי בתכנים המשודרים ובכללן בסדרות המתוסרטות עליהן לא דובר מעולם שכן לרוב השיח הולך לכיוון פוליטי.
"אנו תקווה שהדברים יבואו לידי ביטוי במדיניות התאגיד לגבי חשיבותו של הסיפור הישראלי כולו. אנו מבקשים שגם הסיפור של שומרי מצוות יסופר, כפי שהוא קיים במציאות. לגעת בסיפור החרדי הדרמטי שבשוליים, למשל - זה לא הסיפור של הציבור החרדי. כנ"ל גם בדתי-לאומי.
"זה מה שקורע אותנו כעם וחבל. לכולנו. אנחנו רוצים היכרות ושלום. עכשיו. היום, במצב המדיה הנוכחי, אף אחד לא מכיר לעומק מי הם באמת 'דתיים', 'חרדים', 'ליטאים' ומה הם מרגישים כפי שאפשר להסביר אך ורק בסדרה עלילתית-אותנטית, איכשהו".
"העולם האמוני רחב וראוי להבין את הניואנסים העדינים שלו - או לפחות להתקרב לאותנטיות שלהם עד כמה שאפשר כפי שראינו בשטיסל, למשל. מוזר שטיסל נחשבת לבודדה במרחב האותנטי-עלילתי".
"לאחר שחרב הפרוק הוסר מעל ראשו של התאגיד, הגיע הזמן לדון בכובד ראש בתכנים", אומר גם יהודה גרובייס, במאי ומפיק, אחד מ-150 היוצרים משלל גווני הקשת המגזרית החתומים על הקריאה "יש כאן מהדרין?".
"כבמאי ויוצר חרדי במשך 25 שנים, אני וחבריי חשים מודרים בצורה עקבית, משני צידי המסך של כאן 11, גם כיוצרים ועובדים, וגם תכנים מתאימים ומותאמים לנו. כשידור ציבורי, המשדר לכלל האוכלוסייה, מצופה של12% מהאוכלוסייה בישראל, יהיה ייצוג של יותר מפרומיל".
"אין ספק שמשהו בלקטורה של כאן 11 מרגיש שכנראה התוכן הדתי\חרדי עלול להוות השפעה על הצופים ואולי אפילו, חס וחלילה, רחמנא ליצלן, לקרב אותם לבורא עולם", אומר רביב זק, תסריטאי ואיש קראייטיב שומר מצוות החתום אף הוא על קריאת היוצרים.
"זה ברור להם שהצורך של הצופה החילוני לא לזוז באי נוחות על הספה, צריך להוביל את קבלת ההחלטות כמה לאפשר או יותר נכון לא לאפשר ליוצר דתי, לבטא בסדרות ובסרטים את עולמם, אפילו הוא הוא זר לחילוני לגמרי".
"הובלת אג'נדה חילונית בתאגיד שציבוריות חרוטה על דיגלו, לא עומדת בקנה אחד עם ההגדרה ציבורי. אחרת איך ניתן להסביר שיש כל כך הרבה מנדטים עם כיפה בממשלה הזו, ותוכן שלא משקף את המציאות? הם לא ציבור? אז מה אם זה לא נוח לשאר הציבור שאינו חובש כיפה? מאחר ואין פה שיקול כלכלי, כל מה שנשאר לעשות כדי להחזיר את רכבת הציבוריות למסילה, זה להחליף את הקטר. קטר יותר שיוויוני. אולי אחד עם כיפה... בעזרת השם...".