האיום האיראני מרחף מעל ישראל כבר שנים רבות, ומדי פעם מפלס הדאגה גובר, והדבר משתקף היטב בציבור הישראלי.
בשבועות האחרונים חשים במערכת המדינית שהממשל האמריקני מנסה להשיג פריצת דרך עם המשטר בטהרן, במטרה להגיע לסיכומים ואולי אף לסוג של הסכם ביניים בנוגע לתוכניתה הגרעינית של איראן. הצעד הזה לא מקובל על ישראל ומדאיג מאוד את קובעי המדיניות שלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לדאגה הזאת בישיבה סגורה של ועדת החוץ והביטחון השבוע, וגורמים מדיניים סיפרו שאמר כי "האמריקנים והאיראנים בדיונים על 'הסכמון', לא הסכם - זה מה שעומד על הפרק. ההיקף שלו יהיה קטן יותר ונדע להתמודד איתו". בין משתתפי הישיבה היו שפירשו את כוונתו שישראל לא תתנגד באופן בוטה לסיכום המתגבש, בניגוד לתגובתה להסכם הגרעין. אחרים דווקא הבינו מנתניהו שישראל מתכוונת להתנגד ולהשמיע את קולה בנושא. גורמים שהשתתפו בדיון מסרו לחדשות 13 כי מדבריו הובן שישראל תוכל להשלים עם ההבנות שעל הפרק בהסכם המתהווה.
בחלק הגלוי בפתיחת הישיבה אמר נתניהו: "למעלה מ־90% מהבעיות הביטחוניות שלנו נובעות מאיראן וגרורותיה, והמדיניות שלנו מכוונת לצד הרחבת מעגל השלום, לבלימתה של איראן והגרורות. העמדה שלנו ברורה, שום הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל, שתמשיך לעשות הכול כדי להגן על עצמה. ההתנגדות שלנו לחזרה להסכם המקורי, אני חושב שהיא פועלת, אבל יש עדיין ניגודי השקפות ואנחנו לא מסתירים אותם, גם לגבי הסכמים קטנים. אנחנו אומרים את עמדתנו בצורה ברורה גם בחדרים סגורים וגם בחדרים פתוחים".
ימים ספורים לפני כן שוחח נתניהו עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שיחה שהאמריקנים טוענים שעסקה בעיקר ברצון של ממשל ביידן לקרב בין ישראל לסעודיה, אולי כסוג של סוכריה שתסייע לעיכול המגעים עם איראן. נתניהו השמיע שוב את עמדתו העקבית לפיה חזרה להסכם הגרעין עם איראן לא תעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, ושום הסדר עם איראן לא יחייב את ישראל, שתעשה הכול כדי להגן על עצמה.
ישראל מביעה את דאגותיה בפני האמריקנים באופן תדיר. היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי, ורון דרמר, השר לנושאים אסטרטגיים, הביעו את דאגותיהם מהנושא האיראני בפגישתם האחרונה בוושינגטון עם ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, וגם שר הביטחון יואב גלנט פעל כך בשיחתו עם מקבילו, שר ההגנה לויד אוסטין.
על פי הדיווחים, העסקה המתגבשת בין ארצות הברית לאיראן כוללת הפסקה מוחלטת של העשרת אורניום לרמה של 60 אחוז והגברת שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית, בתמורה לאפשרות ייצוא של עד מיליון חביות נפט ביום וגישה לנכסים בהיקף עצום, נכסים שהיו מוקפאים עקב הסנקציות ברחבי העולם. מדובר גם על החזרת אזרחים אמריקנים המוחזקים בידי המשטר בטהרן.
דובר מחלקת המדינה האמריקנית הכחיש מכול וכול שאיראן וארצות הברית קרובות ל"הסכמון", כפי שהגדיר זאת נתניהו. "אני לא מתכוון להגיב לשמועות או להדלפות של שיחות דיפלומטיות, שכמובן יש להן נטייה להיות שקריות ומטעות. שמעתם את הנשיא ביידן ואת מזכיר המדינה בלינקן אומרים באופן הכי ברור שארצות הברית מחויבת לעולם כולו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. אנחנו כן מאמינים שדיפלומטיה היא הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרה הזאת. לא הסרנו אף אפשרות אחרת שאינה דיפלומטית מהשולחן".
איראן אישרה שאכן היו שיחות כאלה בנוגע לתוכניתה הגרעינית, אך ציינה כי אינה מעוניינת להגיע ל"הסכמון" או להסדר ביניים, אלא אך ורק להסכם כולל שעיקרו חזרה להסכם הגרעין שנחתם ב־2015 וארצות הברית פרשה ממנו. המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, האייתוללה עלי חמינאי, הביע תמיכה בהשגת הסכם על תוכנית הגרעין של המדינה עם המערב, אך הוסיף כי "אין לגעת בתשתית הקיימת של תעשיית הגרעין" והצהיר כי ארצו לא תפסיק את השימוש בגרעין באופן מוחלט. הוא ציין כי מסיבות דתיות אין לאיראן שום רצון להגיע לנשק גרעיני - אמירה שעוררה גיחוך רב במערב.
גורמים אמריקנים הוסיפו כי במהלך השיחות המדוברות הועברו מסרים לאיראן שאם תגיע לרמות העשרה של 90 אחוז, שעוברות את הסף לייצור נשק גרעיני, ארצות הברית לא תוכל לעמוד מנגד ולהישאר אדישה, ותבין שהניסיון לפתור את המצב בדרכים דיפלומטיות נכשל.
על פי הערכה עדכנית של הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית, לאיראן יש 114 קילוגרם של אורניום המועשר לרמה של 60 אחוזים. לכל המעורבים בנושא – כולל רוסיה וסין ששומרות על יחסים הדוקים עם האיראנים – ברור שהם אינם נדרשים לשימוש אזרחי אלא הם תחנה בדרך לגרעין למטרות צבאית.
הפרעות קשב
יוני בן־מנחם, פרשן לענייני ערבים וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מסביר את הסכנות שטומן בחובו כל סיכום בין ארצות הברית לאיראן הקשור לתוכנית הגרעין.
"ההסכם אמור לשחרר את איראן מהסנקציות שהטיל עליה המערב. הוא אולי יעצור לזמן מוגבל את העשרת האורניום, אך איראן היא כבר מדינת סף גרעינית, והיא תוכל בינתיים להמשיך ולפתח את מנגנון הפצצה הגרעינית ואת פרויקט הטילים הבליסטיים שלה. היא גם תוכל להשלים בינתיים את העבודות להטמנת המתקנים הגרעינים שלה עמוק באדמה, כדי להגן עליהם מפני אפשרות של תקיפה אווירית", מסביר בן־מנחם.
הוא מציין עוד כי "ההסכם יזרים באופן מיידי 20 מיליארד דולר לאיראן ובהמשך הזמן עוד כמה מאות מיליארדי דולרים לקופה האיראנית. בכסף הזה איראן תוכל לחזק את יכולותיה הצבאיות ואת היכולות הצבאיות של השלוחות שלה במזרח התיכון".
בן־מנחם מציג עוד סכנה עיקרית ומכרעת במיוחד. "ישראל תתקשה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בזמן שאיראן חתומה על הסכם גרעין בין־לאומי חדש עם המעצמות".
לדעתך אנחנו נמצאים באמת רגע לפני הסכם כזה? או שמדובר בזעקה ישראלית כדי להביא להפחתת הסיכוי שהצדדים יתקרבו לקראת סיכום חדש?
"גורמים ישראלים טוענים שהמשא ומתן החשאי בין ארצות הברית לאיראן על הסכם גרעין חדש מבוסס על העיקרון 'פחות תמורת פחות', כלומר השגת הסכם זמני על דברים שניתן להסכים עליהם. במקרה הזה מדובר שאיראן תעצור את העשרת האורניום בתמורה לכך שהכספים שלה שהוקפאו במערב יופשרו ויוזרמו לקופה האיראנית. מדובר בכמה מאות מיליארדים של דולרים.
"במערכת הביטחון בישראלית יש גורמים בכירים שסבורים כי הסכם גרעין זמני חדש בין איראן למעצמות הוא הרע במיעוטו לישראל, וכי הוא עדיף על המצב הקיים כרגע, שבו איראן עושה ככל העולה על רוחה בנושא הגרעין".
עד כמה ממשל ביידן והאמריקנים קשובים לנתניהו כשהוא מביע התנגדות להסכם גרעין חדש?
"ייתכן מאוד שפחות מבעבר. בירושלים מביעים חשש כי ישראל מאבדת את ההשפעה על ממשל ביידן ועל הקונגרס בנושא סכנת הגרעין האיראני. ההערכה היא כי ישראל תתקשה לגבש התנגדות בקונגרס להסכם גרעין חדש עם איראן, משום שהמפלגה הדמוקרטית שולטת בבית הלבן ובסנאט, ויש לה ביקורת קשה על מדיניות ממשלת הימין בישראל, בעיקר בנושא הפלשתיני".
רמזים לטהרן
ד"ר ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי, מזכיר שארצות הברית מעולם לא זנחה את כוונתה להתמודד עם איראן בדרכים דיפלומטיות, כפי שהצהירה כבר מתחילת תקופתו של ממשל ביידן. "הממשל האמריקני מוטרד מאוד מזה שהאיראנים נמצאים מרחק של שבועות ספורים מפריצה לכמות מספקת של חומר בקיע לנשק גרעיני. זו לא פצצה, אבל זו כמות שמספיקה לפצצה, שכמובן צריך לייצר אותה בתהליך מורכב מאוד שלא מתרחש תוך זמן קצר. מדובר בדאגה שאנחנו והאמריקנים שותפים לה. ראש ועדת ראשי המטות של הצבא האמריקני דיבר על הדאגה שלהם בפני הקונגרס לפני כמה חודשים.
"אחד הפתרונות שלהם לנסות ולעצור את ההתקדמות האיראנית הוא שימוש בכלים דיפלומטיים, ואם אי אפשר - וכנראה אי אפשר - לחזור להסכם כולל כפי שביידן רצה בתחילת הדרך. אז אולי בטווח הזמן המיידי ניתן להגיע להסכם קטן יותר או להבנות שלפיהן איראן לא תתחייב לחסל את כל תוכניתה הגרעינית, אבל היא תתחייב לבלום את קידום ההעשרה לרמה צבאית, ובתמורה ארצות הברית תאפשר למדינות אחרות לשחרר לאיראן חובות כספיים שיאפשרו למשטר בטהרן לנשום קצת מבחינה כלכלית, כי המצב באיראן בתחום הזה מאוד לא טוב", הוא מוסיף.
האיראנים, לפחות לפי הדוברים הרשמיים של המשטר, רוצים רק הסכם כולל.
"האיראנים מאותתים שהם רוצים סוג של התקדמות, כפי שהצגתי, בגלל המצב הכלכלי הרעוע. האפשרות הזאת קיימת".
האם לדעתך ישראל צריכה להבין את החתירה למיני הסכם, או שהיא צריכה להגביר את התנגדותה?
"ישראל אומרת בצורה ברורה שהיא לא מקבלת שום סוג של הסכם ולא תהיה מחויבת לו בשום צורה. על ישראל להבהיר שהיא תמשיך לראות את עצמה חופשית לפעול על פי שיקול דעתה, כולל במידת הצורך, תוך שימוש בכוח.
"בעניין הזה הקו ברור מאוד: ברגע שהאיראנים יחלו להתקדם לקראת יכולת גרעינית צבאית, אנחנו נעצור אותם בכל אמצעי - גם בכוח - אם נזדקק לכך. שמעתי את בני גנץ אומר שבנושא הזה לא תהיה קואליציה או אופוזיציה, אלא תמיכה ברורה בכל פעולה שיהיה צריך לנקוט. זה נועד לשתי מטרות: האחת, להותיר את חופש הפעולה של מדינת ישראל בעינו, והשנייה, שלא תהיה שום טענה כלפינו שהפתענו את האמריקנים. אנחנו אומרים להם את הכול מראש ומבהירים שאם נגיע למסקנה שאין דרך אחרת - כך נפעל".
אנחנו מדברים על האמריקנים, אבל יש עוד גורמים שמעורבים בהסכם כזה והיו מעורבים בהסכם הגרעין ב־2015.
"מובן שזה נועד לאותת לאיראנים ולרמוז להם שכדאי להם לעצור לפני שהם גולשים למחוזות מסוכנים שאנחנו לא נוכל להבליג עליהם. באיזשהו מקום האיומים הישראליים תורמים ללחץ הבין־לאומי, וזה מה שישראל רוצה מאוד.
"אין מה לעשות עם רוסיה וסין, אבל עם ארצות הברית ושלוש המדינות האירופיות יש הרבה על מה לדבר, ויש הרבה הבנות בנושא האיראני ובסכנות הנובעות מאיראן. אנחנו לא ניתן גושפנקה או לגיטימציה למשהו שיעניק לאיראנים משאבים או כסף. יחד עם זה ישראל חייבת לשמור על חופש הפעולה שלה".
בירושלים חוששים מהאפשרות שממשל ביידן יתנה את עזרתו בקידום תהליך הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה בהיעדר התנגדות מצד ישראל להסכם גרעין חדש בין המעצמות לאיראן.
"יש כאן ערבוב של דברים. הניסיון להפוך את סעודיה לחלק מהמשוואה לגבי הסכם כזה או אחר עם איראן אינו אמיתי. אחרי שהאמריקנים התכתשו עם הסעודים וגרמו לא מעט נזק, אולי בגלל המהלך של הסעודים והאיראנים בתיווך סיני, הם הגיעו למסקנה שהם צריכים להירתם למען היחסים עם סעודיה ולתוך זה הם מכניסים את הנושא הישראלי כהישג שאולי הם יכולים להשיג. אפשר לומר שממש לא ברור שאפשר בכלל להגיע להתקדמות עם סעודיה בשלב הנוכחי. יכול להיות שנגיע לצעדים קטנים אבל חשובים, כמו למשל טיסות ישירות מישראל לסעודיה לחאג', וגם כל מיני שיתופי פעולה כלכליים שאפשר ליצור גם אם לא יהיו נציגויות דיפלומטיות רשמיות.
"הממשל נרתם לעניין, וזה כמובן טוב, אבל לדעתי איש בוושינגטון לא מעלה על דעתו שאם ינפנפו מתחת לאפינו במשהו בעניין הסעודי, זה יגרום לישראל לחשוב פתאום שהאיום האיראני אינו נורא כל כך. אם נחשוב שהאיום פחת משום שהאיראנים הבינו את הרמזים שלנו, עם או בלי הסכם שהושג, זה אפשרי אבל לא נראה כעת. אם נגיע למסקנה שהאיראנים דוהרים קדימה לרמות סיכון שאנחנו לא מוכנים לקבל, שום אתנן סעודי לא ישכנע אותנו להשלים עם זה. זה מבורך שהאמריקנים עוסקים בנושא הסעודי, אבל לא הייתי מציע לפרש שמנסים באמצעות זה להשתיק אותנו בעניין האיראני".
***