הבחירות ללשכת עורכי הדין מצטיינות בדרך כלל באדישות רבתי של עורכי הדין. שיעור ההצבעה של עמד בעבר סביב ה־30-20 אחוז. הבחירות נתפסו כבחירת ועד העובדים שאמור לדאוג לרווחת עורכי הדין. עורכי הדין ראו בזה מטרד בשגרת יומם, והניחו שכל מי שייבחרו ידאגו באותה מידה לצ'ופרים בכנס עורכי הדין באילת, להטבות בבתי מלון, בנופשים ובשוברים, או במקרה הטוב - יהיו מעורבים בחקיקה מקצועית כאשר עורכי דין מכאן או משם ידאגו לכך באופן שווה.
אך הבחירות האחרונות ללשכה, ב־2019, הוכיחו לנו שהמשמעות מרחיקת לכת. מה שקרה במדינת ישראל בחודשים האחרונים הוכיח לנו שכוחה של הלשכה בקביעת סדר היום המשפטי של מדינת ישראל, ובדגש על אופייה היהודי ועל זהותה הלאומית, הוא קריטי. מכל סעיפי הרפורמה המשפטית, עיקרה נסוב סביב שאלת הוועדה למינוי שופטים: האם בית המשפט העליון ימשיך למנות אליו שופטים בעלי עמדות זהות, או שיפתח שעריו גם בפני אחרים שאינם אקטיביסטים כמוהו ושמרנים יותר ממנו. זו תמצית הרפורמה וזה היעד העיקרי של מציעיה.
לשכת עורכי הדין ממנה לוועדה שניים מתוך תשעת חברי הוועדה. עד היום נציגי הלשכה יישרו קו כמעט באופן קבוע עם עמדת שלושת שופטי העליון, ונספרו באופן אוטומטי כחלק מגוש שופטי העליון, שהיה תמיד אקטיביסטי וליברלי יותר.
זה מה שגרם ליריב לוין, לשמחה רוטמן ולכל המחנה הלאומי לדרוש את השינוי. לא ייתכן, הם טענו, שבבחירות לכנסת נקבל 64 מנדטים, אבל בית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבג"ץ, יפסוק בסוגיות של אמונות ודעות על פי השקפת עולמם של חבריו. לא ייתכן שהמחנה הלאומי, המסורתי והדתי יביט בתסכול על המציאות שבה הוא מבקש להטות את הלך הרוח של מדינת ישראל למקום שמרני יותר, אבל ימצא מולו את מפלגות המרכז והשמאל, שהפסידו בפועל בבחירות, מנהלות את ערכי המדינה באמצעות השופטים. לאנומליה הזו אסור להימשך.
יש לציין כי בעבר תמכו רוב ראשי מפלגות האופוזיציה בצמצום כוחו של בית המשפט העליון להתערב בהליכי חקיקה, ודרשו את ריסונו בסוגיות של משילות ודרכי ניהול המדינה. רק הפסדם בבחירות גרם להיפוך המפואר הזה, והביא אותם לתמוך במתנגדי הרפורמה, שהחליטו לשבש את חיי נבחרי הציבור של המחנה הלאומי ולכפות על כולנו את ערכיהם למרות הפסדם בבחירות.
הבחירות הקרובות ללשכת עורכי הדין מתנהלות בצל אירועים אלה. הרשימות הלאומיות מבקשות לקבל את תמיכת עורכי הדין כדי לאותת שמערכת המשפט אינה גוש אידאולוגי אחד שמיישר קו עם התפיסות האקטיביסטיות והליברליות, ובחלק מהמקרים גם האנטי־לאומיות. יתרה מכך, במקרה שלרשימות הלאומיות למועצת לשכת עורכי הדין יהיה רוב, זה יביא לכך שנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים יהיו אלה שיכריעו לגבי זהות שופטי העליון הבאים. המשמעות דרמטית, והיא תהיה נדבך עיקרי בגיוון הרכב העליון - מהלך שרוב מוחלט של הציבור מבקש זה שנים.
ועוד נקודה שחשוב להיות מודעים אליה. כולם דנים בשאלה מי יהיה יושב ראש הלשכה - שאלה חשובה מאוד; אך הם אינם יודעים כי מי שקובע מי יהיו שני נציגי הלשכה לוועדה למינוי שופטים הם חברי המועצה, ולכן אם ייבחר יושב ראש לשכה מבלי שבמועצת הלשכה יהיה רוב מהמחנה הלאומי - לא השגנו דבר. נציגי הלשכה יהיו שייכים למחנה השמאל, עולם כמנהגו ינהג, ושופטי העליון ייבחרו כבאשתקד.
הכותבת היא חברת מועצת לשכת עורכי הדין ומתמודדת ברשימת 'יוזמה – ציונות משפטית' למועצה הארצית
***