לפני ארבעה חודשים הותקפה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) בידי 4 שוטרי מג"ב בעת פינוי כרם השייך ליהודי בסמוך לישוב שילה.
השוטרים כלאו את ח"כ סון באמצעות ידיהם ללא יכולת תזוזה וכאשר ניסתה להיחלץ מטבעת השוטרים, היא הותקפה על ידי אחד מהם.
לאחר האירוע הגיש עו"ד אלעדי ויזל מארגון חוננו תלונה למח"ש ואף פנה במכתב ליועמ"ש המשטרה בבקשה כי יגבש נהלים להתנהלות המשטרה כלפי נשים, אולם עד כה לא נרשמה התקדמות בחקירת מח"ש. בנוסף, פנייתו של ויזל ליועמ"ש המשטרה נענתה בתשובה לקונית כי "הנושא בחקירת מח"ש".
בארגון חוננו מדגישים כי האירוע של ח"כ סון הוא אינו חריג וכי בארגון התקבלו לאורך השנים תלונות רבות בנושא.
עו"ד ויזל מסר: "גרירת הרגלים בה מתנהלת החקירה וההתחמקות הצורמת ממתן מענה ענייני לפנייתנו מהוות הצצה ליחס המזלזל אליו זוכות הנפגעות, אנו קוראים למשטרה לפעול לאלתר לגיבוש נהלים חשובים אלו ולהביא לסיום תופעת הפגיעות".
כזכור, במכתבו לאחר התקרית תיאר ויזל את הפגיעה אותה חוותה לימור: "בימים האחרונים נשמעים גינוים רבים סביב סרטון אשר הסעיר את רחבי הרשת וסוקר בכל כלי התקשורת ובו נראים שוטרי משמר הגבול כאשר הם פועלים בצורה ברוטאלית פוגענית ומשפילה כלפי חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. כפי הנחזה בתיעוד, השוטרים כיתרו את הח"כית, מנעו ממנה את חופש התנועה בצורה פוגענית אלימה ומשפילה, תוך שהם מתעלמים מבקשותיה לאפשר לה למלא את תפקידה כח"כ נציגת ציבור ותוך שהיא מתחננת לצאת ממכלאת ארבעת השוטרים הגברתנים שסבבו אותה. במהלך האירוע אף הפעילו השוטרים כוח, באופן בלתי חוקי בעליל ובצורה משפילה ופוגענית שפגעה קשות בפרטיותה ובצניעותה של הח"כית. הפעלת כוח אשר שיאה היה עת נצמד אחד הנילונים אל הח"כית ותחב את רגלו לבין רגליה בצורה פוגענית אשר לכל הפחות נחשבת כתקיפה אסורה ובנסיבות מסוימות יכולה להיחשב כהטרדה מינית".
ויזל מציין במכתבו כי התנהלות זו של שוטרי משטרת ישראל היא מנת חלקם של נשים רבות אותן ייצג ארגון חוננו: "בשל חומרת המעשים וביצועם כלפי חברת כנסת, תיעודם התפשט כאש בשדה קוצים בכל ערוצי התקשורת והרשתות החברתיות וגרף שורה של גינוים מכל רחבי הקשת הפוליטית. למגינת לב, ייאמר הח"מ כי מעשים מזעזעים כמעין אלו אשר נחשפו בתיעוד האמור הינם מנת חלקם של נשים רבות והינם "פעולות שיטור" הנעשות כדבר שבשגרה".
"לארגון חוננו מגיעות פניות רבות מנשים ונערות אשר נפגעו כתוצאה מהטרדות מיניות ו/או שימוש בכוח שיטורי תוך פגיעה בצנעת הפרט שנעשה כלפיהם עת באו בממשק עם שוטרי משטרת ישראל: החל ממפגינות אשר בוחרת המשטרה לעשות כנגדם שימוש בכוח והדבר מבוצע על ידי שוטרים אשר נוגעים בהם בצורה מטרידה במקום שהדבר יבוצע על ידי שוטרות בנות מינם, עובר לחיפושים בהפשטה שמבצעת המשטרה ללא כל סמכות ו/או הצדקה חוקית בעצורות אשר נלקחו לתחנה, וכלה במקרים של הטרדות מיניות של ממש על ידי שוטרים אשר מבקשים לנצל מצוקה וחולשה", כתב ויזל.
הוא מדגיש כי המקרים אותם הוא מתאר במכתבו היו יכולים להימנע אם הנהלים המנחים את השוטרים היו מחודדים וברורים: "במקרים רבים יכלו להימנע פגיעות לו הייתה המשטרה נותנת דעתה לחשיבות הנושא והייתה מבצעת הערכות מוקדמת וחידוד הנחיות בנידון. התנהלותם של השוטרים אשר בחרו לכתר את הח"כית בעצמם במקום לקרוא לשוטרות אשר נכחו בקרבת מקום ולתת להם לבצע את פעולת הכיתור, מלמדת על חוסר החשיבות אשר מייחסים השוטרים לצנעת הפרט של העומדים מולם".
"לו השוטרים היו נותנים דעתם לפעול לצמצום פגיעות צניעות לא הכרחיות, הרי שהיו מזהים כי מדובר בפעולה פוגענית אשר יכולים הם בנקל להימנע ממנה. ברי כי ההטרדה לא היה מתרחשת לו היו השוטרים נמנעים מהפעולות הפוגעניות אשר קדמו לה. הלך רוח אחד לפעולת כולם – שווין נפש באשר לפגיעה בצנעת הפרט".
בסיום מכתבו פנה עו"ד ויזל ליועמ"ש המשטרה וביקש כי עלייתו של הנושא לשיח היא הזדמנות לתיקון וחידוד הנהלים לשוטרים בפעולות שיטור אל מול נשים: "הפגיעה המתוקשרת בח"כית - פגיעה אשר בניגוד לפגיעות רבות הדומות לה, לא חמקה מתחת לרדאר - מהווה הזדמנות נדירה לעיסוק בנושא חשוב רגיש ופרוץ זה וקול קורא להתוויית הנחיות אשר יפעלו לצמצם את הפגיעות השכיחות במרחב האפור - והלא מספיק מוגדר של הסמכות להפעלת כוח הכולל מגע בנשים. מדובר בנושא קריטי הנוגע לשמירה על ערכי היסוד של הזכות לכבוד ולצנעת הפרט, ומשכך יש להתייחס אליו בכובד ראש ולהביא למיגור התופעה הקשה הזו מן השורש תוך חידוד והתווית נהלים אשר ימנעו את הישנותה". כאמור, עד כה לא קיבל ויזל מענה האם קיימים נהלים ברורים של המשטרה לפעולות שיטור למול נשים.