עורך הדין יוסי ויצמן, הנציג החרדי הממוקם במקום השלישי ברשימתו של יו"ר הלשכה הנבחר, עו"ד עמית בכר, מתייחס בראיון לערוץ 7 לניצחון הגורף של בכר, להצבעת עורכי הדין החרדיים ולעתיד הלשכה בהנהגת בכר המוביל קו ברור נגד הרפורמה המשפטית.
לדבריו עוד קודם לבחירות העריך, בניגוד לדעתם של אחרים, שהניצחון של בכר יהיה בסדרי גודל של 70-30, כפי שאכן אירע. לטעמו מה שהוביל לניצחון היה תחושה שעורכי הדין מחפשים מקום יציב הכולל בתוכו מגוון דעות ואנשים, נוכחות של דתיים חרדים וחילוניים יחד, "כולם אנשי מקצוע בעלי משרדים אנשים מהשדרה הראשית של עולם המשפט. זה היה סוג של יציבות", הוא אומר ומציין כי בחינה של ההצבעה מלמדת שקרוב למאה אחוזים מעורכי הדין הפעילים הצביעו לרשימתו של בכר.
על ההחלטה של רבים כל כך לבחור בבכר על אף שהיה נוכחותו המשמעותית בהפגנות קפלן נגד מהלכי החקיקה לתיקון מערכת המשפט, אומר עו"ד ויצמן כי מדובר בעורך דין מוכר ש"לא הגיע משום מקום. הוא ארבע שנים ראש מחוז, כולם עבדו איתו . יש לו עמדה עיקשת נגד הרפורמה ומותר שיהיו לאנשים עקרונות ואנחנו מכבדים עמדה אחרת". לצד עמדותיו, אומר ויצמן, עסק בכר בטובת המחוז בתפקידו ועורכי דין בחרו בכך. "הוא אדם שיודע לעבוד בשיתוף פעולה, אבל היו כמה אנשי יח"צ שעבדו כדי להפוך אותו לדמות שמאלנית קיצונית".
לנוכח דבריו אלה אודות ריבוי ומגוון דעות בתוך הרשימה, אנחנו שואלים אם מדובר במגוון דעות גם בתחום שהוא מעבר לדתי-חילוני, האם מדובר גם במגוון דעות סביב שאלת הרפורמה המשפטית? ולמעשה, שאלנו, מה עמדתו שלו על הרפורמה שנגדה יוצא עו"ד בכר באופן כה נחרץ.
"אני חושב שעולם המשפט זקוק לרפורמה, אבל לא בדרך שהונחתה על המדינה כפטיש חמש קילו שבא להרוס כל חלקה טובה אלא בהסכמות ובהסבר לאזרחים, להתמקד בטובת האזרח", אומר ויצמן המשוכנע שגם מתנגדי הרפורמה ומובילי ההפגנות "מעוניינים בשינויים אבל לא בדרך הזו".
לשאלתנו אילו רפורמות היה מבצע הוא במערכת המשפט, מתמקד ויצמן בשינויים פנים מערכתיים שיובילו להתייעלות מול האזרח הקטן, "שאזרח לא ייגרר שלוש שנים אלא יקבל פסק דין בתוך שלושה חודשים", הוא אומר ואנחנו מציינים שסוגיה זו היא עניין של תקנים ותקציבים, בעוד הרפורמה מתייחסת לסוגיות מהותיות יותר, ומה דעתו עליהן.
על כך הוא משיב ואומר כי לטעמו "בית המשפט העליון חייב להיות מגוון, שיהיו תקנים של חרדים וערבים", ולמעשה שלכל מגוון האוכלוסייה תהיה נוכחות מיוצגת בבית המשפט העליון. שאלנו כיצד ניתן לטעמו להגיע להישג שכזה, וויצמן משיב כי הדרך הנכונה היא להעלות הצעה אחת, לדון בה בעם ולהסביר אותה לעם. "מדובר בשינוי של פעם במאה שנה וחשוב שהעם יקבל את זה ולא באים עם שמונה סעיפים ביחד". לשם כך "מעלים לדיון בועדת חוקה, מביאים לשם את כל שכבות העם כולל נשיאת העליון וכל עולם המשפט היה מתכנס לדון כך".
שאלנו את עו"ד ויצמן אם גישתו אינה מעט תמימה, שכן נראה שהמפגינים בקפלן לא מבטאים רצון לראות שינוי כזה או אחר במערכת המשפט, אלא מבטאים חשש מאבדן השליטה ההגמונית על המדינה לנוכח הנתונים הדמוגרפיים והפוליטיים. נראה שבמציאות שכזו נותר להגמוניה הוותיקה רק להיאחז במאבק על המבצר האחרון שדרכו בכוחה לשנות חוקים ולקבוע מי יכהנו בתפקידי ממשל ומי לא, כלומר בית המשפט. גישה שכזו רחוקה במהותה מההיתכנות לשיח רציני וענייני כלשהו.
"גם אני ראיתי את הדברים כך בעבר", אומר עו"ד ויצמן ומספר: "הרגשתי שהם רוצים לשנות את הדברים בקלפי, עד שיצא לי לדבר עם חלק מהם כשהגיעו להפגנות בבני ברק. הבנתי שאני אמנם רחוק מהם בדעות שלי, אבל הם מרגישים שלוקחים להם את הבית".
האם דברים אלה אינם עדות לכך שמדובר במאבק שאינו בר סיכוי לשיח מתוך אותה תחושה של מאבק על הבית שעליו התרגלו מפגיני קפלן לשלוט? ויצמן סבור שאם רק פוליטיקה הייתה מניעה את המפגינים המחאה לא הייתה מחזיקה מעמד שבוע אחר שבוע למעלה מעשרים שבועות. "אם היה מגיע שר המשפטים ואומר שהוא רוצה לשנות דבר אחד, לא הייתה הפגנה אחת. אבל כשעומד שר משפטים ומביא עשרים הצעות שכל אחת מהן ראויה לדיון בפני עצמו, אנשים מרגישים שלוקחים להם את הדמוקרטיה. אני לא מסכים עם זה, אבל מבין את זה ולכן חשוב לי ליצור קונצנזוס".
עוד שאלנו את עו"ד ויצמן אם ההצבעה החרדית שהפתיעה בתמיכתה בבכר נבעה מאמון בדרכו וברשימתו של בכר או שמא מקור ההצבעה הוא קושי של מצביעים חרדים להצביע לאפי נווה בשל העבר האישי והסוגיות שנכרכו בו. על כך הוא מסרב לענות: "לא תוציא ממני חצי מילה רעה על אפי נווה. היינו יחד בלשכת עורכי הדין ולא אדבר בו סרה".
ומה באשר לסיכוי לעבודה עניינית של הלשכה מול שר המשפטים לנוכח המאבק ברפורמה שמנהל עו"ד בכר? "אני מאוד מקווה שנצליח. זה יהיה מורכב, אבל אני מאוד מקווה ששר המשפטים יתעלה ויסכים לשבת יחד לשולחן. מצידנו אנחנו רוצים לשבת ולראות איך מקדמים דברים. יש לנו לשכה לנהל. מדובר ב-70 אלף עורכי דין שיש להם בעיות שצריך לפתור. הדלת שלנו פתוחה".
בעניינם של שבעים אלף עורכי הדין חברי הלשכה נשאל ויצמן אם אין היגיון בהפיכתה של הלשכה לוולונטארית, כלומר כזו שרק מי שמעוניין מקרב עורכי הדין ישלם דמי חברות ויהיה חבר בה, בניגוד למציאות כיום שבה כדי לעבוד כעורך דין קיימת חובה לשלם דמי חבר בגובה של מעל אלף שקלים. האם לשכה וולונטארית לא מייצרת יחסי מחויבות הדדית בין הלשכה לעורכי הדין?
ויצמן משיב ואומר כי מבחינתו המציאות הנוכחית אינה מקודשת. "לא אזיל דמעה אם הלשכה תהיה וולונטארית. לא בטוח שהקונספט הנוכחי הוא הכי נכון, אבל נכון לעכשיו הלשכה היא סטטורית וכך צריך לנהל אותה". לטעמו אפשרי לקדם חקיקה לשינוי המציאות הזו אך יש לוודא שנציגי הלשכה יהיו חברים בוועדה לבחירת שופטים. זאת מאחר ומדובר ב"שני נציגים שלא מייצגים בתי משפט, אבל מקבלים את המידע החשוב על המועמדים מהשטח. השופטים הם עורכי דין לשעבר ועורך דין לשעבר שלא הצליח להופיע כראוי בבית משפט ורוצה להיות שוט זה נזק בלתי הפיך לבתי המשפט, ואנחנו יודעים את זה. המערכת לא יודעת את זה".
האם אין חשש לסגירת חשבונות בין חברים כדי להכשיל עורך דין כזה או אחר המעוניין להגיע לשיפוט בשל אירועי עבר כאלה ואחרים? עו"ד ויצמן משיב: "בהחלט לא", ומוסיף כי כחבר הועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל במשך שנים הוא היה מעורב במינוי עשרות או מאות רשמים ו"כל הרשמים שמינינו היו בלי שום אינטרס, ברמה הגבוהה ביותר והמציאות מוכיחה את זה. תנו לנו קרדיט. אנחנו אשי מקצוע".