בספר הקודם שלו שיצא לפני כעשור, "אגדתא", השתמש ד"ר שמואל פאוסט בכלים חדשים כדי לחקור תכנים עתיקים, כעת, בספרו החדש, הוא מציע כלים עתיקים לשימוש בעולמות חדשים.
פאוסט, שמכהן כראש התוכנית לתואר שני וראש המרכז להוראת האגדה במכללת אפרתה וכמבקר ספרות ועורך מדור הספרים במוסף "שבת" של העיתון מקור ראשון, זיהה כי אחד האתגרים המרכזיים של דורנו הוא להמשיך להתחדש גם במציאות משתנה, והדרך לכך היא להיות יצירתי. ומי לנו יצירתי יותר מחז"ל?
"הפתרונות שהמדרש מציע הם יצירתיים להפליא", אומר פאוסט, "הדרשנים משתמשים במשחקי מילים ובהמצאות פנטסטיות. החוק שחקוק-חרוט על הלוחות יכול להפוך ל'חירות'. משה יכול לצמוח לגובה של 5 אמות כדי לגרד בעקבו של עוג. וסרח בת אשר יכולה לחיות אלפי שנים – מימי ירידתה עם סבא יעקב למצרים ועד בית מדרשו של רבי יוחנן. השפה, הזמן, הפיזיקה, הביולוגיה, הם כולם לא פונקציה כשצריך להביע רעיון ולספק פשר".
"המשנה והגמרא יבואו לפתור בעיות במציאות הקונקרטית עם קיום הלכות כמו הוצאה מרשות לרשות בשבת או בניית סוכה, כשהתנאים בעייתיים או כשהאמצעים לבנייה חסרים. הם יקבעו מידות וגדרים מדויקים, אבל את החסר ישלימו באמצעות הדמיון: 'צורת הפתח', למשל. או דין 'לבוד' – לדמיין כאילו המחיצה מגיעה עד למטה או עד למעלה – או 'דופן עקומה' בסוכה".
פאוסט טוען כי היצירתיות, השימוש בדמיון, גמישות המחשבה, הפרשנות היוצרת, ראיית העולם בסיפורים ותמונות – כל המאפיינים הללו של יצירת חז"ל הם דפוסי חשיבה. את טענה זו הוא מפתח בספרו החדש 'תהיו חכמים - חשיבה תלמודית למאה ה -21' ומציע כי אימוץ של דרכי החשיבה הללו יכול לתת לנו כלים להתמודדות עם אתגרים היום מתחומי: משילות, ביטחון, חינוך, בריאות וכלכלה ועד תעשיית היי-טק או פיתוחים אחרים.
"הדימוי הפיזי הכי טוב שעלה לי לחשיבה התלמודית הוא אותו משחק מימי ילדותנו - הקליידוסקופ. המון צורות צבעוניות ומגוונות, משתקפות בכמה מראות, כשבכל נגיעה קלה - כל התמונה הסימטרית שראינו משתנה לנגד עינינו".
"הדיון הלעומתי והביקורתי, מרובה השאלות והעלאת הספקות בסוגיות הגמרא – אנליטי ומדוקדק מצד אחד, ולפעמים נראה אסוציאטיבי, חסר-סדר וארגון, גדוש ושופע פרטים ואזכורים ואירועים – הוא דיון מסוג אחר שלא מוכר בתרבות הארגונית שלנו", מסביר פאוסט.
"הוא כאילו מלהטט בעשרות כדורים בבת אחת, אבל גם יורד לשורש העניין. הוא לא מסוגל בלי מחלוקת, בלי חידוד הדעות, אבל גם לא תמיד מגיע להכרעה. נשאר מעין 'קוד פתוח', שכל דור יכול להשתמש בו ולהוסיף עליו. כל זה עשוי להתאים מאוד בדיוק לצרכים ארגוניים היום".
"זה מה שאני מנסה לעשות בספר – לברר איך חכמים חשבו ואיך פעלו בעולם, בהקשרים האלה. אני מזהה את החתירה המתמדת שלהם לחידוש. לחדש משהו בעולם. לעשות לתיקון עולם. אגב", הוא מציין, "בזה בדיוק עוסק הפרק שאנחנו נתונים בו כעת בדף היומי".
"אני מאמין שיש כאן בשורה גדולה. אפילו ברמה העולמית. אני מספר בספר על מפגש עם איש עסקים סיני שבא לירושלים ללמוד תלמוד, כדי לעמוד על יסודות החינוך שלתפיסתו מביאים את ישראל ואת העם היהודי להצלחה. אני חושב שצורות החשיבה שמובאות בספר – הן לפחות חלק ממתכון משובח להצלחה בעולם של ימינו".
"במסע שלי אל שורשי החדשנות היהודית גיליתי שאני לא לבד. במקביל, לפניי ומצדדיי, החלו עוד אנשים לראות שיש כאן יסודות וכלים של ממש שיכולים לסייע לפריצות דרך בתחומים שונים היום. אלחנן נאה כתב ספר על התלמוד כדרך לחשיבה המצאתית. ד"ר משה מאיר פיתח שיטה שלמה לחשיבה קבוצתית שמבוססת על הסוגיה התלמודית. היום אנחנו משתפים פעולה במיזם שנקרא "אדרבה" בעיר לוד, שמקים מרכז מפואר וטכנולוגי לחשיבה יהודית יוצרת, ברוח הדברים הללו".