מנהלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון, יסמין שקד, מספרת בראיון לערוץ 7 על הליווי בשעות ובימים שאחרי פיגוע רצחני המכה בקהילות רבות מעבר לפגיעה הטראגית במשפחה השכולה.
שקד מספרת על האירוע האחרון בו אנשי מרכזי החוסן, הפועלים מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה, הגיעו לזירת האירוע יחד עם אנשי מועצת בנימין מיד לאחר שהובן שמדובר בפיגוע. הצוותים הגיעו לתחנת הדלק והחלו במתן הסיוע בעוד הפצועים בשטח, שם תפקדו מול נפגעי חרדה, עדי ראייה ואחרים שהיו זקוקים לליווי וסיוע.
לאחר הטיפול הראשוני עלו אנשי חוסן לישוב עצמו, שם נכנסו לבתי התושבים שעל פי ההתראה נדרשו לסגור את הבתים מחשש למחבלים שאולי עלו במגמה להמשיך ולפגע. "מי שנכנסו אליהם זה מי שידענו עליהם שעלו הביתה, או קרובים משפחה ומי שקשורים להרוגים. מעבר לכך נפתח קו חם, מוקד 106 של המועצה שפתוח גם עכשיו למי שזקוק", היא אומרת וקוראת למי שחש פגוע לפנות ולהיעזר ולא להתמודד לבדו.
במקביל בוצעה פעולת מיפוי בקהילות השונות, הן בעלי והן באחיה, על מנת לאתר את צרכיו של כל ישוב ברמת התושבים וברמת הנוער והן בעבודה מול צוותי הסיוע הפועלים בישובים.
על הפניות שממשיכות לזרום למוקד 106 מספרת שקד כי תושבים שחוו את האזעקה של חשש לחדירת מחבלים חשים חרדות מהאירוע עצמו ולעיתים הצפה של חרדות מעבר. כך גם עדי ראיה לאירוע או הקשורים להרוגים או הפצועים במעגלי קרבה שונים, גם הם עדיין פונים ומבקשים סיוע.
מעגלי הפגיעה הנפשית של אירוע מסוג זה גורמים למצוקות הנמשכות לעיתים גם שנה לאחר האירוע עצמו, אומרת שקד ומציינת כי המציאות הביטחונית המורכבת שהפכה לשגרה מחייבת היערכות מיוחדת, וככל שחולף הזמן מתבצע מיפוי מחודש על מנת לזהות את הזקוקים לליווי, מעבר לצוותי חירום ומד"א המתמודדים עם מראות קשים ומציאות קשה ובשל כך הם מלווים באופן שוטף.
באשר לנוער שחווה אירוע טראגי קשה ומוצא את עצמו בתקופת גיל בה הוא מבקש להיראות חזק ומנגד הוא נשבר מבפנים, אומרת שקד כי העבודה מולם נעשית ביחד עם המעגלים הטבעיים של הצוותים החינוכיים שמלווים אותם. גם בפיגוע בו נרצחו בנות משפחת די מאפרת הצריך היערכות דומה, "העבודה נעשית יחד עם הצוות החינוכי, גם בהדרכה ובהכשרה שלו וגם במתן מענה ספציפי לשכבות שקשורות לאירוע".