שבוע טוב
שבוע טובערוץ 7

ותודה לשופטינו שהביאונו על הלום

אחרי הציטוט הבא מג'וש בריינר נראה שלא צריך להוסיף מילה, אז הנה הוא בפניכם, למקרה שפספסתם. קצת היסטוריה אודות המחבלים מבצעי הפיגוע הרצחני בכניסה לעלי:

"בעיניי זה לא הגיוני: שני המחבלים מהפיגוע יצרו יחד שני מטעני צינור ופוצצו אותם, אחד מארבעה סעיפי אישום אחרים. העונש: 75 ימי מאסר. בין הנימוקים: חלוף הזמן. הזמן הוא שנתיים. איך תהיה הרתעה אם העונשים נגד עבריינים ומחבלים כל כך נמוכים?"

ואם גם ג'וש כותב לכם את זה, תאמינו.

לא רק חדר המחבל ייהרס

וגם הפעם נשלחו בחורינו המצויינים והמסורים למפות את בתי המחבלים שביצעו את פיגוע הירי לקראת הרס הבית. חשוב לזכור שבכל פעם שאנחנו שומעים על מיפוי בית מחבל לקראת הריסה הכוונה היא שהאירוע הולך להתרחש בפינצטה, ומי שייהרס זה רק החדר או החדרים הספציפיים שבהם התגורר המחבל, יאבד זכרו, ויחד עם החדר תמשיך להיהרס ההרתעה הישראלית.

המיפוי מאפשר לחיילי ההנדסה המקצועיים והמעולים שלנו לכוון את הפיצוץ כך שיהרוס בנקודה זו של הבית רק את החלק ההוא ובנקודה אחרת רק את הקיר הזה ושלא יביא הפיצוץ הממוקד לקריסת קיר תומך כדי שהקומה שמעל, שבה בטח חי אחיו או אחיינו של המחבל, לא תיחרב ושאר דיוקים ודקדוקים שרק הם מבינים בהם, אבל זו בדיוק הבעיה. ההרס מרשים בדיוקו הקפדני, אבל הרסני בממד התודעתי.

הרי אם היינו רוצים להשיג הרתעה לא היה צריך למפות ולמדוד ולתכנן איפה בדיוק יונח כל חומר נפץ, באיזו זווית ובאיזו כמות, פעולה שגם מסכנת את בחורינו היקרים. אם היינו רוצים להרתיע היינו מודיעים על שעה מסוימת שעד אליה מוזמנת המשפחה לעזוב את הבית ובשיגור ישיר אל המבנה הוא היה קורס כולו. כך היה ברור יותר למשפחת המחבל שמכאן והלאה חייה הולכים להיות הרבה פחות נעימים ולמשפחות המחבלים העתידיים היה ברור שכדאי לעשות הכול כדי שגם הם לא יעברו חוויה דומה.

בקיצור, מיפוי בית המחבל לקראת הריסה זו לא ממש בשורה. לפעמים בדיוק ההיפך.

המיפוי תם, עכשיו תחכו

ובאותו עניין, המיפוי, אם תשימו לב, הוא הצעד שקורה מיידית, אולי כדי להרגיע את הרוחות ואולי כדי להצהיר כוונות (למרות שבצד השני מזמן כבר לא מתייחסים להצהרות ורמזים). צעדי הרס של ממש יצטרכו להמתין לאישוריהם של שחורי הגלימה, מאורי האומה שיקשיבו ברוב קשב לטיעוני הצדדים, לתלונת המשפחות, להתפתלויות הפרקליטים, לעמדת המומחים ועוד ועוד עד שיכריעו להתיר את ההרס, כלומר עוד חצי שנה לפחות. לך תבנה הרתעה.

בתשלומים ובמזומן

אז עכשיו גם תיק 4000 מתרסק והולך וגם השופטים מקדימים רפואה למכה ומודיעים לפרקליטות שכדאי לרדת העץ כי האירוע לא ממש מתקדם להרשעת נתניהו שבה חשקה נפשם.

ואני רק רוצה לדעת, אחרי שיסתיים כל האירוע המביך הזה ואחרי עוד שורה ארוכה של עדים שיתנפצו מעל דוכן העדים, ממי אנחנו אמורים לקבל חשבונית על כל מה ששילמנו וכנראה עוד נשלם? מי יהיה חתום על האירוע הזה שגבה מאיתנו מאות מיליוני שקלים מקופת הציבור, חוקרים ופרקליטים שנטשו את עבודתם באכיפת החוק, התמקדו בתיקים המופרכים והפקירו את הרחוב לפשיעה גואה, אירוע שגזל מכולנו זמן ראש ממשלה שאמור היה לטפל בעניינים של כולנו ובוזבז על הקשקוש הזה, אירוע שגרר שסע בלתי יסולח בעם, החרמות פוליטיות שהעניקו לשמאל הקיצוני צ'ופר נדיר בדמות שנה וחצי סביב שולחן הממשלה, אירוע שלמענו נפגעו זכויות אזרח ורוגלות הוחדרו לטלפונים של חפים מפשע, אירוע שמחק זיכרונות רחוקים מהמונח דמוקרטיה ותשלומים רבים נוספים שנגבו וכנראה או ייגבו מאיתנו. אז שמו של מי יתנוסס על החשבונית שנקבל על כל אלה?

דברים שאסור מכאן ומותר משם

יש משהו מוזר שאני חייב לקבל בו את עזרתכם: כולנו מכירים את הטענה ששטפה ועודה שוטפת את מוחנו ולפיה נתניהו מעוניין ברפורמה המשפטית על מנת להכריע מי יהיו שופטיו. אז נעזוב את זה שגם נתניהו אומר אינספור פעמים שהרפורמה לא תהיה רלוונטית למשפטו, ונעזוב את זה שהתביעה במשפט נתניהו מתרסקת בלי שום קשר לזהות השופטים, יש עדיין בעיה קטנה:

איך קורה שמי שטוען את הטענה הזו לא מרגיש שום בעיה עם זה שנציגי לשכת עורכי הדין חברים בוועדה לבחירת אותם שופטים שבפניהם הם עצמם מתייצבים ומייצגים לקוחות?

את הפלונטר הלוגי הזה אני חייב שתעזרו לי לפתור. תודה מראש.

הנוסע המתמיד והמטריד

בשבוע שעבר תהיתי כאן בקול רם מדוע אנחנו עדיין מעניקים לאבו מאזן, גדול רודפיה של ישראל בתקופה הזו, תעודת VIP שמאפשרת לו לשוטט בעולם כאוות נפשו ולשפוך את תרעלתו על ראשה של ישראל בכל מקום ואתר.

כזכור, בשבוע שעבר הוא היה בסין, ואם למישהו נדמה היה שהאיש עסוק בביקור בעיר האסורה כשלגופו חלוק אדום מעוטר בציורי דרקונים ושם הוא יושב לו ולומד על קורותיה של שושלת צ'ינג באולם ההרמוניה העילאית שבארמון המלוכה שם, או שמא הוא תורם כמה ימי התנדבות בקציר שדות האורז המוריקים, הרי שצילום שצלח את החומה הסינית מספר לנו מה עשה שם הראיס מהמוקטעה.

מסתבר שבבייג'ינג הוצבה אנדרטה לזכרו של יאסר ערפאת ועליה פסלו של האיש. בביקורו היה שותף אבו מאזן בטקס הסרת הלוט מעל האנדרטה לרוצח היהודים הזה. לכן שוב עולה וצפה השאלה, למה אנחנו מאפשרים לו את הטיולים האלה בעולם?

אגב, השבוע שאלתי את השאלה הזו את שר החוץ, אלי כהן, ותשובתו הייתה מעניינת. זו שאלה חשובה ומעיינת, אמר השר והמליץ להעביר אותה לשר הביטחון. "אני לא מכיר את הפרטים אבל זה שווה בדיקה", אמר. לא יודע למה, אבל יש לי תחושה שבדיקה לא תהיה ותשובה לא תינתן והראיס ימשיך לשוטט בעולם באין מפריע.

שלום בלהות

אבל מה לנו מלינים על העולם שמהלל ומפאר אנשים כמו יאסר ערפאת כשאצלנו מתרחשים דברים הזויים לא פחות. קחו לדוגמא את התגובה של תנועת 'גוש שלום' לאירועים הביטחוניים בג'נין, ותנשמו עמוק, זה לא הולך להיות קל:

"אין בג'נין שום טרור מלבד הטרור שצבא הכיבוש מנסה להטיל על תושבי העיר. ג'נין היא עיר מורדת, עיר אשר תושביה מאסו בחמישים ושש שנה של כיבוש מדכא והרימו את נס המרד". הבנתם את זה? המחבלים הללו שיוצאים לבצע פיגועי ירי והרג באזרחים, מבוגרים וילדים, שנוסעים על צירי התנועה הם מרימי נס המרד, כמעט חשמונאים, ואם לא די בכך מצורפת להודעת התגובה הגוש-שלומניקית הזו גם קריאה לחיילי צה"ל לסרב פקודה: "לפחות בסרבכם להשתתף בעבודה המלוכלכת והמזוהמת של שלטון הכיבוש אתם החיילים תסייעו לעשות צדק עם הפלסטינים השואפים לחירות". האדרת מחבלים ורוצחים על ידי מי שמגדירים את עצמם שוחרי שלום. מישהו מוכן להסביר את התופעה?

נמאס מהצביעות הזאת

אי אפשר לדבר על טפילים, מוצצי דם, עושקי הקופה הציבורית, על לזרוק אותם למזבלה וכל ביטוי אחר של הסתה, ופתאום כשרואים את ההיא מהאוטובוס משתלחת בקצין החרדי להזדעק, לגנות ולהזדעזע. חאלס עם הצביעות, חברים. ההיא מהאוטובוס היא קצה השרשרת שאתם עומדים בראשה.

תנו לעבוד ותקצרו פירות

ולמרות הקמפיין המשומן היטב להרס הכלכלה הישראלית, להברחת משקיעים, ליצירת כאוס שלטוני מאז נבחרה הממשלה הנוכחית, עלתה כלכלת ישראל במדד התחרותיות העולמי בשני מקומות לעומת השנה שעברה והיא מתייצבת במקום ה-23. המדד בחן ארבעה פרמטרים עיקריים - חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית, והגיע למסקנה שאנחנו רק משתפרים.

עכשיו תארו לכם שכל הקמפיינרים שעסוקים בלתקוע מקלות בגלגלי כל מה שצומח ופורח כאן, היו נותנים לעבוד ואולי אפילו ממש משתפים פעולה למען השגשוג הישראלי. נראה לי שאפשר רק לנחש באיזה מקום היינו.

שן בינה

איך אתם עם הבינה המלאכותית הזו שנכנסת לכל פינה של חיינו? גם אצלכם מקננת תחושה שגם אם הבינה הזו מגיעה להישגים מרשימים שמפתחים את העולם, איפשהו הולך ונעלם טעמם של אתגרים והצלחות?

כי אם כל זב חוטם יכול לבקש שהבינה תצייר עבורו את נוף נעוריו בסגנון רמברנט או סלבדור דאלי, אז איזה ערך יש עוד לאמנות? אם כל מבין בבינה ההיא יכול לבקש מכבוד מעלתה שתייצר עבורו סרט באורך מלא על כל רעיון מופרך שעולה במוחו והתוצאה יוצאת גם ראויה, בשביל מה בדיוק יתנו כאו אוסקר? אם גרפיקאי יקבל בלחיצת כפתור את כל גחמותיו מאוירים בכישרון על אנושי, מה טעם יש עוד בעמל של עיפרון צבע ומכחול ושעות של השקעה? אם זוהר ארגוב, עופרה חזה או ג'ון לנון יכולים לקום לתחיה ולשיר שיר שהם מעלם לא שמעו בסגנון שלא הומצא בזמנם, אז אפשר להכניס לגברת בינה גם דגימת קול שלי ולבקש ממנה לייצר עבורנו שיר שאותו אשיר בכישרון נדיר, ובמטותא שגם תכתוב אותו ותלחין כי אין לנו זמן. אם כדי לכתוב כמו עגנון או שייקספיר לא צריך כישרון אלא רק לבקש, אם הבינה מוכנה להיכנס לנעליו של אדריכל שנשמתו נדרשה אל קונה זה מכבר ולתכנן בית על פי שיגיונותיו, ואם מורה יכול לספר לבינה על תלמידיו וזו תפיק עבורו הערכת סוף שנה נמלצת, אז מה נותר מהספרות והציור, האדריכלות והשירה, ההוראה והחינוך?

החיים אולי בדרך להיות יותר קלים, אבל גם נעדרי אתגרים. זה מתאים לנו בכלל?

הוא לא מרפה

שוב אתם שואלים מה לקאטו הזקן יש לחדש לכם, אבל הוא מתעקש שגם אם אין חדש צריך לומר שארץ נהדרת ממש לא מצחיקה, ולא רק אותו. חאלס.

להערות ולהארות שלכם: [email protected]