על ההסלמה החמורה בטרור ברחבי יהודה ושומרון שוחחנו עם ראש מועצת יש"ע, שלמה נאמן, הרואה בקונספציית אוסלו שהוטמעה בקרב הקצונה הצה"לית את הטריגר המשמעותי לגל הטרור.
בדבריו מציין נאמן את ההסבר שנותנים רבים במערכת הביטחון להחרפה בשטח, וזאת בשל קרבות הירודה ברשות הפלשתינית לקראת היום שאחרי אבו מאזן, אך לדבריו ההתדרדרות במצב הביטחוני החלה כבר לפני יותר משנה בעקבות מה שהוא מגדיר כ"הריקוד שהיה לרש"פ עם הממשלה הקודמת הכניס לשטח תקוות חדשות למשאים ומתנים והדבר הזה מתדרדר. לא ביום אחד מעירים את השטח ולא ביום אחד משתיקים אותו".
על מה שנכון לעשות כעת על מנת לבלום את הגל הרצחני אומר נאמן כי מדובר בסדרת פעולות נצרכות שעיקרן הוא גדיעת התקוות הפלשתיניות במקום טיפוחן. "האויב קם עלינו לכלותינו לא כי יהודי שאכל בחומוס אליהו או יהודיה שנסעה עם הבנות שלה מפריעה להם אלא התקווה שלהם למדינה במקום המדינה שלנו, ולכן כשהתקווה שלהם מתחזקת גם המלחמה שלהם מתחזקת. הדבר החשוב ביותר הוא פיתוח ההתיישבות וסילוק מסדר היום של אופציית הקמת המדינה הפלשתינאית, ולא לבנות על הרשות הפלשתינאית שמדרבנת טרור, מחנכת לטרור ומשלמת משכורות לטרוריסטים. הרשות היא זו שמחוללת טרור. הממשלה גם הולכת לכיוון הזה באישור עוד ועוד יחידות דיור והסדרת ההתיישבות הצעירה, השקעה ענקית בתשתיות וכבישים. הדברים האלה הם חלק מהמלחמה בטרור".
בנוסף לאלה, אומר נאמן "בנושא הביטחוני הגיע הזמן לדבר בשפה אחרת. לא יתכן שאנחנו פועלים בשיטות של סיכול ממוקד. זה לא רלוונטי יותר. אמנם כשיש פיגוע כאן או שם, אולי צריך להעניש מחבל מדויק אבל כאן מדובר בקיני טרור וביצות שלמות. להרוג את היתושים זו קונספציה שגויה ולכן צריך להיכנס לאזורים שלמים, לכתר וליבש אותם, לחסום כבישים, לבטל אישורי עבודה, לפגוע בשרשרת האספקה שלהם. לחום באזורי הטרור מלחמה אמיתית".
על דבריו אלה אנחנו שואלים את נאמן אודות עמדתם של רבים בימים הרואים ברש"פ כתובת אוטונומית גם בעתיד עבור צרכיה האזרחיים של האוכלוסייה ולא כיעד להריסה, שכן איש אינו רוצה להסדיר את הביוב והדואר בג'נין וברמאללה במקום ההרש"פ.
נאמן מזכיר את עמדתו של יצחק שמיר ז"ל כמי שדגל ברעין הרשויות המקומיות הערביות ביו"ש כגוף מתווך בין הממשלה בישראל לבין ניהול חיי התושבים. "זו סוגיה כבדה שאני לא בורחו ממנה. כשאני מדבר על הריבונות הישראלית ביו"ש אני חייב להתייחס לכולם. אי אפשר להיות ריבון על האדמה בלי להתייחס למי שחי עליה. הפתרון חייב להיות כולל, אבל לא ביום אחד. אם כעת אנחנו מחזיקים בשני מיליון תושבים ערבים שנלחמים בנו, אין אפשרות לתת להם לנהל את עצמם. בעזה רואים איך כל הניהול העצמי שלהם מנותב למלחמה בנו. במצב הזה נצטרך להסתכל בעיניים של היהודים ולהבין שדם יהודי לא הפקר ודרוש טיפול אחר".
"יש להם שלטון מקומי ששונא את השלטון המרכזי שלהם. הם לא מקשה אחת. אני לא חושב שברגע אחד נוכל לשנות את המדיניות הזו, אבל חייב להיות כיוון שאומר שניסוי אוסלו נכשל בכל הרמות. גם החיים שלהם לא מנוהלים, עוד לפני שדיברנו על הביטחון שלנו. הם סובלים משחיתות ורשעות, וזה מדכא קודם כל את העם הערבי עצמו", אומר נאמן. "הרשות הפלשתינית אינה הפתרון אלא הבעיה ואנחנו צריכים להכין תכנית ארוכת טווח של יציאה מקונספציית אוסלו הפושעת".
האם משיחותיו של נאמן עולה שקונספציית אוסלו היא שמנחה את קציני הצבא ואולי גם חלק מהדרג המדיני? האם עדיין רואים שם ביהודה ושומרון קלף מיקוח עתידי? "אולי נושא קלף המיקוח הרבה פחות רלוונטי, אבל תפיסת אוסלו היא השלטת והיא הפומבית. שומעים ראיונות של כל איש צבא גם מהדרג הבינוני והגבוה, והם מדברים על איך מייצרים מצב שבו מנהלים מבצע צבאי אבל לא פוגעים ברש"פ, שזה בעיניהם הדבר החמור ביותר. השמירה על הרש"פ והדבקות בקונספצייה הזו היא מקור הטרור והיא שנותנת להם תקווה, ואת זה צריך לשנות".
את קריאתו להתקדם לריבונות העלה שלמה נאמן גם מיד לאחר הפיגוע הרצחני בכניסה לעלי בשבוע שעבר, ועל כך אנחנו שואלים אותו אם אינו חושש שריבונות תחייב את ישראל להעניק חופש תנועה למחבלים שיוכלו לעבור לא רק מאזור שכם לעלי, אלא גם לגוש דן באין מפריע.
"הריבונות לא תיתן להם חופש תנועה ביום אחד. מדובר בחזון גדול ומעשי שצריך להתחיל להתבצע כתכנית ארוכת טווח שבסופה לא נוכל להתעלם מכך שיהיו כאן עוד אזרחים ערבים. בגלל שאני לא מוכן לוותר על האדמה אני מחויב לטפל בבני האדם. אני לא חושש מהערבים שחיים יחד איתי, הרי אם הם מזדהים עם המדינה, משרתים בצבא, שרים התקוה ומניפים את דגל ישראל אין בעיה איתם. הבעיה היא כשהם נלחמים בנו, ולכן כל עוד הם נלחמים לא יקבלו אזרחות או חופש תנועה. מדובר בהסכם אזרחי שכולל את היחס שלהם למדינה".
"אין היום בעיה למחבל כלשהו להגיע לכל מקום. הבעיה שלהם היא לא חופש התנועה אלא הפעילות של צה"ל במסירות נפש. צה"ל מצליח לעצור אותם וכך הוא צריך להמשיך לעשות. לא המחסומים ולא החסימות בקו הירוק הם שעוצרים את המחבלים. העובדה היא שהטרור קורה ועובדה היא יש גם טרור מקר ערביי ישראל. צריך לעשות עדכון תוכנה לכל האירוע שנקרא יהודה ושומרון. זו אדמה שהיא חלק ממדינת ישראל, נקודה סוף. מכאן והלאה נדון בתכניות עבודה לגבי כל השאלות הנגזרות מכך, כמו בכל סוגיה. זה מורכב כי ניהול מדינה הוא דבר מורכב. זכינו במשימה המורכבת הזו ואנחנו לא בורחים משום שאלה והדבר לא אומר שאנחנו מוותרים על האדמה הזו".
דבריו אלה על מחסומים שלטעמו אינם אלה שמונעים טרור, מתייחסים למחסומים שהוצבו על גדר ההפרדה, כלומר על הקו הירוק. באשר למחסומים וחסימות בצירי התנועה בתוך יהודה ושומרון, אותם רואה נאמן ככלי הכרחי בידי הצבא על מנת שיוכל להיאבק בטרור ובמבצעיו. "אני מבדיל בין גדר ההפרדה שהפך בפועל לגבול מדיני, מה שהוא נורא ואיום בעיניי, לבין חסימות ביטחוניות. צה"ל חייב לחסום כפרים, לכתר אותם לפגוע בשרשרת האספקה שלהם ולמנוע מהם יציאה לעבודה. זה מה שבולם טרור וגם צה"ל טוען שזה יעזור, אבל הוא לא רוצה לפגוע במרקם החיים של האוכלוסייה הערבית מתוך מחשבה שזה ייצר יותר טרור, אבל אין יותר טרור ממה שיש עכשיו, תלחיצו אותם, תכתרו אותם, תקימו מחסומים על קיני הטרור האלה ותייבשו את הביצות האלה".