המכינות הקדם צבאיות עוסקות באופן עמוק ומשמעותי בהכשרת בני הנוער לשירות משמעותי בצה"ל. בני הנוער נמצאים בשלב זה בבירור זהותם האישית והחברתית, משמעות החיים וכיווני מחשבה לעתיד.
תקופה זו, בה טמון פוטנציאל להעצמה אישית ובניה פנימית, עשויה להיות מלווה גם בסערות נפש וטלטלות רגשיות.
"ב-4 שנים האחרונות אני מלווה מכינות קדם צבאיות, ליווי קבוע של הצוות, אחת לשבוע, בין אם ישיבת צוות או כל אחד בנפרד מאנשי הצוות, הדרכה קבועה ושיטתית", מספר אדיר שפיר, עו"ס מוסמך בהתמחות קלינית, קב"ן במיל באוגדה 98 ובפלה"ק צפוני, וכיום ראש "מכון דרך" המתמחה בליווי וטיפול במכינות וישיבות במגזר הדתי לאומי.
לדבריו, הנקודה המרכזית היא ההבנה המרכזית של הר"מים וצוות הדרכה בצורך. "כאשר מקבלים ליווי קבוע הר"מים כבר יודעים לדייק את הקשיים הרגשים ויודעים לתת שם לבעיה, לתת מענה לקושי הרגשי, כאשר איש מקצוע הוא שמאגד את הסיפור, ככה יודעים לשלוח במידה וצריך".
אחד הפרמטרים המרכזים כדי להצליח הוא נקודת הזמן. "אפשר למנוע קשיים אם תופסים אותם בזמן או במידה וקרה משהו לתת מענה נכון, ואז התלמיד מרגיש טוב, יותר שווה, הוא לא מרגיש בצד או מוזנח, יש לו עם מי לדבר. זה משפיע על תלמיד המכינה איך הוא נכנס לצבא ולא מתפרק בצבא".
יש ישיבת או מכינות שחוששות לקבל טיפול?
"חלק מהישיבות חוששות להגיד שנעזרות או נתמכות, הם לא רוצות להתפס כמקום שיש לו בעיות. שנית, יש מורכבות כלכלית, ושלישית, הרבה פעמים בישיבות הרב נתפס כגורם המטפל", מסביר שפיר את יסוד העניין.
לדבריו, כדי לתקן מהשורש אין לבנות רק על סדנאות אלא על עבודה מאסיבית בשגרה. "הרבה פעמים רבנים שולחים לכל מיני מטפלים שהם חברים שלהם או אנשים שהם סומכים עליהם, אין שיטה ודמות שמלכדת את הצוות, קרי הגורם שפונים אליו והוא מתכלל את האירוע, לכן בהרבה ישיבות יש בלאגנים, כי הרב מחזיק על הכתפיים שלו הרבה סיפורים ואירועים ורק במקרה קצה שולח למטפלים. הפיתרון הוא שהליווי יהיה בשגרה מה שמאפשר תמיכה "ושמירה על השומרים". הפתרון זה לא להגיד לרבנים 'כך וכך' ואם יש בעיות, תתקשרו אלי, זה להקים בית חולים מתחת לגשר. הפתרון הוא שהליווי יהיה בשגרה, וכך יודעים לעומק את הצורך של הישיבה וכיצד לעבוד בצורה שונה עם כל ישיבה וישיבה".