לפני מספר ימים התחולל בג'נין אירוע ביטחוני משמעותי, במסגרתו כח צה"ל הופתע ונאלץ להחזיר אש, אירוע שהסלים לעירוב כוחות רבים וחילוץ מורכב של הצוות וציודו.
מבחינת רוב הישראלים ההבנה של מה שקרה שם שאוב מהסדרה הידועה "פאודה". אולם, מעטים יודעים מה עובר במחשבותיו של לוחם שב"כ לשעבר שחווה לא אחת מקרים כאלו, ולאן דיווח חדשותי שכזה לוקח אותו ועד כמה אירועים כאלו מנהלים את חייו עד היום.
לאחרונה יצא ספר בשם "דרך הנשר בשמים", המבקש לספק חלק מהתשובות, אך יחד עם זאת גם להעלות שאלות נוספות ומורכבות לא פחות.
כותב הספר, שמיל בן אריה, הוא יוצא השירות המתאר את החוויות מזווית אחרת, פחות מאצ'ואיסטית ויותר מודעת לעצמה. כתיבה אישית ומורכבת על המצב והשפעתו הישירה על חייהם האישיים של אנשי השטח בכוחות הביטחון, ששגרת חייהם הינה כולה מרדף אינסופי אחרי הפיגוע הבא, השאלות המנקרות בראשם וזו אשר מציבה דילמות של מוסר שעולות מהשירות הייחודי.
"כשהתחלתי לכתוב את הספר היה לי ברור שהעבר יהיה חייב לצאת, זה צף ועולה אצלי כל הזמן" מספר לערוץ 7 שמיל בן אריה, כותב הספר. "כשאתה מדבר עם אנשים ומספר להם חלק מהדברים ואתה רואה את מבטי הסקרנות והעניין הרב אתה מבין שיש כאן משהו, שזה מיוחד".
ועדיין, בן אריה לא ניגש לכתיבת הספר מייד. כמי שאוהב את המילה הכתובה וגם קרא לא מעט בחייו הוא התלבט רבות לפני תהליך הכתיבה וגם במהלכו. "כשסיימתי עם הספר השמטתי ממנו כ 100 עמודים, שלטעמי מוטב שלא להזכירם גם בחלוף השנים. אני מאד אוהב את שירות הביטחון הכללי, זה היה הבית שלי 25 שנה ולא אפרסם משהו שיכול לפגוע באנשים המשרתים שם היום".
הספר, "דרך הנשר בשמיים" הינו רומן ארצישראלי על לוחם מוערך ביחידה מבצעית הפועלת ברצועת עזה ומסביב לעולם, שנדרש להתמודד עם שאלות מוסר, המשך דרכו בחיים ובמערכות יחסים בלתי פתורות הרודפות אותו, כשכל אלו הולכים ומתחדדים אל עבר סיומו הבלתי נמנע של הספר. זהו הספר הראשון שנכתב מנקודת מבטו של איש שטח, אשר תוצרי שגרת יומו מורטת העצבים והפלירטוט האינסופי עם המוות, מנהלים את ההחלטות שהינו עושה בחייו הפרטיים והדרכים בהן הוא בוחר.
אולי הספר הזה הוא הצורה שבה התמודדת עם השירות? "בהחלט, אני הבנתי שאני יותר מנתח את עצמי בהתייחס לאירועים שעברתי והדברים שעברתי משפיעים על החיים שלי. בנוסף, תמיד אהבתי לקרוא ואם אתה קורא 600 ספרים טובים אז סביר להניח שגם תוכל לכתוב אחד. היה לי ברור מההתחלה שזה לא יהיה ספר אקשן וגיבורים, אלא ספר שיציג את האירועים שהיו שם באור אחר. כמובן שהיה לי ברור מראש שאני לא הולך לחשוף שיטות עבודה, נהלים מקורות וכד'.
אין ישראלי שלא שמע במרוצת השנים את המונח "כח נתקל.." ורציתי שאנשים יבינו מה המשמעות של המושג הזה שהוא כל כך שגור אצלנו, מה זה אומר להיתקל? אלה עבודות שלא כל אחד יכול לעשות אבל הן צריכות להיעשות, אין לנו ברירה. אמרתי שאני רוצה לספר את עצמי בהקשר הזה ועם הכתיבה אירוע הציף אירוע אחר".
היום, בן אריה (58), גרוש ואב לשני ילדים, מתאר את השפעת התפקיד על חייו האישיים. "כשאתה שם אתה לא מבין איך זה ישפיע עליך, אבל ברור שזה ישפיע. הטרגדיה בעיני בעבודה זו, היא שסביבת העבודה והחיים הפרטיים שלך מתחברים, אתה לוקח החלטות ומתנהל בחייך הפרטיים כאילו אתה עדיין בעבודה שם. אם זה אומר לחפש את יציאות החירום בכל מקום חדש, לשבת עם הפנים ליציאה או להיות דרוך בכל רגע".
בן אריה עוסק בשנים האחרונות בעריכת דין, אבל גם כאן הוא לא הטיפוס הרגיל שאנשים נוטים לחשוב או לדמיין. בן אריה העוסק בתיקי גירושים, שם בכל הליך משפטי את ילדי המתגרשים מקום הראשון. "אני החלטתי שאני הולך לעשות רק טוב בעולם. ילדים לא צריכים להיפגע כי מי מההורים לא בחר טוב או רוצה לסיים את מערכת היחסים. הנושא הזה חשוב לי מאוד ואני מקפיד לעבוד רק עם כאלו שמבינים זאת היטב. לא הייתה לי גם בעיה להפסיק ייצוג של לקוח שלא הבין ולא הסכים עימי בעניין מהותי זה".