ד"ר טל קרויטורו, עו"ס ומטפלת בטראומה, השתתפה בפאנל במסגרת כנס ׳אבן ישראל׳ ביום ירושלים, והתייחסה לדיספוריה מגדרית.
"צריך להבין, אי אפשר לשנות מין. נשארים באותו מין פשוט עם איברים כרותים. יש יותר דברים שאפשר לעשות "מעל החגורה" ומתחת לחגורה זה פשוט השחתה שלא תתואר. אני לא יודעת באיזה עולם סירוסים וכריתות זה תיקון", אמרה.
ביחס לסיפור שאירע בגבעת שמואל, בו ילדה הייתה רשומה כילד בבית הספר דתי, אמרה: "מציגים 'מעבר חברתי' כאילו זה דבר כזה פרווה, בלי הורמונים ובלי ניתוחים, כאילו מה זה משנה. בפועל, מעבר חברתי משמר את הדיספוריה המגדרית. תחשבו איזה מסרים הילדה מקבלת מהסביבה, אם היא מקבלת כל הזמן ׳את בן את בן׳ אנחנו מצמצמים את היכולת לטפל בה. על ציר הזמן, עוד מעט מתחילה ההתפתחות המינית וזה פשוט ניתוק גדול שיוצר מצוקה מאוד גדולה".
"בנוסף, ילדים מאמינים למבוגרים שאומרים להם שאפשר לשנות מין. אי אפשר להראות לבת שלוש ובת שמונה את התמונות של ההשחתה שנובעת מההתאמות הללו. זה ממש פוגע בילדים, שרואים שיתוף פעולה מצד המורה שקורא לילדה כילד. זה מעביר לילדים מסר רעיל כאילו שמעבר מגדרי כזה הוא זה אפשרי, וזה פוגע בהם", הוסיף.
לדבריה, "הכוונה בהדבקה חברתית זה מסרים רעילים שעוברים מאחד לשני ומתפשטים לאט לאט. אנחנו רואים בחו"ל ממש מקבצים, וגם בישראל, 10 בנות מהחינוך המיוחד באותה כיתה החליטו שהם לא במגדר הנכון, ובית הספר זרם עם זה".
"ילד לא יודע להכיל מורכבות. הוא לא יודע שאם יתנו לו הורמון כזה או אחר, הוא לעולם לא ידע להכיל הנאה מינית והתפתחות מינית. לא מרגישים פה שום רתיעה, ילדים בבית הספר היסודי ואפילו בגן, זה בסדר מבחינתם לזרום עם זה. מישהי סיפרה לי שביתה אמרה לה בגיל קצת יותר מבוגר שהיא חוששת שאולי היא במגדר הלא נכון, כי היא משחקת יותר עם הבנים ולא עם הבנות. אז האמא אמרה לה ׳בדיוק כמו אמא שלך כשהייתה ילדה׳, ובזה סגרה את הסיפור", כך לשיטתה.
ד"ר קרויטורו הסבירה את החידוד החשוב מבחינתה: "אחד המסרים הכי חשובים זה שיש הבדל בין רצון, תחושה, פטנזיה ומציאות. בחלק מהמקרים האמא היא חלק מהבעיה ובחלק האמא נגררת שלא ברצונה, ולעתים היא אפילו הפיתרון. לפעמים הורים רוצים להרגיש שהם מאוד נאורים, שאתה מבין מהיכן זה מגיע. יש הורים שמכרו להם נרטיב שקרי מאוד מסוכן על אובדנות, כאילו יש תי אופציות של או ילד חי או ילדה מתה. המחקרים מראים שההתאבדויות נמוכות, והם קופצות כמה שנים לאחר הסירוס".
"לגבי הבלוקרים, העוצרים את גיל ההתבגרות, אנחנו לא יודעים אם עוצרים רק את ההתפתחות המינית. יש מחקרים על בעלי חיים שמראה שהם פוגעים קוגנטיבית. מי שטוען שהנושא הפיך, שיתכבד ויציג הוכחות לכך. יתר על כן, זה משמר את הדיספוריה, מדברים על כ-80% מהמקרים שמראים שפשוט צריך להמתין והם פשוט מחלימים. כשנותנים בלוקרים, זו עסקת חבילה. מרחו אותנו לחשוב שזה רק מצב מקבע, אבל ב-96% מהמקרים זה לא", ציינה.
לשאלה מהקהל 'את מי זה משרת' ענתה: "זו תעשייה כלכלית שנעשית יותר ויותר כלכלית. ברגע שכורתים איברים הוא צריך תרופות לכל החיים וכל זה מגלגל המון המון כסף. יש ממש גרפים שמראים את התחזיות ל-2026 של מיליארדים. דבר שני, יש תחקיר על גברים שגולשים באתרים והם עם ׳פטיש׳ לנושא, הם אלו שמקדמים מדיניות שבעד התמיכה בהמשך המצב הזה. דבר שלישי, כאשר אדם אומר שהוא מרגיש אישה, אנשים מרגישים איזה תחושת שליחות להביא אותו לשם. הם גם ממש גאים בזה. יש גם כל מיני אנשים שמרוב חשש ופחד פשוט שותקים".