הרב חננאל זייני
הרב חננאל זייניצילום: אריאל מינקוב

מאז ומעולם הקִדמה המדעית וההתפתחות הטכנולוגית המלווה אותה יצרו שני תהליכים מנוגדים.

מצד אחד אנו פוגשים את חסידי הקדמה שמאמצים במהירות רבה, ולפעמים רבה מדי, כל חדשנות ובכל תחום, בלי בדיקה מעמיקה מה עלולות להיות ההשלכות האפשריות שלה ואילו נזקים פוטנציאליים עלולים להיגרם ממנה. ומהצד האחר, אנשים שכל חדשנות מלווה אצלם בפחד מהרס מוחלט של הציוויליזציה, בתחום אחד או בתחומים רבים, עד כדי חשש משינוי כלשהו.

בפועל, ההיסטוריה מלמדת שהטכנולוגיה תצעד קדימה ולא יהיה מי שיעצור אותה. הזהירים יוכלו לכל היותר להגביל את השפעותיה, אבל אי אפשר באמת לעצור את הטכנולוגיה. מי שחושב שאפשר לחזור לעידן התחבורה על בסיס מרכבות הרתומות לסוסים - לא יגיע רחוק. אולם חשוב להכיר את הסכנות כדי לדעת כיצד להתמודד איתן.

כיום הקדמה הטכנולוגית עושה צעדים גדולים בתחום הבינה המלאכותית. יש שמזהירים מפני תרחישים אפוקליפטיים שבהם הבינה המלאכותית תפתח תודעה ותשלוט בבני האדם עד כדי הכחדת המין האנושי. אם בעבר תרחישים שכאלה היו רק בספרים מסוגת המדע הבדיוני, היום מזהירים מפניהם לא מעט מומחים באוניברסיטאות ובמקומות אחרים. לאחרונה פורסם בתקשורת על הדמיה שביצע הצבא האמריקני לא מזמן. כטב"ם המופעל על ידי בינה מלאכותית "הרג" את המפעיל שלו לאחר שהאחרון לא אישר לו להשמיד את המטרה. אומנם הסיפור מפוקפק מכמה בחינות, אך הוא ממחיש את החשש מהבינה המלאכותית בתחומים שונים.

לאחרונה נכנסה הבינה המלאכותית גם לתחומה של התורה. לפני כמה חודשים סיפר לי יהודי אחד בגאווה כיצד הבן שלו הכין "דבר תורה יפהפה" בעזרת תוכנת ChatGPT. כבר לא מדובר בסכנה אלא בחורבן של ממש.

כדי להבין במה טמונה הבעיה אספר סיפור שקרה לא מזמן. קרוב משפחה נאלץ לכתת רגליו מרופא לרופא בשל מחלה שאינה מזוהה, עד שנשלח לבית החולים. בבית החולים, רופאה צעירה הכניסה את פרטי התסמינים לתוכנת המחשב שבה היא משתמשת ואמרה לחולה: "על פי המחשב, אין לך כלום". היא לא אמרה "אני לא יודעת", "אין לי אפשרות לעזור", "אולי תלך לרופא אחר" וכדומה, אלא: "אין לך כלום".

זה חלק מהסיפור של הבינה המלאכותית. היתרון הפוטנציאלי הטמון באפשרות לחשב חישובים מורכבים לא יוכל לכסות על היעדר הרגש והאינטליגנציה הרגשית, על אי־היכולת להכיר בפגמים ועל היעדר יוזמה, גם אם הבינה המלאכותית מצליחה כעת לחקות תגובות רגשיות. אפשר לבקש מ־ChatGPT לכתוב מאמר שיסביר באריכות רבה למה עדיף לנו להיות פרות הרועות באחו, או לחזור לתאורת נרות, והוא יספק לך מאמר בן עשרות עמודים עם מקורות להוכחת העניין, אולם אף אדם נורמלי לא אמור לקבל את הטענות הללו.

כשהדברים מגיעים לתורה הבעיה רק מתעצמת. התורה אינה מידע שקיים במציאות אלא תוכן שנוגע לאדם וחסר משמעות בלעדיו. כך מציגים זאת חז"ל בסיפור על ינאי המלך, ששוכנע על ידי אחד מיועציו להוציא להורג את חכמי הסנהדרין. לשאלת ינאי: "ותורה מה תהא עליה?", ענה היועץ: "הרי כרוכה ומונחת בקרן זווית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד". בנקודה זו מציינים חז"ל "מיד נזרקה בו מינות", ומאותו הרגע התחיל חורבנה של היהדות על ידי הצדוקים בבית שני (קידושין סו, א).

התורה עוברת במסירה בלבד, שכן רק כך יעבור התוכן במלואו יחד עם הרוח של התורה, המוסר והאנושיות. תורה שאינה עוברת מרב לתלמיד אינה תורה: "אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ" (ברכות מז). ובמונחים מודרניים: אוטודידקט הוא עם הארץ.

הבינה המלאכותית לא תדע מוסר ולא אנושיות. זו הבעיה של כל קדמה אנושית שאינה מלווה במוסריות תואמת. אפשר להתנחם בעובדה שהבינה המלאכותית, דווקא בגלל חסרונותיה, אולי תמחק את הטירוף הפרוגרסיבי על כל צורותיו, אם בבלבול המגדרי ואם בתבוסתנות המערבית לנוכח האסלאם הקיצוני. מכל מקום, הקדמה והטכנולוגיה הן דברים מבורכים, אולם הן דורשות מאיתנו זהירות גדולה. בדיוק כמו שהאינטרנט דורש מאיתנו לקחת אחריות על הסינון – גם כאן לא יהיה תחליף לאחריות אישית. הזהירות דורשת מאיתנו להכיר בעובדה נוספת: הטכנולוגיה היא כלי, וככזה היא לא יכולה להיכנס לעולם הערכים, ולעולם לא תהיה תחליף למפגש האנושי עם התורה ועם הקב"ה.

כמובן, אינני מתיימר למצות את הנושא בטור זה, אלא להעיר ולהאיר לציבור בכלל ולאנשי התורה בפרט: הכירו את הנושא והיזהרו. השימוש בטכנולוגיה באופן חסר מעצורים, בלי ביקורת, עלול להחריב הרבה, גם אם לא נשקף לנו חשש קיומי ממנה. בוודאי שאין להכניס אותה למערכת השיקולים הנוגעת לערכים ומוסר.

הכותב הוא ראש המכון התורני בישיבת ההסדר אור וישועה בחיפה

***