כביכול הייתה זו עוד שורה מתוך מבזקי החדשות שקופצים לעינינו תדיר, בקצב מסחרר. "ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם (אונסק"ו) אישר כי ארצות הברית החליטה לחזור לחברות במסגרתו".
מי שניסה להבין במה מדובר גילה שאודרי אזולאי, המנכ"לית היהודייה של אונסק"ו, הודיעה ל־193 המדינות החברות בארגון כי האמריקנים יחזרו ואף ישלמו את 600 מיליוני הדולרים שלא שילמו מאז ניתקו קשרים עם הארגון בתקופת ממשל טראמפ.
ישראל לא חברה באונסק"ו כבר כמה שנים. זו סיבה אחת מתוך כמה לעובדה שהסיפור הזה עבר מתחת לרדאר התקשורתי – לא רק אצלנו אלא גם בארצות הברית. בין יעדי מדיניות החוץ שהציב, כלל ג'ו ביידן חזרה לחברות באונסק"ו, בטענה שהדבר יבלום את השפעת הסינים על סדר היום בארגון, מהלך שהאמריקנים מודאגים ממנו מאוד.
המערכת המדינית של ישראל שומרת על שתיקה בנושא הזה. גורם מדיני ששוחחנו עימו אמר: "אין לנו יכולת השפעה אמיתית על הסוגיה. זו הבטחת בחירות של ביידן". פניותינו לתגובה רשמית למשרד החוץ, למשרד ראש הממשלה ולשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שמעורב בנושא ונחשב ליועץ לענייני ארצות הברית של נתניהו – נענו ב"אין תגובה".
המסר הרשמי האחרון שהועבר לאמריקנים בתקופת ממשלת בנט־לפיד היה שבירושלים נותנים אור ירוק לחזרת האמריקנים לארגון ואף נשקל צעד של חזרה ישראלית לשורותיו. הממשלה הנוכחית לא עסקה בסוגיה כמעט. שגריר ישראל בוושינגטון, מייק הרצוג, תומך בחזרת ארצות הברית לאונסק"ו גם היום, ואם כן האמריקנים לא נתקלים באף גורם ישראלי שמודאג מהמהלך.
ולמה בעצם צריכה להתעורר דאגה? לישראל יש עבר רע מאוד עם אונסק"ו, שלאורך שנים רבות פועל באופן חד־צדדי נגדה ומעביר החלטות קשות הטוענות שאין לה זיקה וקשר לירושלים ולאתרים קדושים כמו הכותל המערבי, מערת המכפלה והר הבית. בדרך כלל, ההחלטות הללו מתבססות על רוב של מדינות ערביות.
ההחלטה הראשונה בעשור האחרון שהקפיצה את המערכת המדינית הייתה ניתוק הזיקה של ישראל מבירתה ירושלים והגדרת ישראל כוח כובש בתוכה. החלטה זו התקבלה סמוך ליום העצמאות ועוררה זעם רב ואף מהלך אקטיבי נגד אונסק"ו. ב־14 באוקטובר 2016 ראש הממשלה לשעבר ושר החינוך דאז נפתלי בנט עשה מעשה. שר החינוך, יש לציין, משמש נשיא הוועד הישראלי של אונסק"ו. בנט החליט אז להשעות כל פעילות מקצועית עם הארגון. "כמו שפועלים נגד טרור אסלאמיסטי בתדמור וחאלב, כך צריך להתנגד לטרור דיפלומטי בירושלים. המחבל הבא ישאב את הלגיטימציה מההחלטה האומללה. ניתוק ירושלים מישראל יהיה אבן דומינו, ויפגע בסופו בכל העולם המערבי", אמר.
ההחלטה הבאה של הארגון, שהרגיזה עוד יותר את הגורמים המדיניים בישראל, הייתה להכריז על מערת המכפלה אתר מורשת עולמי פלשתיני שנמצא בסיכון. לדעת הארגון, גם הכותל המערבי הוא אתר שאין לו זיקה לעם ישראל או למדינת ישראל אלא רק לפלשתינים, וכמוהו הר הבית, שמבחינת אונסק"ו כל הקשר שלו לעם היהודי המופיע לאורך כל ההיסטוריה אינו קיים.
ישראל הצטרפה לארגון בשנת 1949 והורחקה ממנו בשנת 1974 בעקבות חפירות ארכאולוגיות שערכה בהר הבית. חמש שנים מאוחר יותר ולאחר איומים אמריקניים לעצור את התקציב לארגון, התקבלה אליו ישראל מחדש. בשנת 2010 קבע הארגון כי קבר רחל הוא מסגד ואין לו שום קשר ליהודים.
המהלך הבא של הארגון, שחברות בו 195 מדינות, הביא לעימות נרחב. ב־2011 התקבלה הרשות הפלשתינית כחברה מלאה באונסק"ו ברוב של 107 מדינות מול 14 מתנגדות ו־52 נמנעות. ישראל הודיעה כי היא שוקלת לעזוב את הארגון, ארצות הברית הודיעה על הפסקת המימון שלו, אבל אונסק"ו המשיך בשלו.
בחודש אוקטובר 2017, בתקופת כהונתו של דונלד טראמפ בנשיאות, הפתיעה ארצות הברית כשמזכיר המדינה האמריקני דאז רקס טילרסון הודיע כי ארצו תפרוש מאונסק"ו בשל רצון לחסוך כסף, מפאת דרישה לרפורמות ובעיקר בשל ההטיה המובנית של הארגון נגד ישראל.
ממשלת ישראל לא חשבה ברצינות על צעד כזה והופתעה מהודעתו של מזכיר המדינה שלא תואמה איתה, אבל לראש הממשלה נתניהו המהלך התאים, והוא הודיע זמן קצר אחר כך כי גם ישראל תפרוש מהארגון. שתי המדינות עזבו את אונסק"ו בתחילת 2019.
ביולי 2020, כשישראל כבר אינה חברה בארגון וגם ארצות הברית לא, התקיים מפגש וירטואלי של ועדת המורשת בארגון, והתקבלו בו כמה החלטות אנטי ישראליות, העיקרית שבהן בהובלת ירדן.
החלטה אחת עוסקת בירושלים וקובעת כי "כל אמצעי החקיקה והמינהל שננקטו על ידי ישראל, המעצמה הכובשת, אשר שינו או מתיימרים לשנות את אופייה ואת מעמדה של העיר ירושלים כלפי המוסלמים בטלים ומבוטלים".
בהמשך ההחלטה נאמר כי "מערת המכפלה בחברון וקבר רחל בבית לחם הם חלק בלתי נפרד מהשטחים הפלשתיניים הכבושים וכך יש להתייחס אליהם".
בהחלטה אחרת מראה ארגון המורשת ללא כל בושה באיזה צד הוא תומך. "אנו מביעים דאגה עמוקה מפני הצנזורה הישראלית על תוכניות הלימודים הפלשתיניות של בתי ספר והאוניברסיטאות במזרח ירושלים". נזכיר כי מדובר בתוכניות לימוד שכוללות הסתה בוטה שהוכחה על ידי שלל ארגונים בשנים האחרונות.
הפעולות וההחלטות האנטי ישראליות של הארגון לא פסקו עד היום. רק באחרונה נערך בו אירוע רשמי לציון "יום הנכבה". מיותר לציין שמעולם לא צוין באונסק"ו יום העצמאות הישראלי. לכן שתיקת המערכת המדינית מפתיעה – בלשון המעטה.
"לא עולה בקנה אחד עם מדיניותה של ממשלת ימין"
הראשון והיחיד עד כה להרים את הכפפה בנושא היה שר האוצר ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. במכתב ששלח לראש הממשלה ולשר החוץ דרש סמוטריץ' שישראל תגבש ותביע עמדה רשמית ונחרצת נגד החזרה האמריקנית לחברות באונסק"ו.
"כידוע לכם, ארצות הברית בתקופת ממשל טראמפ פרשה מארגון אונסק"ו, בין היתר בעקבות בקשה של ממשלת ישראל, וזאת עקב עוינותו של הארגון לישראל, שכתובו את ההיסטוריה והתכחשותו לקשר ההיסטורי העמוק של העם היהודי לארץ ישראל ולמקומות קדושים כמו מערת המכפלה, קשר היסטורי אשר הוכר אף במשפט העמים באופן בלתי חוזר ואף עוגן בחוקת האו"ם בעת הקמת ארגון זה", כתב סמוטריץ' לבנימין נתניהו ואלי כהן.
הוא הוסיף: "לאחרונה פורסם על כוונתה של ארצות הברית לחזור לארגון, וזאת ככל הנראה בהתבסס על הודעתה של ממשלת השמאל הקודמת למחלקת המדינה על הסכמתה לכך. למותר לציין כי להסכמת מדינת ישראל חלק מרכזי בפרשה זו. למשל, אם רוב נציגי המפלגה הרפובליקנית יתנגדו למימון אונסק"ו - עד לפתרון בעיית מעמד הרשות הפלשתינית שם - ניתן יהיה לעצור מימון חדש לאונסק"ו בוועדת ההקצאות של הקונגרס... מובן שתמיכה ישראלית בחזרתה של ארצות הברית לארגון מסלף ההיסטוריה אינה עולה בקנה אחד משום בחינה עם מדיניותה הציונית והלאומית של ממשלת הימין.
"אבקשכם להודיע על עמדתה של ממשלת ישראל המתנגדת לחידוש חברותה של ארצות הברית באונסק"ו. למצער, ניתן להתנות הסכמה כזו בדרישה של אונסק"ו לבטל את חברותה של הרשות הפלשתינית בארגון", סיכם סמוטריץ'.
אגב, הוא ציין שאכן הממשלה הקודמת הסכימה עם המהלך האמריקני, אבל ממשלת הימין צריכה להתנגד לו עוד לפני שהוא יוכרז רשמית בקונגרס, ואז הקרב יהיה אבוד.
למעשה, בהיעדר עמדה ישראלית רשמית, לחברי קונגרס שבדרך כלל היו נרתמים למהלכים מסוג זה אין בכלל עניין לעסוק בו. להפך, ארגונים יהודיים בארצות הברית בירכו על הכוונה של ממשל ביידן לחזור לאונסק"ו.
השדולה היהודית־אמריקנית אייפא"ק, שזוהתה בעבר עם נטייתה ימינה, לא התייחסה באופן ישיר לסוגיית אונסק"ו, אבל במסמך המדיניות הרשמי שלה לשנת 2023 היא מציינת שאחד היעדים החשובים מבחינתה, שני רק לטיפול בגרעין האיראני ובאיומי הטרור של המשטר בטהרן, הוא חתירה להקמת מדינה פלשתינית. אם כן המדיניות הפרו־פלשתינית של אונסק"ו מטרידה אותה פחות.
בתקופת ממשלת בנט ולפיד הפעיל הממשל האמריקני לחץ כבד על השניים לא רק לתת הסכמה פומבית לחזרה האמריקנית לשורות הארגון אלא שישראל אף תחזור אליו בעצמה. גורמים בסביבת בנט טענו באוזנינו אז באופן הכי נחרץ שלא היה שום שיקול או כוונה לחזור לשורות הארגון. עם זאת ישראל נענתה לבקשה והודיעה למחלקת המדינה האמריקנית כי היא מסירה את התנגדותה בנושא. מחלקת המדינה ראתה כי טוב ורצה לשורת חברי קונגרס תומכי ישראל מהצד הדמוקרטי והרפובליקני כדי שיסייעו להעברת המהלך, שכן "אין בעיה מבחינת ישראל".
וזה אכן קרה. לפני קצת יותר מחצי שנה אישר הקונגרס הקצאה של חצי מיליארד דולר לכיסוי חובות ארצות הברית לאונסק"ו. לצד האישור הוכנס סעיף הקובע שאם הפלשתינים יפעלו לקבל מעמד של מדינה חברה מלאה באחד מארגוני האו"ם, הממשל האמריקני יפסיק באופן מיידי את תמיכתו באונסק"ו.
מי שהתנגד למהלך והשמיע ביקורת חריפה מאוד נגדו היה אז יושב ראש האופוזיציה וכיום הוא ראש הממשלה - בנימין נתניהו. השבוע, כאמור, לא נמצא גורם אחד בסביבתו שהיה מוכן להתייחס לסוגיה.
בתקופת הממשלה הקודמת אמר לנו אחד ממקורביו כי אי ההתנגדות לחזרה האמריקנית לאונסק"ו מעידה על רפיסות. "המחשבה של חזרה לאונסק"ו מתחברת למדיניות הרופסת בזירה המדינית מצד בנט. הוא הרי היה הראשון שגינה את אונסק"ו וניתק איתו קשרים. זה מתקשר להסכמה למדיניות 'אפס הפתעות', לשיח סביב הקונסוליה במערב ירושלים. אנחנו היינו שקופים לגבי המצב המדיני ועשינו כל מה שיכולנו. בנט הבטיח הבטחות מדיניות, והוא נקט קו אחר לגמרי. הרפיסות המדינית שלו היא חלק מהחלפת הבייס שלו".
נתניהו ידע לדבר היטב כשתפוח האדמה הלוהט לא היה מונח לפתחו. כעת הוא ממלא את פיו מים – ייתכן שפשוט מתוך הסכמה שבשתיקה.
בש"ס לא מתעניינים
הטענה המרכזית של אונסק"ו במסע הלחץ להחזרת ארצות הברית (שמימנה לפני שפרשה כ־25 אחוזים מתקציב הארגון) הייתה "עשינו שינוי" – למרות אישור החלטות אנטי ישראליות והחזקה בעמדות פרו־פלשתיניות שלא השתנתה כפי שכתבנו כאן.
עוד לפני שישראל פרשה הוחלט בארגון למנות למנכ"לית את אודרי אזולאי, יהודייה מצרפת. היא טענה שפעלה רבות לשינוי התנהלות הארגון והפצירה שוב ושוב בישראל ובארצות הברית לחזור אליו. אזולאי מכהנת בתפקיד זו הקדנציה השנייה, ולטענתה הצליחה לגבש "קונצנזוס בקרב דיפלומטים ירדנים, פלשתינים וישראלים סביב החלטות רגישות של אונסק"ו".
"ההחלטה של ארצות הברית לחזור לשורות הארגון היא תוצאה של חמש שנות עבודה, שבמהלכן הרגענו את המתיחות, בעיקר במזרח התיכון, שיפרנו את תגובתנו לאתגרים עכשוויים, חידשנו יוזמות גדולות בשטח והסברנו נכון את הפעילות", טענה אזולאי באחרונה.
מכתבו של סמוטריץ' הוא אולי סנונית ראשונה של צעדים אקטיביים בניסיון של הרגע האחרון להבהיר לאמריקנים שדעתה של ישראל מחזרה לחברות באונסק"ו אינה נוחה. אבל לשם כך צריך לגייס את הקואליציה כולה. נראה שהנושא מעניין בעיקר גורמים מסוימים בליכוד ובמפלגת הציונות הדתית – אך הרבה פחות מפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה.
גורם בכיר בליכוד מעריך שהסוגיה הזאת, למרות חשיבותה, פשוט דחופה פחות לראש הממשלה במכלול היחסים עם הממשל האמריקני – בין היתר על רקע העובדה שאוהבים לצטט מתנגדיו לפיה טרם הוזמן לבית הלבן מאז כניסתו לתפקיד.
"במשרד החוץ נשמעים כל הזמן קולות שרוצים לראות חזרה לאונסק"ו כדי כביכול להשפיע מבפנים. אנחנו עלולים להגיע למצב שאפילו הממשלה הנוכחית תשקול בעצמה חזרה לשורות הארגון, שברור שלא שינה את פניו – והדבר הזה עלול באופן עקיף לתת לו לגיטימציה", אומר הגורם בליכוד ל'בשבע'.
לדבריו, "צריך להבהיר לארצות הברית שחזרה לאונסק"ו צריכה להיות מותנית בסמכויות ברורות מאוד שהיא מקבלת מהארגון ובערובות לגבי כל ההחלטות האנטי ישראליות. לדעתי לא קרה שום דבר כזה".
"גם אם ארצות הברית חוזרת לארגון, אנחנו צריכים לעמוד מהצד ולראות מה היא עושה ואיזו השפעה יש לה – אם בכלל – על החלטות אנטי ישראליות שהארגון קיבל לאורך השנים", הוא מסכם.
נכון לעכשיו מדובר בנושא מוזנח. איש לא שינה עמדה מאז הודעת ממשלת בנט־לפיד לאמריקנים – ייתכן שבמכוון וייתכן שמהזנחה או רשלנות. בשורה התחתונה חזרת ארצות הברית לאונסק"ו עלולה לשמש כלי לפגיעה נוספת ולקבלת החלטות אנטי ישראליות – תוך שימוש ב"גב" האמריקני כתירוץ להן. סמוטריץ' הבין את זה היטב. נתניהו וכהן – מעדיפים את השתיקה.
***