אחד הדברים המייחדים לשון דיפלומטית היא היכולת לנסח אמירות בוטות וישירות בניסוחים פתלתלים נקיים לכאורה, חיוביים לכאורה.
אם דיפלומט כלשהו ירצה לומר לך 'עוף לי מהעיניים', הניסוח יהיה תמיד 'האפשרות למפגש תיבדק בהתאם למצב ולהתפתחויות העתידיות'. אם דיפלומט ירצה להטיח בך 'יא חתיכת שקרן' הוא יגיד כמובן ש'התיאור שהצגת אינו עולה בקנה אחד באופן מושלם עם האמת הצרופה כפי שהיא ידועה לנו על סמך העובדות המצויות בידינו'.
ולמה באה כל ההקדמה הזו? כדי לקרוא נכון, בעברית פשוטה, את ההתבטאויות בנושא משפט נתניהו מאז זרק המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך בשיחה עם גל"צ את הפצצה על המניעים שעמדו מול הפרקליטות, היועמ"ש וגם הוא כמפכ"ל לגבי כתבי האישום של נתניהו.
וכך אמר אלשיך בהתבטאות ספונטית, כנראה לא מתוכננת, כמשיח לפי תומו: "אי אפשר היה לנחש שראש הממשלה לא יתפטר, שהמפלגה לא תגיד שלטובת המדינה הוא צריך להתפטר ומישהו אחר ייכנס לשלטון". פרשנות, בעברית פשוטה: "תבינו שכל רעיון כתבי האישום היה להביא לכך שביבי יתפטר לפני שיוכח שתפרו לו תיק! אני פשוט בהלם שזה לא קרה - ועכשיו גם ביבי ראש הממשלה וגם כל המשפט נגדו קורס".
ואז הגיב היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט: "דבריו של ידידי רוני אלשיך אינם משקפים את הליך קבלת ההחלטות בתביעה הכללית בקשר לתיקי האלפים. נושא המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה מעולם לא עלה ולא יעלה על הדעת שיעלה במסגרת הדיונים לצורך קבלת ההחלטות בתיקי האלפים... למען הסר כל ספק, צוות קבלת ההחלטות בדיונים הרבים שהיו בפניי בנושא לא דן מעולם בנושא כהונתו של ראש הממשלה".
במילים אחרות: ידידי רוני אלשייך הוא שקרן. דבריו לא אמינים. אל תקשיבו לשקרים של ידידי רוני אלשייך.
מעניינת גם תגובת הפרקליטות, שמתיישרת עם דברי מנדלבליט: "בתגובה לפרסומים, מהפרקליטות נמסר כי כל אמירה כאילו בהחלטה על הגשת כתב אישום היו מעורבים שיקולים לא ענייניים, היא מופרכת. כתב האישום בתיקי האלפים הוגש לפי חומר הראיות ועל בסיס שיקולים מקצועיים בלבד. מר אלשיך לא היה שותף לדיונים בהם הוחלט על הגשת כתב אישום".
תגובת הפרקליטות שניסח עו"ד נועם שרביט, מ"מ מנהל אגף דוברות הסברה ותקשורת במשרד המשפטים ודובר המשרד, סותרים כמובן דברים שאלשיך אמר ב-7 בפברואר 2018 לתוכנית עובדה של אילנה דיין "אני מכיר כל מילה" בחומרי החקירה. וכשאילנה דיין שבה והיקשתה "של כל עדות?" השיב אלשיך: "כל מילה". מי שלא שותף לדיונים לא אמור להכיר 'כל מילה'.
אבל יש כאן משהו מהותי יותר: "כתב האישום בתיקי האלפים הוגש לפי חומר הראיות" קובעת הפרקליטות. מי הביא לפרקליטות את הראיות? המשטרה! ברגע שמוגשת תלונה המשטרה היא שחוקרת, מגבשת את הממצאים והראיות, ממליצה אם להגיש או לא להגיש כתב אישום, ומעבירה את הראיות לפרקליטות לקבלת החלטה. אם בראש המשטרה, לפי היועץ המשפטי, עומד שקרן – מי ערב לפרקליטות שקיבלה את כל הראיות בעניינו של נתניהו? ושקיבלה את הראיות המתאימות? "חצי אמת גרועה משקר" אומר הפתגם העממי.
מי ערב לנו שהמשטרה לא העבירה לפרקליטות רק את הראיות המתאימות לרצון להגיש כתב אישום נגד נתניהו, והסתירה מהפרקליטות ראיות שעלולות היו לבטל את ההליך הזה? רוב הראיות, להזכיר, מבוססות על עדויות.
כשרואים איך במשפט נתניהו העדויות קורסות אחת אחרי השניה, מתחזקת הדעה שדווקא דבריו הספונטנים של אלשיך לגל"צ "אי אפשר היה לנחש שראש הממשלה לא יתפטר, שהמפלגה לא תגיד שלטובת המדינה הוא צריך להתפטר ומישהו אחר ייכנס לשלטון" – הם האמת, וזו הסיבה שעמדה מאחרי ההחלטה להגיש כתבי אישום נגד נתניהו.