אולי הוא יגיע על פרד

נחמן שמואל מורדוף הי"ד הרבה להסתובב עם חיוכו הכובש על גבי פרד - יציר כלאיים חזק ועקשן המסרב לקבל מרות. טרם מלאו לו 16 שנים כאשר יד מחבל גדעה את פתיל חייו, ולמחרת נטמן בבית העלמין בשילה.

בהלוויה של נחמן לא היו אנשי ציבור ודמויות פוליטית בולטות, הדיבורים ליד הקבר היו חופשיים ואפילו מעט מחוספסים. בהלוויה של נחמן היו המון דמעות, היתה בה כנות ואותנטיות. הדיבורים ליד הקבר היו מרטיטי לב בפשטותם וסיפרו על מנגינה חדשה וייחודית הנושבת בין גבעות חבל בנימין. כמו רבים עמדתי בשמש הקופחת וניסיתי להקשיב.

טובי המוחות עסוקים כיום בפיתוחים טכנולוגיים שהופכים דמיון למציאות. גם נערי הגבעות חיים בדמיון בכדי ליצור מציאות.

הם מאסו בכבלי החיים הלא מתוקנים, וביצעו דילוג קליל לרובד גבוה יותר. אם דור המבוגרים מבין שצריך לשלם מחירים בשביל לשרוד פוליטית וציבורית, להתפשר, להכיל, לחכות באורך רוח. הרי שנוער הגבעות רוצה גאולה כאן ועכשיו. עם קאטרים וטוריות הם חותכים את כבלי האיזונים והנורמות וחיים פשוט איפה שצריך ואיך שצריך לדעתם. המנגינה הנשמעת בין הגבעות - אותנטית, חיה, שורשית. הנערים הנוטים להיות עצמאיים ובוגרים מכפי גילם, עומדים באתגרים פיזיים ונפשיים, מלאים באהבה עמוקה לארץ, בשמחה ובחיבור לטבע, לה' ולתורתו, כוספים למקדש ולתדר השורשי של עם ישראל בארצו. נטולי פחד מלאי חופש וצמאי מרחב.

באחד מטיוליו נכנס נחמן לתוך מאהל בדואי לחפש מים לפרד הצמא. נחמן לא ידע שהמאהל שייך למוכתר הכפר, עובדה שגרמה להתאספות ספונטנית של שבבניקים. כך נער בן 15 עם חיוך מבויש אך עוצמתי, מוצא את עצמו משוחח בתנועות ידיים ובשלווה עם מוכתר הכפר, המגיע אתו למעין 'הודנה' ומורה לשבבניקים לעזוב את המקום.

אך בל נהיה תמימים. ברור כי דילוג על המציאות המחוספסת, אל עבר החלום מוליד מחירים משמעותיים. במידה רבה נערי הפרדות גוזרים על עצמם בדידות ותחושת מוזרות, הם מתקיימים ללא גב פוליטי ותקציבי, במאבק סיזיפי יומיומי עם הרשויות ועם הממסד, מרבים להיחשף לאלימות, מעצרים וחקירות, הם מתקשים לייצר הצלחות במרחב הציבור, ומאופיינים בחוסר קבלת מרות.

על אף הרתיעה מהממסד באשר הוא, הייתה לנחמן ראייה בהירה של סדרי עדיפויות. וכך אברך שלקח את נחמן טרמפ, סיפר שאמר לנחמן שהוא מקנא בו שהוא בגבעות כיוון שהוא – האברך, 'לא יודע לדפוק מסמר'. נחמן השיב לו מייד בחדות: אתה מקנא בי!? אתה לומד תורה! אתה דבוק בתכלית! לי אין כוח ללמוד כל היום אז אני מנסה לעשות דברים טובים.

מסתבר שתהליך הגאולה מצריך גמישות מחשבתית, ושינויים תכופים מהתכנון המקורי. מי למשל, חשב שיהיה פער גדול כל כך בין עליית ישראל לארץ לבין בניין המקדש? אז אם במסגרת השינויים תקבלו ווטסאפ שהמשיח החליט לגנוז את החמור המיוחל ולהגיע על פרד - תקבלו זאת בהבנה.