בראיון לערוץ 7, מנכ"ל המשרד לבט"פ לשעבר, תומר לוטן, מספר על הסכנות שבתחום 'האיירסופט' - סוג של רובה אוויר, מדוע בזמן הממשלה הקודמת הוא פעל להחמרת הרגולציה על התחום, ומה הוא מצפה מהממשלה כעת, לקראת דיון מחר (שני) בוועדה לביטחון לאומי.
לדעתו, "יש קונצנזוס של גופי הביטחון על הסכנה החמורה שבאיירסופט כנשק שיכול להיות מוסב לנשק קטלני. זו תופעה שהלכה והתפתחה לאורך השנים ולא נגעו בה, בין היתר לאור גישת 'פרו-נשק' שאפיינה את מדיניות המשרד בעבר. בפועל לא רצו לעסוק בסוגיה הזו ולא קידמו אותה, ולמרות שהטיפול באיירסופט מופיע כהמלצה גם בדו"ח ועדת המנכ"לים למאבק בפשיעה בחברה הערבית - למעשה רק בתקופת הממשלה הקודמת החל הטיפול הרציני בתופעה.
מה עשית בתפקידך כמנכ"ל המשרד תחת השר בר לב וסגן השר סגלוביץ'?
"עשינו שלושה דברים: 1. חסימת ייבוא - לשמחתי הצלחנו לגייס את שרת הכלכלה לעניין והיא חתמה על צו איסור הייבוא שגם עבר בהמשך בוועדת הכלכלה בכנסת. 2. בצד החקיקתי - ניסחנו את מה שכונה "חוק האיירסופט" (חוק דמויי כלי יריה) שמכניס לראשונה רגולציה רצינית לתחום, ומכניסה מחויבויות שונות העוסקות בפיקוח, רישום, אחסון וכן ענישה פלילית. התקדמנו די יפה והעברנו אותו בקריאה ראשונה באזור מאי 20222 ומשם החוק נתקע. 3. ביצענו הכנה ארגונית בתוך האגף לרישוי כלי ירייה המשרד לבט"פ ליישום הפיקוח על החוק לאחר שיעבור, זה כלל גיוס תקנים, הכנת תפיסת הפעלה, הכנת מערכות המיחשוב ועוד".
מי למעשה המרוויח העיקרי בהעברת חוק יותר מרוכך בתחום האיירסופט?
"מועדוני הירי וארגוני הירי למיניהם הם מרוויחים מאיירסופט כי זה ביזנס שבנוי חווית נשק מתקדמת. זה הרבה יותר מסתם פיינטבול. נציגי התחום רוצים לשמור עליו עם כמה שפחות רגולציות. החוק שלנו הגביל אותם מאוד. כל הגישה המחמירה שנקטנו בה נבעה מהעבודה שהאיירסופט נוכח מאוד בכל עולם הפשיעה. יש זליגה של הנשק הזה מהשוק הפרטי לעולם העברייני, כי מאוד קל לעשות הסבה מנשק צעצוע לנשק יורה. לכן הלכנו "אול אין" בסיפור הזה. עם כל הכבוד לחובבי הספורט הזה, חשבנו שהאינטרס הציבורי שגובר פה הוא הצלת חיים ולכן קידמנו רגולציה מרחיבה".
האם הארגונים שתומכים בקידום התחום הזה זכו לתמיכת ח"כים שונים?
"יש למטווחים ולמועדוני הנשק האלה נציגות פוליטית שתומכת בהם. ראינו בדיונים בכנסת שהארגונים מפעילים המון לחץ על חברי הכנסת, אפילו מהקואליציה של אז, שבאו אלינו ושאלו אולי אפשר לרכך את החקיקה פה ושם. אבל כאמור דאגנו להציג את הסכנות הכרוכות בכך, להביא אנשי מקצוע להציג בפני חברי הכנסת, למשל נציג מעבדת הנשק המשטרתי הגיע בעצמו לכנסת ולוועדת השרים והציג לח"כים כמה הנשק מסוכן. אני שמח שהצלחנו לשכנע בצורך ללכת על פיקוח רציני ועמוק, ולהעביר את החוק בקריאה ראשונה"
לפי גורמי המקצוע, כמה נשקי איירסופט מסתובבים כרגע בשוק? יש למשטרה או לשב"כ או למישהו נתונים על כך?
"אין תשובה מדויקת כמה נשקי איירסופט מצויים ברחוב, כמו שאף אחד לא יודע כמה נשקים יש במגזר הערבי ובעולם העברייני. משטרת ישראל נקבע בעבר בהערכה של כמה עשרות אלפים המבוססת על ההיכרות שלה עם ארגוני הפשיעה והנוכחות של האיירסופט בתפיסות נשק בלתי חוקי. חלק מהסיפור עם האיירסופט זה שאפשר גם לקנות חלקים באינטרנט. לכן זה יותר מבולגן ממה שזה נשמע. אבל הטיעון הזה שהגיע מצד הארגונים שהמשטרה אינה מודעת למספרים זה טיעון מאוד חלקי, כי אנחנו כך או אחרת - אנחנו רצינו לחנוק את השוק הזה בצד העברייני שלו".
"הארגונים השתמשו באלף ואחת טיעונים שלא רצו לחנוק לאפס את הכמות אלא לצמצם את התופעה מכל מיני כיוונים אחרים. אחרי ששמענו את כולם, ועל פי כל ההמלצות של גורמי המקצוע הביטחוניים - החלטנו להמשיך וללכת על הגרסה המחמירה ביותר לאור המצב הקיים. סברתי שבמקרה כזה, שיש בו סכנת חיים, ושהוא חלק מתופעה מדממת ויומיומית, הדבר הנכון הוא לבחור במדיניות חזקה ולבחון את תוצאותיה, ולא ללכת בשיטה חלקית שיתכן ולא תשיא תוצאות בטווח הקצר. זו הייתה אחת הסיבות שהמועדונים נכנסו איתנו לעימות".
לסיום טען לוטן: "אני חושב שמה שהיה לטובתנו והצליח לשכנע, זה עוצמת הבעיה והקטלניות שלה, במיוחד בחברה הערבית אבל לא רק. אנחנו בחרנו בצעד קשוח. אני לא יודע לאן יובילו חברי הכנסת הנוכחיים. יתכן שיבחרו ללכת בדרך פחות נשכנית וזו זכותם, אבל צריך להתקדם עם החוק הזה ולהוציא אותו כבר לדרך. חשוב להדגיש, זו אינה מדיניות שמטרתה להביא לסגירה של המועדונים ,אלא בחירה מושכלת בין שני עקרונות מתנגשים של מדיניות ציבורית. אנחנו בחרנו להילחם באמצעים חזקים מול התופעה המסוכנת הזו, גם אם המשמעות היא השתת עלויות נוספות על הארגונים. סברנו שבמשקל בין השיקולים - זו האופציה העדיפה".