שוב זה קורה, וגם הפעם ככל הנראה לא מדובר בירי תועה מחתונה סוערת במגזר הערבי, אלא ככל הנראה ירי מכוון לבית משפחה יהודית בלוד. העיתונאית (בשבע) עפרה לקס, תושבת העיר ומי שאך לפני ימים בודדים קליע חדר לביתה, מספרת על מה שהפך משום מה לשגרת חיים שמתקבלת באדישות משונה בתקשורת הישראלית.
"צרורות רגילים כבר לא מרגשים אף אחד", אומרת לקס ומוסיפה כי כאשר היריות נשמעות מקרוב יותר מתחיל שיח ער יותר בקבוצות הקהילתיות כדי לברר מאיפה הגיע הירי ואם הייתה פגיעה כלשהי. לזאת היא מוסיפה ומציינת כי לא פעם לא מדובר רק בירי אלא גם בפיצוצים של ממש, לעיתים גם של מכוניות תופת שנועדו לחסל בני משפחת פשע יריבה, והמציאות בה ילדים חוזרים מבתי הספר ובדרך שומעים ירי או מכונית תופת מתפוצצת היא מציאות בלתי הגיונית בעליל.
"יש לי חברה שליוותה בייבי סיטר ששמרה לה על הילדים, ובדרך הן שומעת את היריות קרובות מדי, שתיהן התכופפו והגנו על הראש, ככה באמצע הרחוב בישראל", היא מספרת ומציינת כי קיים הבדל משמעותי בין אירוע הירי לעבר ביתה שלה לבין האירוע האחרון. בעוד הירי לעבר ביתה היה של קליע אחד, ככל הנראה תועה, וחיפושים של קליעים או תרמילים נוספים לא העלה תוצאות, הרי שבמקרה האחרון שאירע ביום שישי 12 קליעים נורו לעבר הבית וסביב חלון חדר הילדים ניתן היה לראות קשת של פגיעות. להערכת המשטרה מדובר בטעות בזיהוי מצד משפחת פשע שביקשה לאיים או לחסל יריבים.
"העריסה של התינוק הייתה מלאה ברסיסים, נס שלא קרה לו כלום, אבל המציאות שבה מישהו יכול לירות בצהרי יום שישי לחלון 12-14 קליעים כדי לאיים או כדי להרוג, זו מציאות לא נורמאלית. יש באמצע אזרחים תמימים שלא עשו דבר לאיש, כשגם פושעים לא מחסלים בצורה כזו. זו הזיה וזו אזלת יד של כל הרשויות. זו לא אזלת יד של שר אחד, כפי שמנסים לייצר כאן קמפיין על גבם של תושבי לוד. מדובר בשילוב זרועות של השלטון בישראל שבחוזה בין האזרחים לשלטון שמחייב להגן עלינו".
על שיח חוק השב"כ והמתנגדים לו בשל חשש לזכויות אדם שייפגעו בשל האמצעים שבידי השב"כ, אומרת לקס כי מדובר במספר גורמים שצריכים לשנות התנהלות ולהתעורר: "החל מהשופטים שצריכים להתעורר על עצמם, הם פוטרים מחזיקי נשק בלתי חוקי ויורים בצורה מזלזלת. שיבואו לגור כמה לילות ברהט, לוד או רמלה ובכל מקום אחר ואני בטוחה שהם יפסקו אחרת. בנוסף, המחוקקים צריכים להוביל חקיקת עונשי מינימום על יורים, המשרד לביטחון לאומי חייב לעבוד חזק הרבה יותר על סיכול יותר ברצינות, החברה הערבית חייבת להתעורר על עצמה ולהתחיל לשתף פעולה. מנופפים בכך שהרבה מקרי רצח לא מפוענחים ולא מדברים על זה שבחברה הערבית לא משתפים פעולה. זה מעגל אימים סגור שבו מי שהולך למשטרה מאוים. את מעגל האימים הזה מנהיגי החברה הערבית צריכים לשבור. הם צד מאוד חשוב במשוואה".
באשר לחוק השב"כ היא אומרת כי "מאוד מטריד אותי הסיפור של זכויות אדם, והייתי רוצה שדברים ייפתרו אחרת, אבל הסיפור רק מסתבך אל עצמו. כנראה שצריך חוק כזה כהוראת שעה עם איזונים ובלמים נכונים כי אמנם יש כאן הפרת זכויות אדם אבל אנחנו במצב בלתי אפשרי, אנשים נרצחים בסיטונות, זה לא נורמאלי. מעבר לעניין הפלילי, יש כל כך הרבה נשק בידי מגזר שיכול להפנות אותו ביום פקודה נגד חלק אחר של המדינה".
"יש מי שמאשימים אותנו שאנחנו שמים אצבע בעין כשאנחנו באים לגור כאן, אבל מעבר לכך שליהודי מות לגור בכל חלק במדינת ישראל, אנחנו אלה שהפגינו נגד האלימות והחזקת הנשק בחברה הערבית הרבה לפני שומר חומות. לא עשינו את זה מתוך אינטרס שלא יפגעו בנו. אכפת לנו מהחברה הערבית. התפיסה שלנו היא שמדינה יהודית ריבונית צריכה להגן על כל מי שחי בה ללא הבדל. כעת נוסף נדבך חדש אבל היינו שם הרבה קודם".
בהתייחס ליחסה של התקשורת לאירועים, אומרת לקס כי "הבוקר כתבתי פוסט וצייצתי מחמאה לתקשורת הישראלית, שבניגוד לסיפור הקליע שבו אמרו לי שמזל שזה קרה לי בהיותי מעט מוכרת ולכן זה עניין. זה החמיץ לי את הלב, אבל הסיפור האחרון לכד את עיני התקשורת למרות שיום שישי הוא יום מת בחינה תקשורתית, פנו אלינו תכניות רבות שביקשו לראיין אותם ומנסים להרים את הסיפור הזה. לא משנה אם זה כדי לנגח את הממשלה, מבחינתי זה לא מעניין".
על מה שיכול הציבור הרחב לעשות כדי לסייע אומרת עפרה לקס "אנחנו צריכים את עזרת התקשורת , העם ונבחרי הציבור. העם יכול לכתוב על זה, להתעצבן על זה ולנדנד על זה, בעידן הרשתות לא צריך להגיע דרך לשכת השר והעוזר שלו אלא לכתוב ברשתות וזה מגיע לשרים. השר בן גביר ענה ביום שישי לציוץ שלי בצורה בלתי אמצעית. אם הנבחרים יבינו שזה חשוב לציבור הם יטפלו כי זה מה שמציק לציבור הבוחרים שלו. זה עניינה של הדמוקרטיה. לא להוריד את העניין מסדר היום, כי זה שלומו הבסיסי ביותר של האזרח שחי כאן".