אנשי ציבור לגווניהם, ובתוכם רבנים, יצאו לגינוי מעשי אלימות של יהודים בכפר ערבי שליד עטרת. אכן, הם צדקו. יש לנו ממשלה אחת וכוחות ביטחון נפלאים, שזה תפקידם ואחריותם !
א. אך בשתיקתם של אותם המוחים, מול המצב הקשה בו נמצאים אנשי ההתיישבות ביישובי גב ההר, ובעלי ובעטרת ובשאר המקומות שבהם המתיישבים נאלצים לספוג פיגועים בכמות ההולכת ומתגברת, כולל פגיעות רבות בנפש, בכך יש חילול השם יותר גדול!
מדוע נזעקים רק כשהנפגעים הם ציבור הנותן גיבוי לפורעים בעמנו, ואינם נשמעים בקריאה לחיזוק ההתיישבות, בהפעלת כוחות הביטחון בדרכים נוספות, בקריאה ברורה לממשלה להפעיל את הדרך הנדרשת כדי למגר את הטרור באחינו?
מה קרה לנו? האם הבדלי הדעות אינו מאפשר להמשיך את "כל ישראל ערבין זה בזה", לא רק בתוכחה של האחר, אלא בעיקר, את הדאגה והשמירה והעידוד וכל מה שניתן לסייע?
ב. חילול השם נוסף קיים כאשר התגובות והמחאות ניזונות מתוך פרסום חלקי או אפילו שקרי, בחלקו, שאינו משקף את המציאות. כגון, באירוע האחרון, לא נזכר כי במשך כמה ימים הותקפו אנשי עטרת והם הואשמו כמי שעודדו או סייעו לאלימות ! בעצומת המחאה, (במקור ראשון) נזכרת האלימות של הנערים בכל הכרוז, בעוד שהאלימות של הפורעים הערבים שהיא העיקרית המתנהלת בשטח, יש בקושי אזכור של פחות משורה !
יישר כח גדול לרב בני לאו שירד לשטח וקיבל סקירה של האירועים, והתנצל !
ג. חילול השם נורא, נגרם מול אומות העולם. הרבה מאויבינו, רק מנצלים את הגינוי הפנימי ללא הזכרת רקע הטרור שלהם, כדי להצדיק את המדיניות שלהם ולהעליל עלינו כאילו זאת דרכנו. אין העולם מוקיר או מעריך שיש בתוכנו מי שמגנה פעילות אלימה. זאת אשליה, שהוכחה בהרבה אירועים.
אירועים אלה מזכירים את האשמות השווא שנאמרו ב"דיר יאסין", ובעוד אירועים שקרו בפיגועי הטרור הרבים, אותם עמנו חווה כבר כמה דורות, ותמיד היו כאלה שגינו את פעילויות היחידים שאכן לא פעלו כנדרש, אך הפכו זאת לעיקר האירוע !
התוצאה: השתיקה והגינוי רק לצד היהודי, נותנים רוח גבית לפורעים הערבים להמשיך במעשיהם.
בואו נזכור כי אחים אנחנו ואין אויבינו מבחינים מיהו היהודי בו הם רוצים לפגוע. ככל שנהיה ערבין זה לזה, נסמוך אחד על השני , נדע לכוון ולדייק אחד את השני, והדרך המשותפת לרבים, תנצח.
הרב שלמה רוזנפלד ראש ישיבת הבקעה – שדמות נריה