
מול ביתה של סגנית שר האוצר, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, התקבצה הבוקר (שלישי) הפגנת 'שפחות'. שוחחנו עם וולדיגר על הכניסה למועדון המוטרדים מקרב הקואליציה.
"צר לי לאכזב את המפגינות, זה לא מטריד אותי וזה לא מפחיד אותי. אני בעד חופש, באל צר לי רק על השכנים שלי", אומרת חבר הכנסת וולדיגר המספרת כי כלל לא לנה הלילה בבית אלא בירושלים כפי שהיא נוהגת כאשר דיוני המליאה מתמשכים עד לשעות מאוחרות.
"לפני שנכנסתי לתפקיד הציבור התייעצתי עם בני משפחתי, כי ידעתי שאשלם מחיר ושהפרטיות והרצון להיות בשקט יילקחו ממני, ואני לא מצטערת על הצעד שעשיתי. אנחנו עושים שינויים חשובים", היא אומרת וקובעת כי בסופו של יום "ברמה העקרונית, זה טירלול. המוסר הכפול והצביעות נוזלים מכל מקום ועיוור מי שלא רואה זאת".
"לצאת נגד ועדת חוקה על שהיא מקיימת דיונים בעת מבצע בג'נין כאילו יש קשר בין הדברים. זו מהותה של הכנסת לקיים דיונים ולהמשיך להתנהל, אבל באותה נשימה הם עצמם מפגינים לא בעד ולשלום החיילים אלא נגד משהו שמתנהל בניגוד לדעתם. אם אתם דורשים שהכול ייפסק כי יש מבצע בג'נין, תראו דוגמא אישית ותפסיקו גם אתם עם ההפגנות המטורללות הללו", אומרת וולדיגר הרואה בכך "דוגמא אחת לצביעות והמוסר הכפול שאנחנו פוגשים בתקשורת ובמקודי ההתנגדות לרפורמה".
"יש כאן נושא שטוב וחשוב להתווכח עליו, אבל הוויכוחים מתנהלים בבית המחוקקים, בשביל זה נבחרנו. הויכוחים הללו לא אמורים להתנהל בבית המשפט שהוא זה שאמור להתנהל על פי החוק. כל הנושאים שבמחלוקת צריכים להידון בכנסת שהיא הציבור", אומרת וולדיגר ומוסיפה כי היא "תמיד בעד הסכמות רחבות ומכנה משותף, אבל אם אין מכנה משותף יש כללים לדמוקרטיה ומי שמשנה את הכללים תוך כדי משחק הם אותם שהפסידו בבחירות ולא הצליחו להרכיב ממשלה ומחליטים שאם לא דרך הבחירות הם יעשו את זה דרך טירלול המערכת כולה כשהם מאיימים בסרבנות, בהרס הכלכלה וכו'".
כמי שנכנסה כעת למעגל מוטרדי המפגינים, שאלנו את ח"כ וולדיגר אם גם היא סבורה שההטרדות רחוקות כפסע מפגיעה פיזית בנבחרי ציבור ואולי אף מעבר לכך. וולדיגר מזכירה ששלב הפגיעה הפיזית עבר כבר ומציינת את מקל הדגל שפגע בראשו של שר החקלאות אבי דיכטר, כך גם "כשבאים אליך עם מגפון בתוך האוזן זה פוגע". עוד היא קובעת כי "התלהמות השיח היא מילימטרים מפגיעות פיזיות. פגיעה שאינה פיזית היא פגיעה לכל דבר ועניין".
לדבריה מוסיפה וולדיגר ומעירה כי "יכול להיות שגם אנחנו אשמים בהתלהמות השיח בכנסת הקודמת". לשאלתנו אם תקדימי ההפגנות מול ביתם של חברי הכנסת דאז סילמן ואורבך הכשירו למעשה את ההפגנות כיום, מזכירה וולדיגר כי בעוד אז נהגו חברי הכנסת בניגוד להבטחותיהם "אצלנו הרפורמה הייתה חלק מהמצע". עוד היא מעירה כי חברי כנסת לא היו שותפים להפגנות אז, בעוד היום המציאות הפוכה.
לזאת היא מוסיפה ומציינת כי הפגנות 'קריימיניסטר' קדמו להפגנות נגד הממשלה הקודמת. עוד היא מספרת על התנפלות מפגינים על משלחת 'הציונות הדתית' בדרכה לנשיא להמליץ לנשיא על נתניהו כראש ממשלה, הפגנות בהן הוכה חבר הכנסת רוטמן בראשו עם בקבוק ריק. "כששמחה התלונן לשוטר הוא אמר לו תגיש תלונה".
"אני בעד הפגנות, שהן כלי דמוקרטי חשוב, אבל השאלה היא עד כמה. אצלנו לא קראו לסרבנות ולא איימו על הכלכלה בהוצאת כספים, לא אמרנו 'אתם לא אחים שלנו' ונחלק את המדינה ונעשה מרי אזרחי. הכאוס היום בעיצומו והוא פסול ולא ראוי". וולדיגר מחדדת את החובה לציית להוראות המשטרה ולמגבלות החוק גם כאשר מקיימים הפגנה, כפי שהיא נענית להנחיות שוטרים שלא לעבור קו מסוים על אף מעמדה כחברת כנסת המאפשר לה חופש תנועה.
"כשאתם מצפצפים על החוק ועל ההנחיות אל תתפלאו כשהמשטרה מפעילה נגדכם כוח סביר. הגיע הזמן שהמפגינים והמנהיגים מהשמאל יראו את הדבשת של עצמם ויבינו שהם מדברים במוסר כפול. הם מתלוננים על דברים שהם בעצמם עושים. ככה לא מנהלים מדינה", דברי וולדיגר.

