על מיזם ייחודי להפקת ימי הולדת לניצולי שואה עריריים, שוחחנו עם מנהלת מערך ההתנדבות של הקרן לרווחת נפגעי השואה, העומדת מאחורי המיזם, יעל זית.
המיזם כולו החל כהפקת ימי הולדת לניצולי שואה בגילאי מאה ומעלה, אך הוא הלך והתרחב וכיום ממוצע הגילאים שאליהם מגיעים המתנדבים לחגוג עומד על 86, מספרת זית. "המתנדבים מגיעים למאות ניצולי שואה, מתקשרים אליהם טלפונית, מברכים אותם וגם מגיעים אליהם עם פרחים עוגה ובלונים, מבטיחים שהם לא יחגגו לבד. מגיעים אליהם בזמן ובמקום שמתאים ונוח להם".
זית מדגישה כי המתנדבים פוגשים את הניצולים לא רק בימי הולדת אלא גם במיזמים נוספים, ותמיד הם "עם ברק בעיניים. רובם מרותקי בית. ממוצע הגילאים הוא 86. הם כבר לא יוצאים מהבית, וכשנכנס מתנדב או קבוצת מתנדבים זו מציאות שמשמחת אותם מאוד, רואים את האור בעיניים. הם יכולים להיות לבד כל השבוע והמתנדב שמגיע הוא האדם שדופק להם בבית. אנחנו יודעים שמה שאנחנו עושים זה מה שמכניס להם את האור, השמחה והשיח".
עוד מציינת זית כי המתנדבים הם לא רק משמחי הניצולים ומי שמפיגים את בדידותם, אלא גם מי שמהווים "העיניים שלנו כדי לדעת אם הם צריכים סיוע כזה או אחר ולתת להם מעטפת רחבה של שירותים".
המפגשים באותם ימי הולדת "אלו מפגשים מאוד מרגשים. יום הולדת עבור ניצולי שואה הוא לא מובן מאליו. חלקם לא חגגו בילדותם יום הולדת במציאות שבה הם חיו. המפגשים מתחילים בחגיגה הראשונית אבל מהר מאוד נוצר קשר שנשמר גם לתקופה שאחר כך, יוצרים קשר טלפוני, מגיעים אליהם בחגים והופכים לאוזן קשבת. הניצולים רוצים לשמוע על החיים שלנו ולתת מחכמת החיים ומניסיון החיים שלהם, פחות להתעסק בלבד ובמצב הבריאות הפחות טוב. הם חוו הרבה ויודעים לעשות את החיבורים הנכונים ולהיות שותפי שיח. הם נהנים לשמוע על המשפחות של המתנדבים, על העבודה שלהם, על פיתוחים חדשניים בישראל, מה שמעורר אצלם הרבה מאוד גאווה. הניצולים יודעים להעריך את הגעה של המתנדבים והם מקרינים את זה".
המתנדבים עצמם עוברים הכשרה מותאמת להשתלבות בפעילות והם מלווים על ידי אנשי הקרן. בהכשרה זו נכלל שיח "על מה שיכול לקרות לניצול כשמגיעים אליו הביתה, התחושות שזה יכול לעורר בו, התנהגויות, איך לשוחח ולשתף ואיך לפתוח את השיח"
זית מציינת כי קיים קושי בגיוס מתנדבים דוברי רוסית שכן חלק מהניצולים דבורי הרוסית אינם דוברי עברית, "חלקם כי הגיעו מאוחר וחלקם לא למדו את השפה, יש כארבע מאות שהגיעו בעקבות המלחמה באוקראינה והוכרו כניצולי שואה והשפה שלהם היא רק רוסית. יש קושי בגיוס דוברי רוסית. אנחנו עובדים על זה קשה אבל מוצאים בסוף את מי שיתרגם", היא אומרת ומציינת כי התנדבות לא צריכה לכלול פעילות ארוכה ומחייבת וניתן להשתלב כמתנדבים גם למשימות ממוקדות, בין אם יום הולדת ובין אם ליווי לרכישת מוצרי מזון או תרופות. "הם לא פה לעוד הרבה זמן. אנחנו כבר בשנים האחרונות", מזכירה זית הקוראת למעוניינים לחבור לפעילויות.