לפני ימים אחדים הושקה השדולה להחלת ריבונות בבקעת הירדן תחילה, בראשות חברי הכנסת דן אילוז מהליכוד ויוסי טייב מש"ס ובשיתוף תנועת הריבונות.
השדולה הוקמה במטרה להביא הישג משמעותי בתחום החלת הריבונות בבקעת הירדן כבר בקדנציה הנוכחית. "מאז שאני זוכר את עצמי בפעילות ציבורית, הנושא של יהודה ושומרון הוא חלק עיקרי באג'נדה שלי", אומר יושב ראש השדולה חבר הכנסת אילוז בריאיון ל'בשבע'.
מבחינת אילוז מדובר בהמשך הפעילות שלו למען יהודה ושומרון. "זה נכון גם לתקופה שבה הייתי חבר מועצת עיר בירושלים, אז דאגתי לחבר את ירושלים ליהודה ושומרון בכל מיני פרויקטים בראייה מטרופולינית. היה שם עניין אידאולוגי ולא רק עניין פרטי. גם כשהייתי בארגון ציוני אמריקה, ארגון ציוני־ימני בארצות הברית למען ההתיישבות בקונגרס, הנושא של התיישבות וריבונות היה מאוד קרוב לליבי, ולכן כשנכנסתי לכנסת החלטתי לקחת את הנושא הזה כאחד הדגלים שלי. ביחד עם תנועת הריבונות של יהודית קצובר ונדיה מטר אנחנו רוצים למקד את השיח בריבונות בבקעת הירדן תחילה, כי אנחנו יודעים שיש סביבה קונצנזוס לאומי. קשה למצוא מישהו מהמפלגות הציוניות שמדבר נגד ריבונות בבקעת הירדן, כולל נציגים ממפלגת העבודה. לא בכדי ראש רשות מקומית ממפלגת העבודה הגיע לכנס כהמשך ליגאל אלון שדיבר על ריבונות בבקעת הירדן".
אז למה לא זה לא קרה עד היום?
"הסיבה היחידה שזה לא קורה היא כי אין מספיק לחץ מאיתנו, יש לחץ בין־לאומי למה לא ואין מספיק לחץ מאיתנו למה כן. השדולה באה להפעיל את הלחץ בצורה שיטתית, תוך הבנה שיש שיקולים מדיניים, ואנחנו מכירים את ראש הממשלה ויודעים שהוא לוקח אותם ברצינות והוא לא יעשה משהו שיפגע במעמד המדיני של ישראל. מה שכן אנחנו רוצים הוא שאם תהיה הזדמנות מדינית והנושא יהיה חם כמו בעבר, אז כל התשתית בארץ תהיה מוכנה לכך".
ומדוע רק ציפור אחת ביד ולא כל שטחי יהודה ושומרון?
"הדרישה המלאה על השולחן. שיהיה ברור: אני רוצה ריבונות בכל שטחי יהודה ושומרון, לפחות בשטחי C. בשטחי A ו־B זה ייקח קצת יותר זמן, עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה. אנחנו יודעים שפה יש קונצנזוס, אי אפשר להגיד 'לא נעים' או 'השמאל', אין ימין ושמאל. אנחנו מבינים במצב החוקי והדיפלומטי שברגע שהולכים לכיוון של ריבונות בבקעת הירדן, כמעט בלתי אפשרי לחזור אחורה. כדי למסור שטחים שהחוק הישראלי חל עליהם צריך או רוב גדול בכנסת או רוב רגיל פלוס משאל עם, ולכן אנחנו יודעים שזה מאוד משמעותי לטווח הארוך כדי למנוע אפשרות של הקמת מדינה פלשתינית. אני רוצה את הכול, אני לא מסתיר, אבל גם אם יש תרחיש שלא נגיע להכול, לפחות עם מה שבקונצנזוס כן נוכל להתקדם".
המטרה הכוללת של אילוז היא שינוי הכיוון מבחינה מדינית ופיתוח של בקעת הירדן בפועל כיום. "ממצב של הצעות גרועות לפלשתינים, שרק הקב"ה הציל אותנו מהן עם הטיפשות שלהם, למצב של התחלת 'כן' לזכויות שלנו. אני רוצה שכביש 90 יהיה כמו כביש 6 ולא יפחדו לנסוע בו, אנחנו רוצים כבישים רציניים, שהאזור יהיה מפותח ויבואו אליו יותר מתיישבים".
היכן ראש הממשלה נתניהו בכל הסיפור של הריבונות?
"החשיבות של בקעת הירדן ברורה לו, והוא התחייב לכך כמה וכמה פעמים. נתניהו מבין גם שהעולם הוא דיפלומטי והוא מחכה להזדמנות המדינית הנכונה. נתניהו פעם אחר פעם הצהיר שזה מה שהוא רוצה, אנחנו הזרז והלב שלו. זה ברור שזה מה שהוא רוצה והוא מחכה להזמנות המדינית, ואנחנו נותנים לו את ההזדמנות הפוליטית ואת השטח כדי שהדברים יתחברו. זה יקרה תוך שנייה". כדי להמחיש, אילוז מזכיר שהיו הזדמנויות שהוחמצו. "אני לא רוצה להאשים, אבל הייתה הזדמנות להחיל ריבונות אלא שהיו דרישות ליותר ופחות, ואז ההזדמנות הוחמצה. לפעמים אלו הזדמנויות היסטוריות שיש לנו כמה ימים לגרום להן לקרות, אסור להחמיץ אותן".
"שופטים צריכים לייצג את ערכי העם"
חבר הכנסת דן אילוז, בן 37, נולד וגדל בקנדה, "משפחתי הגיעה לשם ממרוקו. בעוד כחודש אני חוגג 14 שנה לעלייתי ארצה. החלטתי לעזוב הכול – את החברים, את המשפחה ואת ההזדמנויות שהיו לי אחרי שסיימתי את לימודי המשפטים באוניברסיטת מקיגל, אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. כשכל החברים שלי עלו על חליפות אני התגייסתי לצה"ל מתוך ציונות, ומתוך ההכרה שמה שקורה במדינה זה הדבר הכי מדהים שקרה בכל ההיסטוריה היהודית. הרב דרוקמן אומר 'מה זה היינו כחולמים? כמו ילד שחולם בבית הספר'. אנשים היום חושבים על המילקי ועל המצב הביטחוני, דברים חשובים שאני פועל למענם, אבל שוכחים שאנחנו בדור הכי מטורף של העם היהודי".
אילוז החל את דרכו הפוליטית כשניהל את הקמפיין הצרפתי של ניר ברקת במערכת הבחירות האחרונה שלו לראשות העיר ירושלים, ומיד אחרי הבחירות החל לעבוד כיועץ חקיקה אצל יושב ראש הקואליציה דאז יריב לוין. "יש לי איתם קשרים טובים עד היום. עם יריב יש לי קשר אידאולוגי חזק מאוד, ולכן אני מאמין בצעדים שהוא עושה לתיקון מערכת המשפט. אני מאמין שנצליח. לא מאמין שנקבל הכול במאה אחוז, אבל לדעתי בצמצום עילת הסבירות זה די ברור שנצליח".
הנושא הכי בוער לאילוז הוא הוועדה למינוי שופטים. "הכי חשוב להתאים את הוועדה למינוי שופטים. מי שאומר שאנחנו רוצים להשתלט על בית המשפט לא מבין כלום. למדתי משפטים בחו"ל. שיעור אחרי שיעור בתורת המשפט אמרו: למה חשוב בית משפט חזק? ראשית, כי הוא לא מושפע מפוליטיקה, אבל מה הצד השני? שהשופטים מייצגים את הערכים העמוקים של החברה. ברור לכולם שכרגע בית המשפט לא מייצג את הערכים העמוקים של העם במדינת ישראל, לכן צריך לשנות את תהליך מינוי השופטים כדי שבסוף השופטים ידעו לייצג את ערכי העם בצורה מתאימה יותר".
נושא נוסף שמעסיק את חבר הכנסת אילוז בימים אלו הוא מעמדה של הרבנות הראשית לישראל. "בהתחלה לא חשבתי שאתעסק בזה בכלל, ואז הבנתי שלליכוד יש קול מאוד חשוב בנושא דת ומדינה, קול שלא נשמע. קול שנובע מהעובדה שאנחנו ציבור מסורתי שיודע לכבד את הדת, את המוסדות הדתיים והרבנים ולאהוב אותם. אנחנו אוהבים את התורה".
אילוז מדגיש כי הציבור המסורתי הוא צרכן הדת הגדול ביותר של הרבנות הראשית. "זה הציבור שהכי חשוב לו האופי של השירותים הללו, כי לציבור החרדי יש את הרבנים שלו, וגם הציבור הדתי־לאומי במובן מסוים הוא ציבור שעם כמה שהוא אוהב את הרבנות ורואה בה סמל גדול לציונות וממלכתיות, בסוף לכל דתי לאומי יש את הרב שלו. לכן אני מאמין שהליכוד צריך לקחת צעד אחד קדימה בנושא הזה כדי לתת ביטוי לציבור הגדול שאנחנו מייצגים".
אילוז גם מיישם בשטח. הוא חתום על הצעת החוק של עשרה ח"כים בליכוד בהובלת חבר הכנסת משה סעדה הקוראת לשינוי מגבלת הגיל בבחירות לרבנות הראשית לישראל, כך שגם רבנים מעל גיל שבעים יוכלו להתמודד לתפקיד. "אני בקשר עם חבר הכנסת משה סעדה שמוביל ואנחנו מתואמים. הוא כמוני, הוא חושב שהליכוד צריך להיות חלק מהסיפור. עם כל אהבתי הגדולה לסמוטריץ', האם בגלל שיש אותו אני צריך לקחת צעד אחורה? כנבחר ציבור אני צריך לייצג את הציבור שלי, שהוא ציבור גדול מאוד במדינת ישראל וגם לו צריך להיות קול בנושא הזה".
גם ביחס להצעת חוק נוספת ביוזמת חבר הכנסת שמחה רוטמן וחבר הכנסת ארז מלול בנוגע למינוי רבני ערים יש לאילוז צעדים מעשיים. "לא נוח לי מהחוק של רבני ערים בנוסח הקיים שלו, דיברתי עם הגורמים השונים שקשורים לעניין, התחייבו לי שיהיו שינויים בחקיקה שייגרמו לכך שהרשויות יהיו יותר מעורבות. מבחינתי זה לא נושא של דת ומדינה. אני אדם שמאמין ברשויות המקומיות ואני רוצה שהן יהיו יותר חזקות. הן הכי קרובות לאזרח, הרבה יותר ממני ומשר הדתות. יש לי חשש שהכוח שלהן ייפגע, אבל הובטח לי שבדיונים יהיו שינויים. אני עוקב אחרי זה ואהיה חלק מהדיונים כדי לוודא שזה יקרה. אני מתכוון לעמוד על כך שלרשויות המקומיות תהיה השפעה על מינוי רבני הערים והשכונות שלהן".
האיראנים פחות אהבו
פעילותו של אילוז בכנסת לא מצטמצמת רק לענייני הפנים. חבר הכנסת אילוז הוא גם יושב ראש השדולה למען הסכמי אברהם. "השדולה למען הסכמי אברהם פועלת בשיתוף פעולה עם ארגון שהקים ג'ארד קושנר, מאדריכלי ההסכם. השדולה רוצה להעמיק את ההסכמים הקיימים. לדוגמה, קיבלנו פנייה משגרירי מרוקו שהרבה מרוקאים רוצים להגיע לכאן כתיירים אבל קשה להם לקבל ויזה. ישראלים שנוסעים למרוקו מקבלים ויזה במהירות, אבל להפך זה מסובך. פנינו כשדולה לשר הפנים, והוא יצא בהצהרות ברורות שהוא הולך לעבוד על הנושא תוך שמירה על הביטחון. הנושא השני בשדולה הוא להרחיב את מעגל השלום. אני לא ראש הממשלה וגם לא שר החוץ, אבל כחבר כנסת יש לי כלים כדי לנסות לקדם נושאים ברמה הבינלאומית".
אילוז מדגים. "לפני חודש הייתי במשלחת למרוקו, לכנס של חברי פרלמנט מכל העולם, כולל סעודיה. קראתי לכל חברי הפרלמנט לדחוף את הממשלים לנסות להתקדם לכיוון של הסכמי אברהם. הסעודים ישבו והקשיבו, האיראנים פחות", מחייך אילוז. "בתחילת הדברים הם קמו ועזבו את האולם. אבל הם מיעוט. היום אפשר לראות שיח עם נציגים כמעט מכל העולם, כולל מדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה".
לקראת סוף הריאיון ביקשתי מאילוז, שעוסק לא מעט בנושאים כלכליים בוועדות הכנסת, להתייחס ליוקר המחיה. "כשנכנסתי לכנסת, התחום העיקרי שהחלטתי להציב באג'נדה שלי הוא יוקר המחיה. הרבה מדברים, בלי שמות, אבל הפתרונות שהם נותנים או שהם לא מאוד חכמים או שהם פופוליסטיים ומנסים לגזור קופון פוליטי. אני באמת רוצה לפעול כדי שנביא פתרונות עומק לסוגיית יוקר המחייה. הסיבה העיקרית ליוקר המחייה היא קודם כול שיש יותר מדי חסמים לעסקים כמו חסמי ייבוא. עוד חסם הוא מכון התקנים. התחלתי להכין בעניין הצעת חוק. ההצעה פורסמה ומאז אני מקבל מבול של פניות מעסקים קטנים שרוצים לייבא מוצרים או לייצר ומכון התקנים תוקע להם מקלות בגלגלים. הדרך היחידה להוריד מחירים היא תחרות, אין דרך אחרת. בגלל שאנחנו שוק קטן התחרות הבין־לאומית חשובה מאוד".
אנחנו נפרדים מלשכתו בכנסת, אילוז מלווה אותנו החוצה וחותם את השיחה באותנטיות שובת לב. הוא מבקש להדגיש שהוא לא פועל רק כדי להיבחר שוב, אלא "אומרים תודה על כל יום שנמצאים כאן ועובדים למען עם ישראל. אני פה כדי לשרת את עם ישראל ולא בתרגילים פוליטיים".
***