בשבוע האחרון היינו עדים לכמה אירועים שהתרחשו במקביל ולכאורה אין ביניהם קשר: בין שני לשלישי באישון לילה עבר החוק לדחיית הבחירות לרבנות הראשית, בבוקרו של אותו יום התקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה על מספר המתגיירים הנמוך מקרב העולים שעוברים את מערך הגיור הממלכתי וברביעי דיון נוסף שעסק בהיערכות מדינת ישראל לקראת גל עלייה נוסף הצפוי בקרוב בעקבות התערערות המשטר ברוסיה.
כיצד האירועים קשורים? הורגלנו לחשוב על הבחירות לרבנות הראשית כמאורע פנים מגזרי שאמור להתחלק בין שלושת המפלגות הדתיות אבל כדאי לזכור שכל אחד מהרבנים הראשיים יכהן ברוטציה כחמש שנים בתור נשיא בית הדין הרבני הגדול, תפקיד שיעניק לו את הסמכות הסופית לאשר גיורים באמצעות הנפקת תעודות המרה ולמנות דיינים במערך הגיור.
סמכות זו, המאפשרת להתוות את המדיניות ההלכתית ביחס לגיור, משפיעה לא רק על גורלם של מאות אלפי ישראלים שעלו ארצה מתוקף חוק השבות בשלושת העשורים האחרונים, אלא גם על עשרות אלפי העולים שהגיעו ארצה מתחילת הפלישה של רוסיה לאוקראינה ולאלו שעוד צפויים לבוא - הם עתידים להשתקע בישראל, להיות חלק מהחיים הלאומיים של מדינת היהודים אך לחוש תמיד אזרחים סוג ב' - כאלו שאינם ראויים לבוא בקהל, להינשא עם בחירי ליבם ולהיקבר עם בני משפחתם היהודים.הפתרון היחיד למצוקתם הוא מסלול הגיור.
בפועל, במהלך שלושת העשורים האחרונים התגיירו רק כ-30 א' עולים וילדיהם, כאשר מספר המתגיירים השנתי הממוצע מקרב העולים נמצא בירידה מתמדת.
עם זאת, חשוב לציין כי לצד מגמה שלילית זו קיימת הזדמנות גדולה: מחקר שערך מכון ירושלים למחקרי מדיניות ב-2021 מעלה ש-45% מקרב הישראלים דוברי הרוסית עולי שנות ה-90, שאינם מוכרים הלכתית כיהודים בגילאי 18 - 44, מעוניינים בהליך גיור ממלכתי אורתודוקסי במידה וייערכו בו שינויים, שעיקרם - הפיכת המסלול למכבד ורגיש תרבותית והתמקדות ההליך במתגייר ולא במשפחתו. החמצת הזדמנות זו תהיה בכייה לדורות.
והנה משהו שכדאי לזכור - ביטול סעיף הנכד לא רק שלא ייתן מענה למצוקתם של מאות אלפי ישראלים שעלו מתוקף חוק השבות שכבר חיים אתנו שלושה עשורים, הוא גם לא ייתן מענה לאתגר העתידי של עולים שאינם יהודים לפי ההלכה.
בניגוד למונח הרווח 'סעיף הנכד' רובם בכלל בני ובנות זוג של יהודים (שיעור הנישואים המעורבים במדינות בריה"מ לשעבר הוא כ- 70%, בארה"ב כ-60% ובצרפת כ-50%) אחריהם בנים של יהודים ובנות זוגם ורק מיעוטם - נכדים של יהודים.צמצום חוק השבות לא ייתן מענה לא בהווה ולא בעתיד, אלא רק יעמיק עוד יותר את הניכור בין אוכלוסיית דוברי הרוסית בישראל לדת, למסורת ולממסד הרבני ורק יפגע במגמות המראות על הנכונות של רבים מהעולים להתגייר.
המציאות המאתגרת דורשת להמשיך ולקוות, כי דחיית הבחירות בכמה חודשים תאפשר דיון ער ואמיתי לא רק על האופן בו מועמד זה או אחר מזוהה עם מורשת בית מדרש ספציפי של מגזר ספציפי, אלא כזה שיהיה לו את היכולת להוביל מהלכים נרחבים של שינויי גישה ביחס לגיור ובהסכמה רחבה, דווקא כדי לשמור על הזהות היהודית של המדינה, כדי לשמור על הרוב היהודי וכדי להפחית את תופעת הנישואים המעורבים.
המייחלים להשבת עטרת הרבנות הראשית לתפארתה ומצפים שתגשים את החזון של מייסדיה להיות למגדלור תורני והלכתי עבור העם היהודי כולו יזכו לממש את חלומם כשהרבנות בהובלת שני הרבנים הראשיים החדשים ייתנו מענה הלכתי למצוקות של ישראלים רבים ולאתגרים הלאומיים בישראל ובתפוצות.
הכותב הוא מנהל תחום דת ומדינה ב"לובי המיליון" עמותה הפועלת לקדם "מציאות ממלכתית-דתית טובה יותר עבור 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות".