הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון יחנוך היום בשעות הבוקר את מצפור הפרטיזנים. בטקס אשר יתקיים ביד ושם יהיו נוכחים עשרות פרטיזנים וכן בני-משפחתם של התורמים ג'וליה ואיזידור קרטן ז"ל, שלחמו בשורות הפרטיזנים.
מצפור הפרטיזנים הוקם במטרה להוקיר את הלוחמים היהודים בשורות הפרטיזנים בתקופת השואה.
במצפור יוצב פסל תחת הכותרת "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט). הפסל עשוי פלדת קור-טן וחיתוך פלזמה. הפסל צדוק בן-דוד, אשר יצר את הפסל, בחר בדמות העץ כסמל לפרטיזן הלוחם. עוד נמסר כי העץ אינו עץ גרידא, אלא "עץ הרוחש חיים" בדמותם של מאות דמויות של אנשים, נשים וטף, המוסווים ונעלמים בין ענפיו, בדיו ועלוותו של העץ. לדברי בן-דוד, הלוחמים והעץ משלימים זה את זה לישות אורגנית אחת מלאת חיוניות, שכן חייו של הפרטיזן הלוחם נשענו על היער ועל עציו כמקום מסתור שהגן עליהם ושהעניק להם סיכוי לחיים.
הפסל צדוק בן דוד הוא בוגר האקדמיה לאמנות "בצלאל" ובית הספר לאמנות חזותית סנט מרטין בלונדון, שם גם שימש כמרצה. פסלו של צדוק בן-דוד נבחר מתוך כמה הצעות שהוגשו ליד ושם.
עוד נמסר כי את מצפור הפרטיזנים כולו עיצב האדריכל דן צור. על אחת מאבני המצפור חקוקות מילות המנון הפרטיזנים בעברית, ביידיש ובאנגלית. למרגלות המצפור נבנו "זמיינקות" (מקום המסתור של הפרטיזנים), דוגמת אלה ששימשו את הפרטיזנים בתקופת השואה. שבילים מתפתלים בינות לעצים מובילים אל הזמיינקות ואל המצפור שמעליהם.
מצפור הפרטיזנים הוקם בעזרתה האדיבה של משפחת קרטן - ג'וליה ואיזידור קרטן ז"ל, שהיו פרטיזנים באוקראינה, וילדיהם.
מיד ושם נמסר כי איזידור קרטן היה בן 26 ועבד כיערן כאשר הנאצים כבשו את מחוז הולדתו והתקרבו לעיר מולדתו שווירץ' באוקראינה של היום. הוא היה הצעיר מבין עשרה ילדים והכיר את היער היטב, ולפיכך הוא הפציר במשפחתו ובשכניו לברוח אליו ולהתנגד לצורר.
בתחילה רק אח אחד הסכים, אולם לאחר שהקימו זמיינקה אחת (מקום מסתור תת-קרקעי) וזוועות פשעי הנאצים סגרו על העיירה, הצטרפו אחרים, ובמהרה נוצרה מערכת זמיינקות. עוד נמסר כי איזידור היה משכים קום לפני עלות השחר, מתגנב לגטאות הסמוכים ומגייס אחרים להצטרף אליו, מחפש מזון ונשק, רובים, סכינים, מקלות, כל כלי זיין אפשרי. בדרכו היה איזידור מדביק פתקים ביידיש על מנת להורות על הדרך למעבה היער למבקשים להצטרף. אחת מן המגויסות של איזידור הייתה נערה בשם ג'וליה גרוסברג, אשר לימים נישאה לו באחד מן המסתורים התת קרקעיים.
בנם של איזידור וג'וליה, הארי קרטן, שיהיה נוכח בטקס, אמר אתמול כי "המיקום של המצפור- המשקיף על בקעת הקהילות - אינו רק יפהפה, אלא גם סמלי. גם הורי השקיפו על הקהילות הסובבות אותם מלב לבו של היער".
מיד ושם נמסר כי בטקס ישתתפו הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון, משפחת קרטן מארצות הברית אשר תרמה את המצפור, יו"ר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל ברוך שוב, יו"ר האגודה האמריקאית למען יד ושם אלי זבורובסקי, יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו והפסל צדוק בן דוד. (ש)
מצפור הפרטיזנים הוקם במטרה להוקיר את הלוחמים היהודים בשורות הפרטיזנים בתקופת השואה.
במצפור יוצב פסל תחת הכותרת "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט). הפסל עשוי פלדת קור-טן וחיתוך פלזמה. הפסל צדוק בן-דוד, אשר יצר את הפסל, בחר בדמות העץ כסמל לפרטיזן הלוחם. עוד נמסר כי העץ אינו עץ גרידא, אלא "עץ הרוחש חיים" בדמותם של מאות דמויות של אנשים, נשים וטף, המוסווים ונעלמים בין ענפיו, בדיו ועלוותו של העץ. לדברי בן-דוד, הלוחמים והעץ משלימים זה את זה לישות אורגנית אחת מלאת חיוניות, שכן חייו של הפרטיזן הלוחם נשענו על היער ועל עציו כמקום מסתור שהגן עליהם ושהעניק להם סיכוי לחיים.
הפסל צדוק בן דוד הוא בוגר האקדמיה לאמנות "בצלאל" ובית הספר לאמנות חזותית סנט מרטין בלונדון, שם גם שימש כמרצה. פסלו של צדוק בן-דוד נבחר מתוך כמה הצעות שהוגשו ליד ושם.
עוד נמסר כי את מצפור הפרטיזנים כולו עיצב האדריכל דן צור. על אחת מאבני המצפור חקוקות מילות המנון הפרטיזנים בעברית, ביידיש ובאנגלית. למרגלות המצפור נבנו "זמיינקות" (מקום המסתור של הפרטיזנים), דוגמת אלה ששימשו את הפרטיזנים בתקופת השואה. שבילים מתפתלים בינות לעצים מובילים אל הזמיינקות ואל המצפור שמעליהם.
מצפור הפרטיזנים הוקם בעזרתה האדיבה של משפחת קרטן - ג'וליה ואיזידור קרטן ז"ל, שהיו פרטיזנים באוקראינה, וילדיהם.
מיד ושם נמסר כי איזידור קרטן היה בן 26 ועבד כיערן כאשר הנאצים כבשו את מחוז הולדתו והתקרבו לעיר מולדתו שווירץ' באוקראינה של היום. הוא היה הצעיר מבין עשרה ילדים והכיר את היער היטב, ולפיכך הוא הפציר במשפחתו ובשכניו לברוח אליו ולהתנגד לצורר.
בתחילה רק אח אחד הסכים, אולם לאחר שהקימו זמיינקה אחת (מקום מסתור תת-קרקעי) וזוועות פשעי הנאצים סגרו על העיירה, הצטרפו אחרים, ובמהרה נוצרה מערכת זמיינקות. עוד נמסר כי איזידור היה משכים קום לפני עלות השחר, מתגנב לגטאות הסמוכים ומגייס אחרים להצטרף אליו, מחפש מזון ונשק, רובים, סכינים, מקלות, כל כלי זיין אפשרי. בדרכו היה איזידור מדביק פתקים ביידיש על מנת להורות על הדרך למעבה היער למבקשים להצטרף. אחת מן המגויסות של איזידור הייתה נערה בשם ג'וליה גרוסברג, אשר לימים נישאה לו באחד מן המסתורים התת קרקעיים.
בנם של איזידור וג'וליה, הארי קרטן, שיהיה נוכח בטקס, אמר אתמול כי "המיקום של המצפור- המשקיף על בקעת הקהילות - אינו רק יפהפה, אלא גם סמלי. גם הורי השקיפו על הקהילות הסובבות אותם מלב לבו של היער".
מיד ושם נמסר כי בטקס ישתתפו הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון, משפחת קרטן מארצות הברית אשר תרמה את המצפור, יו"ר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל ברוך שוב, יו"ר האגודה האמריקאית למען יד ושם אלי זבורובסקי, יו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו והפסל צדוק בן דוד. (ש)