נשק, מחנות והרבה פוליטיקה: בדרך לפסגת נאט"ו

במרחק של פחות משעה נסיעה אל גבול בלארוס, בת בריתה הקרובה של רוסיה, תתקיים מחר (שלישי) פסגת נאט"ו, בה צפוי להשתתף לראשונה באופן פרונטלי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שם יפגוש מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו.

הפסגה, שבדרך כלל לא תופסת את הכותרות הראשיות בעולם, מושכות תשומת לב גדולה הרבה יותר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, ובפסגה הנוכחית, השנייה מאז הפלישה, נושאים רבים על השולחן כשקבוצות וקואליציות מנסות להגיע אל עמק השווה.

התמיכה באוקראינה

לאורך יותר מ-500 ימים של מלחמה עקובה מדם, מדינות נאט"ו סיפקו לאוקראינה כמעט כל נשק אפשרי, כשיש מומחים המגדירים את התמיכה כחברות דה פקטו - למעט סעיף 5 המחייב הגנה הדדית של התערבות לוחמי נאט"ו וכמובן, חברות רשמית.

"אני לא אבוא לווילנה לחינם". קבע השבוע נשיא אוקראינה זלנסקי, כשהוא רומז שהגעתו לוועידה תניב פירות של תמיכה נוספת מהמערב.

זלנסקי ושאר הבכירים בקייב רוצים גם לשמוע על התקדמות קבלת אוקראינה לנאט"ו, זאת בין היתר אחרי שמוקדם יותר ארודאן אמר כי יתמוך בהצטרפות של אוקראינה לברית. הדבר עורר את זעם הקרמלין על אנקרה שמנסה להלך בין הטיפות.

פוטין וארדואן

צילום: רויטרס

נשיא ארצות הברית ביידן צינן את ההתלהבות כשאמר השבוע בריאיון לרשת CNN כי אוקראינה לא מוכנה להצטרפות לברית בשלב זה וכי כל עוד המלחמה מתנהלת אין תרחיש טכני שקייב תוכל להצטרף לברית.

אוקראינה לא צפויה להשיג הבטחה לקבלה לברית הצבאית היוקרתית, אך כנראה תוכל להשיג הבטחות ביטחוניות נוספות של מודיעין, סנקציות והדובדבן שבקצפת: מטוסי F16. המטוסים לא ייכנסו לפעילות מיידית, אלא טייסים אוקראינים יעברו הכשרה בהולנד ודנמרק של חודשים ואף שנים.

כל התקדמות כלשהי תהיה תלויה בתוצאות הדיונים הפוליטיים הקדחתניים, כשאפשר לחלק את המדינות לשלוש קבוצות או קואליציות.

הקואליציות

הקבוצה הראשונה היא קבוצת מדינות הכוללת מדינות המגיעות יותר מאיזור מזרח אירופה, בעיקר מדינות פוסט סובייטיות כמו לטביה, אסטוניה, ליטא, פולין, רומניה, בולגריה ואחרות.

הקבוצה נחשבת לקואליציה התומכת ביותר מבין השלוש באוקראינה, וטוענות כי בכל הקשור לקבלת אוקראינה לברית, רצוי להוריד תנאי סף מהמדינה שנלחמת על קיומה.

קבוצה נוספת היא מדינות ארצות הברית, בריטניה וגרמניה, שאמנם נחשבות לתומכות גדולות של אוקראינה, אך בכל הקשור להצטרפות לברית נאט"ו ההתייחסות צוננת יותר.

הקבוצה מעוניינת ליצור לקייב יכולת להצטרף לברית, אך בלי לכופף חוקים אלא לקבוע לוח זמנים ויעדים לצירוף אוקראינה לברית.

פסגת נאט"ו במדריד ב-2022

צילום: רויטרס

הקואליציה השלישית היא של שאר המדינות, היא לא באמת קואליציה ומנסה להלך בין הטיפות. החלוקה לשלוש קבוצות משתנה בנסיבות, והחלוקה כאן מתייחסת להצטרפות אוקראינה לנאט"ו.

סוגיית שבדיה

שבועות ספורים אחרי הפלישה לאוקראינה, פינלנד ושבדיה ירדו מהגדר הניטרלית והודיעו כי יגישו יחד מועמדות להצטרפות לברית נאט"ו.

שתי המדינות זקוקות לתמיכה של כל שלושים החברות, בהן שתי מדינות שלא התלהבו מלתמוך בהצטרפות: הונגריה וטורקיה.

בהונגריה רצו לנקום סנקציות קשות שהוטלו עליהן על ידי שתי המדינות הנורדיות בעקבות השינויים שעשה אורבן לדמוקרטיה במדינתו, ובטורקיה התנגדו בשל מתן מקלט מדיני לפעילים כורדיים אליהם ארודאן מתייחס כטרוריסטים.

לאורך הזמן הצליחו ארה"ב, בריטניה, צרפת ומדינות אחרות הפעילו לחץ עצום על המדינות לתמוך בהצטרפות שבדיה ופינלנד.

בהונגריה נתנו את האישור, ובטורקיה, אחרי משא ומתן מתיש, הסכימו להעניק תמיכה בפינלנד. בכל הקשור לשבדיה, טורקיה ראתה בה כמקלט לטרוריסטים וסרבה לתמוך בה. האירועים האחרונים של התרת שריפות קוראן במדינה רק הקטינו את הסיכויים לתמיכה טורקית.

אמש שוחח נשיא ארצות הברית ביידן עם נשיא טורקיה ארדואן, ונראה כי ארדואן יסכים להתגמש אך בתמורה לקידום הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, מהלך שמועכב שנים רבות.

חיוב הוצאות

בצל המלחמה באוקראינה, בברית נאט"ו מעוניינים לבחון את דרישת המינימום מכל מדינה החברה לממן את הברית, כשכיום, כלל החברות למעט לוקסנבורג (בגלל הצבא הקטן שלה) מחויבות להעביר 2% מהתמ"ג שלהן. הבחינה המחודשת מגיעה בצל טענות של מדינות החברות כי הן נאבקות לעמוד ביעד ומצד שני, חברות עשירות יותר מדגישות את הצורך דווקא בהגדלת דרישת המינימום של 2% בשל המצב הביטחוני הרעוע באירופה.