אם למדינת ישראל היה ראש ממשלה מתפקד, הוא היה מכנס השבוע באופן מיידי את השר לוין וח"כ רוטמן, ונותן להם הנחיה גורפת: אתם גונזים מיידית את נוסח חוק ביטול עילת הסבירות כפי שהצעתם, ומעלים הצעה שהיא העתק מדוייק, מילה במילה, של מתווה שופט בית המשפט העליון נועם סולברג, כפי שהוא פירסם אותה בכתב העת 'השילוח' בפרואר 2020, בלי סטיה מינימלית ימינה ושמאלה. פשוט העתק-הדבק.
באותו מאמר כתב השופט נעם סולברג, בדיוק כפי שרוב הציבור מרגיש, כי עילת הסבירות, כפי שהיא מיושמת בפועל, מהווה חדירה של הרשות השופטת לתחומה של הרשות המבצעת. הצעתו: לצמצם את עילת הסבירות, להשתמש בה כלפי דרג מקצועי בלבד, ולהימנע משימוש בה כלפי נבחרי ציבור. בכל הנוגע לפעולות מינהליות הפוגעות בזכויות האדם, הציע השופט סולברג להגביר את השימוש בעילת המידתיות שתחליף את השימוש בעילת הסבירות. גם בלי להיות משפטן, קשה להתעלם מכך שההיגיון מבצבץ מכל שורה ומילה של מאמר השופט סולברג.
מבלי להיכנס לעומק הניסוחים של כל הצעה, כי אני אינני משפטן ואיני בקיא בכל תג ודקדוק, הרי עצם העובדה שהחוק היה מתבסס על מתווה של שופט בית המשפט העליון, היה סותם את הפה לכל מתנגדי הרפורמה המשפטית, ומוציא את הרוח ממפרשי הפגנות המחאה. שופטי בית המשפט העליון לא היו יכולים לצאת כנגד חוק שמתבסס על דברי שופט שהוא עצמם ובשרם, ראשי האופוזיציה הלוחמנית היו מתקשים לשכנע מה כל כך דיקטטורי בחוק שמבוסס על דברי שופט עליון, וגם ראשי המחאה היו מתקשים לשכנע את ההמונים שחוק המבוסס על עקרונות שניסח שופט בית המשפט העליון הוא הרס בית המשפט וחורבן הדמוקרטיה.
מה עשו רוטמן ולוין? הביאו את ההצעה הכי קיצונית, הכי גורפת, הכי מרגיזה, זו המסירה עילת סבירות מהחלטות של הממשלה, של ראש הממשלה של השרים ושל כל נבחרי הציבור – ובכך סיפקו בעצמם את ארגזי התחמושת לארטילריה של מתנגדי הרפורמה. ראשי המחאה האנרכיסטים, החוליגנים המופרעים (אני אמרתי אהוד ברק ושקמה ברסלר???) אלו שלא מוכנים להסתפק בהפגנות לגיטימיות במוצאי שבתות בקפלן אלא פועלים בכל עוז לשרוף את כל המדינה על כל תושביה, לא יכלו לקבל מצמד הפירומנים בצמרת המשפטית בכנסת מתנה טובה מזו.
ובעוד כמה שנים נשב חלילה על חורבות מדינת ישראל, ונתווכח בלהט מי היו 'שורפי האסמים' של דורנו.