במהלך השנים יובל ממן ביקר בלא מעט מקומות בעולם בחיפושיו אחר ההיסטוריה היהודית, בין היתר בפולין, מרוקו ורומא, אבל דווקא העלייה למצדה על שביל הנחש – ממש פה בחצר האחורית – היא זו שעוררה בו את המחשבות והשאלות שהבשילו בהמשך לכדי הספר 'כצל עובר'.
ממן, שמשמש כמנהל תיכון בישיבת בני עקיבא "אוהל שלמה" בבאר שבע, בחר להקדיש את ספרו הראשון לתקופת החורבן, תקופה שאנו מציינים מדי שנה בימים אלו של שלושת השבועות והשנה מקבלת משמעות מיוחדת בעקבות כל המאבקים הפנימיים.
הספר מלווה משפחה ירושלמית שאחת מבנותיה נעלמת בסמטאות העיר הכבושה ולא נודע אם נאנסה ונרצחה באכזריות על ידי הקלגסים הרומאים או שהצטרפה לחבורה סיקריקית המחפשת לחדש קהילה יהודית במדבר יהודה. גם אבי המשפחה, אברהם, נעלם ולא נודע אם ניספה באש המלחמה או ששרד בדרך לא דרך לחיי עבדות עלובים ברומא.
האם והאח יוצאים כל אחד בדרכו למסע חיפוש משפחתי מטלטל בתוך הנופים הכה מוכרים של ארצנו הקטנטונת – נופים מוכרים שמוארים באש יוקדת של כאוס וחורבן בלתי נשלט.
השיאה של העלילה מגיע כמובן במקום בו היא נולדה – מצדה. בפסגת ההר, נוכח המצור והמצוק של אימפריה רומאית בלתי מובסת, עומדת קהילת הקנאים שאור וצל משמשים בה בערבוביא ופורשת לפנינו את מערכת קבלת ההחלטות הדרמטית שהובילה להחלטתם האחרונה.
"כמיליון מבקרים פוקדים את הר המצדה מידי שנה", מסביר ממן מדוע בחר להתמקד דווקא בתקופה ובסיפור של מצדה, "לראות ולשמוע על סופם של אנשי מצדה ועל ההחלטה ההירואית והטרגית שהם קיבלו על עצמם. גם כשאני עולה להר על שביל הנחש אני תמיד שואל את עצמי 'מי היו האנשים שהגיעו להר? כיצד הם קיבלו את ההחלטה להגיע לכאן? מה עבר עליהם עד שהם התבצרו על מבצר המצדה?'"
"מה שהוביל לכתיבת הספר הייתה ההבנה שהסיפור שלהם זה בעצם הסיפור שלנו. הם היו תושבי הארץ הזאת, הם חיו כאן תחת שלטון יהודי, תחת עצמאות עברית. הם לא היו מיעוט נרדף בגולה, אי אפשר להאשים אותם בטפיליות או בהפרעה למרחב המחייה של אדוני הארץ. אלו היו המריבות הפנימיות שלהם, המאבקים הפנימיים שהיו בארץ בין האחים הורקנוס לאריסטובולוס, שהביאו לקץ השלטון החשמונאי".
"ההיסטוריה יהודית רלוונטית לחיינו וחיונית להעברת לפיד האש לדורות הבאים", מסכם ממן, "ואני מתפלל שאזכה להמשיך לכתוב ולהחיות פרקים מעניינים מההיסטוריה היהודית".