התחלה// לפני 88 שנה בבית החולים שערי צדק בירושלים. הבכור מתוך חמישה אחים ואחיות.
אבא// עזריאל ז"ל. יליד גרמניה שעלה ארצה לבדו בגיל 20 בשנת 1933. עובד משרד מבקר המדינה. "מאבא למדתי את החובה ללמוד תורה ולהקפיד על שמירת מצוות. הוא היה דייקן והייתה בו סקרנות, השכלה והתעניינות בבני אדם. פעילותו ומסירותו למען הציבור הייתה מעוררת השראה בשבילי".
אמא// עדינה ז"ל. נולדה למשפחה אמריקנית. "במשך כמה שנים עבדה כחובשת בכנסת. גידלה את חמשת הילדים במסירות רבה. אמא הקפידה על סדר וניקיון ואני השתדלתי ללמוד ממנה, לא תמיד בהצלחה".
הצלה// "בשנת 1936, כשהייתי תינוק בן שנה וחצי, נסענו לבקר בגרמניה את סבא רבא שלי, שביקש לראות את הנין הבכור שלו. הנאצים כבר היו בשלטון וחלו כל מיני הגבלות על היהודים. למזלנו, בזכות הדרכון האמריקאי של אמא אפשרו לנו לצאת מגבולות גרמניה".
חי היסטוריה// זוכר לפרטי פרטים את אירועי כ"ט בנובמבר, יום ההצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם. "הייתי ילד בן 12. שמענו כולנו את ההצבעה ברדיו ואז הגיע רגע ההכרזה והייתה התרגשות עצומה. כולם יצאו החוצה לרחובות והתחילו לרקוד משמחה. למחרת החלה ההתקפה הערבית".
הצלה 2// במלחמת השחרור, זמן קצר לפני קום המדינה, התפוצץ פגז בסמוך אליו וחייו ניצלו בנס. "מכשיר השמיעה שלי לא קשור לזקנותי, הוא בגלל השמיעה שנפגעה מאותו פגז שהתפוצץ לידי בשכונת מגוריי בירושלים. האדם שעמד לידי נהרג ואני יצאתי מזה בנס". את בר המצווה שלו חגג שלושה שבועות לאחר קום המדינה.
עזראי בנשמה// היה חניך ומדריך בתנועה. לימים כיהן גם כמזכ"ל התנועה. "אני איש תנועת הנוער עזרא. מגיל שמונה מרכז חיי היה עזרא. גם היום אני מרגיש חלק אינטגרלי מהתנועה". לפני 33 שנה הקים את תנועת עזרא באוקראינה.
חורב// למד בבית הספר היסודי חורב. "למדתי עד כיתה ח' ביסודי ואז עוד שנתיים בתיכון. בסיום כיתה י' ההנהלה הארצית של עזרא שלחה אותנו, חמישה חברים, ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה".
קדושה הוא מבקש// "מדי ליל שבת, אחרי הסעודה, הלכנו לביתו של הרב נריה זצ"ל. ישבנו ודנו איתו בסוגיות הבוערות של הדור. זכיתי להכיר אותו מקרוב. דמות מעוררת השראה, אוהב אדם. הוא התייחס בחיבה ובהערכה לכל אדם ולכל נער. תמיד בחיוך ובמאור פנים. התפילה המיוחדת שלו והשירה שלו מאוד השפיעו עלינו".
למשימה הבאה// לאחר שנה בכפר הרוא"ה, ההנהלה הארצית של עזרא שלחה את החברים ללמוד בישיבת הדרום ברחובות. "היינו בישיבה עד שהתגייסתי לגרעין הנח"ל בקיבוץ חפץ חיים, אבל שם הספקתי להיות רק חודש וחצי כי ההנהלה הארצית שלחה אותי למשימה הבאה: להיות קומונר בסניף עזרא תל אביב".
החצי השני// בסניף עזרא תל אביב הכיר את מי שלימים תהיה אשתו, שלומית. "אשתי הייתה מדריכה בסניף ואני הקומונר, ככה הכרנו. כשהתחתנו הייתי בן 21 והיא בת 19". מאז הם נשואים כבר 66 שנים. "שלומית היא השותפה שלי, רעייתי המסורה, אשת נעוריי".
הנחת// שישה ילדים. הבן הבכור אלקנה. הבת נועה בת־שבע ז"ל, "שלצערי נפטרה ממחלה קשה". אחריה איתמר, אסף, עירית ושלמה. "הנין הבכור שלנו חגג לאחרונה 18. כשאני מביט על המשפחה שזכינו להקים זה ממלא אותי אושר גדול. אין שמחה גדולה יותר ממשפחה".
החתונה// חתונתו עם שלומית נערכה בשנת 1957 בקיבוץ שעלבים, שהיה ממוקם אז סמוך לגבול עם ירדן. "באותם ימים המצב הביטחוני היה מתוח מאוד בגבול. ידענו שיבואו לחתונה מאות אורחים ועדכנו את הצבא, ששלח עשרות חיילים לאבטח אותנו. אחרי החופה פתאום כל האורחים קמו במהירות ועלו על המשאיות. מתברר שהגיע מידע על 250 פדאיונים שהיו בדרכם לתקוף את הקיבוץ. באורח נס זה לא קרה. את החתונה המשכנו בפורום מצומצם".
מזכ"ל// כזוג צעיר קבעו את ביתם בשעלבים. הוא כיהן כמזכ"ל תנועת הנוער עזרא במשך שבע שנים, ובמקביל עבד בקיבוץ כרועה צאן. "הייתי מנהיג של 700 כבשים, יוצא איתן לרעות בגבעות ונהנה מהמרחבים". בהמשך שימש ארבע שנים גזבר הקיבוץ.
עיתונאי קטן// מגיל צעיר היה מחובר לכתיבה ולאקטואליה. "כבר כילד התעניינתי באקטואליה ובחדשות. בבית קראנו את עיתון הארץ וג'רוזלם פוסט, ובפורים התחפשתי למוכר עיתונים. בתיכון חורב היה לי מורה לחיבור, דוב אליצור, בן דודו של אורי אליצור, שהחליט שיש לי כישרון כתיבה וכדאי לעודד אותי להיות עיתונאי".
כותב// עוד כנער החל לכתוב ולדווח בשלל במות. תחילה ככתב ועורך 'עלונים' - ביטאון תנועת הנוער עזרא. באותה תקופה גילה פרט מסקרן על ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון. "יום אחד קראתי שכשבן גוריון היה בן 14 הוא הקים עם חבריו בפולין אגודה בשם, לא פחות ולא יותר, עזרא, שפעלה לקידום החינוך הציוני. כתבתי לו מכתב שבו ציינתי שבוודאי שאין קשר בין אגודת עזרא שהקים לתנועת הנוער עזרא, אבל אין לי ספק שקוראי 'עלונים' ייהנו לקרוא מאמר שלו על האגודה שהקים".
התשובה מבן גוריון// "בכלל לא חשבתי שאקבל מראש הממשלה תשובה, אבל לא חלפו שבועיים וקיבלתי ממנו תשובה מפורטת שהודפסה במכונת כתיבה על שלושה עמודי פוליו ותיארה את מטרות הארגון. פרסמתי את מאמרו ב'עלונים' ובהמשך הפצתי אותו גם בעיתונים היומיים בארץ".
בן גוריון ואני// בהמשך ביקש להיפגש עם בן גוריון ומיד תואמה הפגישה. לאחריה היו פגישות נוספות, גם בצריפו שבשדה בוקר. "בן גוריון היה מנהיג מרשים שהשתדל לפעול ולהגשים את המטרות והחזון שלו". הקשר עם בן גוריון נמשך שנים רבות והפך לקשר אישי הדוק מאוד. "משום מה מצאתי חן בעיניו. לימים גם שמעון פרס וגם הרב שלמה גורן אמרו לי: דע לך שבן גוריון מחבב אותך".
הילדסהיימר// "הרבה פעמים שואלים אותי למה לא עברתתי את שם המשפחה הגרמני שלי. אני עונה בצחוק שיש לי פסק הלכה מרב ידוע לענייני עברות שמות, הלוא הוא דוד בן גוריון, שאמר לי באחת הפגישות שלנו להשאיר את שם המשפחה לזכרו של סב סבי, רבה של יהדות גרמניה, הרב עזריאל הילדסהיימר".
עיתונאי פעיל// במהלך השנים כתב וערך בעיתון היומי 'שערים', שהפך מאוחר יותר לעיתון שבועי. כתב גם בעיתונים 'יום השישי' ו'מקור ראשון' במשך כ־15 שנים ובימים אלו כותב ומדווח בשבועון 'מצב הרוח'. "אני גאה בזה שאני העיתונאי הפעיל המבוגר והוותיק בארץ".
לשליחות// לשליחות הראשונה בלונדון יצא מטעם עזרא והסוכנות היהודית. "ניהלתי את סניף עזרא הלונדוני, ארגנתי מחנות וסמינריונים. המטרה העיקרית שלי אז ובכל השליחויות שעשיתי הייתה לחנך ולהשפיע לכיוון העלייה לארץ".
דיווח התפוצות// לאורך השנים היה בשליחויות רבות בתחומי החינוך היהודי והעלייה בעיקר באנגליה, בארצות הברית ובאוקראינה. "העבודה הזאת חיזקה את קשריי עם יהודי התפוצות וסייעה לי בדיווח עליהם". כעיתונאי סיקר בעיקר את יהודי התפוצות והקהילות השונות, כולל נושאי עלייה, קליטה, אנטישמיות ועוד.
מדווח// "בין השאר היו לי סקופים בתחום יהדות איראן. עקבתי אחרי קבוצה של תשעה יהודים שישבה בכלא באיראן באשמת ריגול לארצות הברית ולישראל. הצלחתי ליצור קשר ישיר עם קרובי המשפחה שלהם באיראן והם עדכנו כל הזמן על מצבם. דיווחתי רבות על יהודי אתיופיה בארצם ועל מבצעי עלייתם ארצה ועוד".
רדיו// שירת במילואים בגלי צה"ל במשך כ־17 שנים כעורך וכשדרן של מבזקי חדשות הלילה. "גם שם שילבתי חדשות מיהדות התפוצות. הרדיו הוא מדיום דינמי ומיידי ומאוד נהניתי מהשידור".
פרס// בשבוע שעבר זכה באות מפעל חיים לעיתונות לשנת 2023 לסיקור התפוצות בתקשורת הישראלית מטעם ארגון בני ברית. "אני מברך על הזכייה ורואה חשיבות רבה בהעלאת נושא יהדות התפוצות לשיח, בשאיפה לקירוב בין היהודים בארץ ובתפוצות".
אם זה לא היה המסלול// "אני בהחלט שמח על מסלול חיי, שכולל פעילות חינוכית־יהודית ועבודה עיתונאית".
ובמגרש הביתי:
הבוקר שלי// "כיהודי בן 88 אין לי סדר יום קבוע, הכול בהתאם לתוכניות. פותח את הבוקר בתפילה, ארוחת בוקר, משתדל ללמוד משהו ואז מתחיל לעבוד עבודה עיתונאית וציבורית. אני מעורב בכל מיני גופים". לא, אין שנת צהריים ולישון הוא הולך לא לפני חצות.
פלייליסט// "נהנה להאזין למוזיקה קלאסית".
השבת שלי// "שבת יהודית כמו שצריך להיות".
דמות מופת// "הרבי מלובביץ', שזכיתי לפגוש אותו כמה פעמים פנים אל פנים. גם אבי ז"ל הוא דמות מופת בשבילי".
משאלה// "שיהיה לי יותר זמן להספיק את מה שעוד יש לי לעשות".
מפחיד אותי// "יש לי פחד גבהים".
כשאהיה גדול// "לקרב יהודים ליהדותם ולהשפיע על קירוב רחוקים".
לתגובות:rivki@besheva.co.il
***