הקבינט המדיני־ביטחוני החליט השבוע לאמץ את הצעת ההחלטה שהעלה בפניו ראש הממשלה נתניהו לגבי חיזוקה של הרשות הפלשתינית. עם זאת, ההצעה הנוכחית אינה כוללת צעדים מעשיים אלא נקבע בה שראש הממשלה ושר הביטחון יביאו בדיון המשך את הצעותיהם בפני שרי הקבינט.
ההצעה, שכאמור אין לה לפי שעה משמעות של ממש בשטח, התקבלה ברוב של שמונה חברים מול מתנגד אחד - השר איתמר בן־גביר, ונמנע אחד - השר בצלאל סמוטריץ'. בסביבתו מסבירים שלא היה טעם להתנגד להצהרה נעדרת התוכן, וכי השר יבחן את הדברים לעומקם ברגע שיונחו על השולחן הצעות להקלות או לדרכים אחרות שימנעו את קריסת הרשות בפועל.
בהחלטה של הקבינט נכתב כי "בהיעדר שינוי בהערכה הלאומית, ישראל תפעל למנוע את קריסת הרשות הפלשתינית, תוך קידום התביעה לחדול מפעילותה נגד ישראל בזירה הבין־לאומית המשפטית־מדינית, מן ההסתה במערכות התקשורת והחינוך שלה, מן התשלומים למשפחות המחבלים והרוצחים ומהבנייה הבלתי חוקית בשטחי C".
במערכת המדינית שבים ומדגישים כל העת שאין שיח על הקלות לרשות הפלשתינית אלא יש מחשבות כיצד לשמר את פעילותה, ומציגים תמונת מצב לפיה קריסה תגרום נזק לישראל גם במישור היומיומי וגם בזירה הבין־לאומית.
ראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, אמר השבוע בשיחה עם עיתון 'בשבע': "לקריסת הרשות הפלשתינית שתי השלכות אפשריות: או תוהו ובוהו או השתלטות חמאס. בשני התרחישים תתרחב הסכנה לפגיעה בתושבי יהודה ושומרון".
לדבריו, "יש לנו תביעות רבות מהרשות הפלשתינית, כפי שהקבינט דרש בישיבתו האחרונה. נמשיך להיאבק על כך, אבל אין לנו כל עניין לנהל במקומם שמונה ערים ו־500 כפרים, על חשבון תקציב המדינה ועל חשבון הקשב שלנו לאתגרים שמופנים אלינו מאיראן ומהזירה הצפונית".
נקודת המוצא של מערכת הביטחון והמערכת המדינית בסוגיה הזאת שהרשות הפלשתינית היא אכן גורם שיוצר לישראל בעיות בזירה הפנימית והבין־לאומית, שמעודד טרור ומשלם משכורות למחבלים ובני משפחותיהם, אך זהו מצב נתון.
מקבלי ההחלטות לא רואים כרגע איך להתיר את הפלונטר הזה, משום שהחלת ריבונות מלאה אינה על הפרק, אך גם ואקום שייגרם בקריסת הרשות מדאיג את ישראל מבחינה ביטחונית. האירועים האחרונים, שהוכיחו עד כמה ארגוני הטרור הפכו דומיננטיים באזור צפון השומרון בכלל ובג'נין בפרט, היו טריגר בעבור הממשלה. הם למעשה אלה שהובילו לקיום הדיון בקבינט, ולרצון הישראלי - שכבר יצא לפועל על ידי מנגנוני הביטחון המסכל - שהרשות תחזור להפגין נוכחות ביטחונית בולטת מאוד בג'נין ובשכם, ותנסה להחזיר לעצמה - ולו במעט - את יכולתה לשלוט בשטח.
במערכת הביטחון טוענים שאי־התערבות של הממשלה תקרב את התמוטטות הרשות הפלשתינית בכל רחבי יהודה ושומרון, תפגע במלחמה בטרור ותאפשר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי להשתלט בהדרגה על השטח. הם מדגישים את ההכוונה והמימון האיראניים, וצופים כי התחזקות של הארגונים תגביר את האיומים על חצי מיליון היהודים המתגוררים ביהודה ושומרון ותהפוך את המשימה הקשה שעומדת בפני צה"ל כיום באזורים אלה למסובכת פי כמה. הדבר, לטענת גורמי ביטחון, אף עלול לגרום לפתיחת זירה אמיתית מול חמאס גם ביהודה ושומרון, כולל ירי רקטות לעבר יישובים, מה שלצד הזירות הנוספות יהפוך לאיום של ממש.
בצד המדיני ישראל אינה רוצה לטפל בתפעול השוטף של החיים ברשות הפלשתינית ולחזור לשלטון צבאי שייצור לא רק כאב ראש אלא מצב בעייתי שקשה להסברה בין־לאומית.
עם זאת שיחות עם גורמים מדיניים שונים יוצרות תמונה לפיה קשה מאוד להעניק הקלות אמיתיות נוספות לפלשתינים ביהודה ושומרון. זאת משום שכבר כיום כמות ההיתרים לעבודה בישראל גבוהה יחסית וכ־170 אלף פלשתינים יוצאים מדי יום לעבוד בישראל באישור, ועל פי הערכות עוד עשרות אלפים נכנסים אליה דרך פרצות שונות. אם כן במישור הזה מתבצע האיזון הנדרש בין הרצון לאפשר לפלשתינים לעבוד בישראל ובין הצרכים הביטחוניים.
בצד הכלכלי יש מחלוקות קבועות בין הפלשתינים לישראל לגבי כספי המיסים הנגבים בעבור הרשות והחובות הכספיים שלה כלפי ישראל. נוסף על כך בתקופת הממשלה הנוכחית החל השר בצלאל סמוטריץ' להוביל מהלך של עיקול כספים שנפסקו לטובת נפגעי טרור מכספי המיסים של הרשות המצויים בידי ישראל - ואין כל כוונה להפסיק מהלכים מסוג זה אלא דווקא להגביר אותם.
ועדיין יש לא מעט שרים בממשלה שמתנגדים לכל הקלה שתינתן לפלשתינים, במיוחד בתקופה שבה הטרור נמצא בשיאו והרשות אינה מגנה אותו - ולטענת חלק מהשרים אף מלבה ומעודדת את המעשים הללו.
"מחבל בחליפה"
יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, לא אהב את החלטת הקבינט, וגם התירוץ שבשלב זה היא חסרת משמעות מעשית לא הניח את דעתו. "כשאני שומע דיווחים על החלטות למניעת קריסתה של הרשות הפלשתינית בתקשורת, אני מרגיש לרגע שאני בנשף מסכות. ביטחון מדינת ישראל הוא לא נשף כזה. כולם יודעים שהרשות הפלשתינית היא ארגון הטרור הגדול ביותר מהים עד הנהר. הפת"ח הוא ארגון הטרור המשמעותי והעשיר ביותר ביהודה ושומרון. הנרצח האחרון בצפון השומרון, מאיר תמרי הי"ד, נהרג מאש שירתה עליו חוליה המשויכת לארגון הפת"ח שפלג שלו לקח אחריות על הפיגוע.
"אני מאובטח באופן אישי כבר למעלה מחצי שנה בגלל איומים על חיי ועל משפחתי שפרסמו 'גדודי חללי אל אקצא', הזרוע הצבאית של הפת"ח, שקראו להתנקש בי. הרשות הפלשתינית מסיתה באופן שיטתי לרצוח יהודים ומממנת משכורות עתק לכל מחבל שרוצח יהודים, ללא קשר לשיוך הארגוני שלו. הפת"ח נמצא כל הזמן במאבק ומנסה להוכיח לחמאס ולג'יהאד האסלאמי שהוא מפעיל יותר מחבלים ופועל יותר למען הפלשתינים", הוא מוסיף.
אפשר להבין מדבריך שחיזוק הרשות הפלשתינית הוא לא צעד נכון.
"כל עוד מדינת ישראל לא תגדיר את אבו מאזן כמחבל בחליפה ותודה שהוא זה שעומד מאחורי רוב הפיגועים בשנים האחרונות - לא נצליח לפתור את גל הטרור. כמו בכל דבר, יותר מ־50 אחוז מהרפואה הם באבחון. כשאנחנו עובדים על עצמנו ומנסים לשמר בצורה מלאכותית את קונספציית אוסלו - אנחנו פוגעים במדינת ישראל.
"לשמחתי, המבצע הצבאי שהיה בשבוע שעבר, הצביע על שינוי גישה שהוביל להרתעה. אבל אם המבצע הזה יהיה אפיזודה חד־פעמית, הוא יהפוך לפריט טריוויה ולא יהיה משמעותי ברמה האסטרטגית ארוכת הטווח".
מה לדעתך היה צריך לעשות הקבינט?
"החלטת הקבינט עמומה מאוד ולא ברור מה המשמעות שלה - אבל אין ספק שהיא נועדה לחזק את הרשות הפלשתינית, וזו שגיאה אסטרטגית שעלולה לפגוע בהצלחה ובאפקט של המבצע בצפון השומרון.
"הדבר שהכי ממחיש את האבסורדיות הוא שבזמן שהפת"ח קרא למחבלים לפגוע ביהודים באכזריות, ממשלת ישראל החליטה להחזיר את אישורי הכניסה VIP לבכירי הרשות שבעצמם משתפים פעולה עם טרור. אנחנו לא יכולים לעבוד על עצמנו. במקום לדבר על חיזוק הרשות ועל הקלות, צריך לפעול אסטרטגית ולשנות את המשוואה גם ברמה הביטחונית וגם ברמה ההתיישבותית".
ד"ר מרדכי קידר, חוקר חברות ערביות באוניברסיטת בר אילן, חושב שעצם הדיבור על חיזוק הרשות הפלשתינית מחליש את ישראל. "החלטת הקבינט היא החלטה לא טובה לישראל שגורמת לה רק לעוד צרות, עוד תביעות מארגונים בין־לאומיים, עוד הסתה, עוד כסף לרוצחים ועידוד מחבלים, כי אין לרשות שום זכות קיום אחרת מלבד המאבק נגדנו מבחינת האוכלוסייה".
לדעתו, "אצלנו לא מבינים את זה וחושבים שאם יהיה פיתוח וכלכלה ובריאות ושיפור תנאים הם ישנו את התנהלותם כלפי ישראל. מנסים למדוד את הפלשתינים באמות המידה של הציבור הישראלי הליברלי החילוני, ולא מבינים שמדובר בחברה אחרת, בדת אחרת, בתרבות שונה לגמרי. אי אפשר לפעול מולם מתוך צורת החשיבה שלנו, כי זה מחולל טעות אסטרטגית".
ד"ר קידר מציין כי נקודת המבט הישראלית על הפלשתינים שגויה מיסודה. "הורתה ולידתה של הרשות הפלשתינית הייתה בחטא. לכן הרשות הפלשתינית היא בעייתית עד היום. הרשות מנותקת מהאוכלוסייה הפלשתינית. האנשים שהובאו באוסלו להנהיג את הרשות מתוניסיה לא הצליחו להתחבר לאוכלוסייה, כי הם אינם מקומיים. נכון שהרשות נתנה למקומיים תפקידי מפתח, אבל זה לא יצר את החיבור. אבו מאזן הוא לא מהשבטים שהתגוררו ביהודה ושומרון, אלא מבחינת האוכלוסייה הוא אאוטסיידר שנולד בצפת. החשיבה של האזרחים הפלשתינים היא חשיבה שבטית. הרשות בעיקר נלחמת במשפחות המקומיות, וישראל לעיתים מסייעת לה בנושא הזה.
"זה יוצר מצב שבו גם ישראל וגם הרשות נתפסות בעיני האזרחים ברשות כמי שפועלים לטובת אינטרסים שונים משלהם".
לאן ישראל צריכה לשאוף היום ביחסיה מול הפלשתינים?
"ישראל צריכה להקים ישות על בסיס המשפחות המקומיות ולא על בסיס הרשות הפלשתינית. להקים אמירויות - בשכם על בסיס המשפחות המקומיות, בחברון תחת השלטון של משפחות שמוכרות לנו כמו ג'עברי, קוואסמה ואבו סנינה, ביריחו תחת שליטת שבט עריקאת, ברמאללה תחת שליטת אנשי משפחת ברגותי, וכן בטול כרם, בקלקיליה ובג'נין. זה יעבוד מכיוון שכשאמירות חברון או רמאללה תבוא ותבקש להצטרף להסכמי אברהם, גם לאמריקנים וגם לאירופים תהיה בעיה להגיד לכך לא.
"אנחנו צריכים לפעול כיום, בשלהי ימי אבו מאזן, כדי לקדם מהלכים כאלה מול המנהיגויות המקומיות, כדי להתכונן ליום שאחריו. צריך לדעת לדבר איתם. לצערי כיום מי שמדבר איתם הוא המנהל האזרחי, וזה גוף אינטרסנטי שמבצע היום מהלכים שהם נגד המשפחות המקומיות. מי שצריך לנהל את השיח הם גורמים אחרים לגמרי".
אתה מדבר על שלטון שבטי, אבל במערכת הביטחון חוששים שביום שבו הרשות תקרוס יגיע חמאס ויעשה בדיוק את מה שעשה בעזה.
"זו אמירה פשטנית והיא לחלוטין לא מחויבת המציאות. זה אומנם מה שקרה בעזה, שבה יש שלטון של חמאס. אבל מדובר בשלטון המבוסס על המשפחות המקומיות. הם למעשה זרקו את אש"ף שהיה מזוהה כמרוחק, מבחינתם ומי ששולט שם הם אנשי המקום. חמאס יודע היטב איך להתכתב עם הציבור השבטי. ה'צבא' של חמאס פועל באופן שבו ה'חיילים' הפועלים בכל אזור הם אנשי השבט שמתגורר באזור הזה - הכול כדי למנוע קונפליקטים פנימיים".
לרצות את ג'ו
אבל למרות הדברים שנשמעים כאן, כאמור, פעילות המערכת המדינית ורוח המפקד הן כרוח ההחלטה שהתקבלה בקבינט. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחרונה בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי לישראל יש אינטרס שהרשות תמשיך לתפקד.
"אנחנו צריכים את הרשות הפלשתינית. אנחנו לא יכולים שהיא תתמוטט. אנחנו גם לא רוצים שהיא תתמוטט. אנחנו מוכנים לעזור לה מבחינה כלכלית. יש לנו אינטרס שהרשות תמשיך לעבוד. במקומות שהיא מצליחה לפעול היא עושה את העבודה בשבילנו, ואין לנו שום עניין שהיא תיפול", הדגיש נתניהו.
גורם בקואליציה אומר לנו כי ייתכן שההחלטה התקבלה כפי שהיא - ללא משמעויות מעשיות - משום שהיא נועדה לאוזניים אמריקניות בעיקר. לדבריו, נתניהו תומך באי־קריסת הרשות הפלשתינית, אבל הוא אינו מעוניין לשלם על כך מחיר בקרב תומכיו. לכן התקבלה החלטה שתתפרש בארצות הברית כצעד לקראת הפלשתינים ואולי גם תקדם פגישה של נתניהו וביידן בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בעוד כחודשיים. האמריקנים, כך נראה ביתר שאת באחרונה, שמו את הנושא הפלשתיני בראש מעייניהם, והם מפעילים לחצים על ישראל גם באמצעות הצהרות קשות בתחומים אחרים (כמו הרפורמה המשפטית וההפגנות, נ"ק), כשלמעשה הכול מכוון לנושא הפלשתיני ולרצון אמריקני לקדם את פתרון שתי המדינות.
בשורה התחתונה נותרה פתוחה השאלה אם הקבינט יסתפק בהצהרה שלפיה ישראל פועלת למניעת קריסת הרשות, או שיתלוו אליה צעדים בפועל של הטבות לפלשתינים. בכירים מדיניים מעריכים כי נכון לעכשיו הצהרת הקבינט הייתה צעד של התחייבות והצבת דרישות מהרשות, והטבות, אם בכלל, יינתנו רק בשלב מאוחר הרבה יותר.
***