"המחאה גוססת", קובעת שרת ההסברה גלית דיסטאל אטבריאן בראיון לערוץ 7 ומתייחסת לשורה של סוגיות על סדר יומה של ישראל, מרפורמת לוין שהיא משוכנעת שקום תקום ועד משפט נתניהו שהיא מייחלת שיושלם ויביא להכרת חוליי המערכת
"ציבור שהדאיג אותי, ימין רך ושמאל רך שמאוד נבהל כשנשמע הגונג וחברות הפרסום השיקו את הקמפיין האפקטיבי והשיקרי מכולם, הרבה אנשים פטריוטים וציונים, אחים שלי למרות שלא בחרו בקואליציה הזו, פחדו שאוטוטו ישראל תהפוך לדיקטטורה. אנשים קנו את הנרטיב הזה", אומרת השרה דיסטאל ומוסיפה כי חברות הפרסום העומדות מאחורי קמפיין ההפחדה ציניות ומשקרות ועם זאת הן "אפקטיביות ועושות עבודה יפה".
להערכתה הגוש הזה של מצביעי ימין ושמאל רך החל להבין ולהפנים ש"עבדו עליו, שהשתמשו בפחדים הכי בסיסיים ולגיטימיים שלו, כי מדובר באנשים ליבראליים שרוצים לנהל כאן חיים חופשיים וחילוניים. הפחד שלהם שהממשלה הזו תשנה להם את החיים והם יחיו במרתפים חשוכים, הפחד הזה הוסר ונשארנו עם שמאל רדיקאלי אנטי ביביסטי, ה"בלפוריסטים", תיבת תהודה עצומה שאני אומדת אותם ב-4-5 מנדטים שהטריפו את המדינה".
השרה מציינת כי היא חוששת שדברים יובילו לאסון. "יש שתי קבוצות על המגרש, ימין ושמאל, ובמדינה מתוקנת אמור להיות שופט שמכפיף את שתי הקבוצות לכללי המשחק. בישראל השופט שייך לקבוצה אחת וכשהקבוצה הימנית בהתקפה הוא מוציא לה כרטיס אדום גם כשהיא לא עושה עבירות. כרטיס אדום נצחי נמצא שם, כל יטוי וכל כנס הם הסתה ואלימות. כשהשמאל עולה למתקפה, כשהימין בשלטון, הכול פרוץ ואין חוקים, ואז אנחנו רואים תהליך של אסקלציה הולך וגובר. אנחנו מתרגלים לדברים שהיו בלתי נתפסים ואסורים, ואז אנחנו מתרגלים לסרבנות, להדרת חברות הייטק מהשקעה בישראל, מתרגלים שמחאה היא הוצאת דיבתה של ישראל בעולם ועידוד חרם נגד ישראל. בתוך זה קוראים למרי, לפגיעה ולאלימות, וזה לא בא מטוקבקיסטים אלמוניים אלא מרמטכ"לים שלעבר, מראשי ממשלה לשעבר, מסגני רמטכ"לים לשעבר, אנשים עם השפעה על הציבור".
על ההסברה בעולם מול מציאות שכזו אומרת השרה כי מול העולם ישראל היא אחד, וכמי שהגיעה מישראל השניה התפיסה היא בראש ובראשונה שאני יהודי ולאחר מכן אני נתון להגדרות של דתי חילוני חרדי וכו', "כל מי שבחר במפלגות הקואליציה הנוכחית וכל מי שמוכפף להגדרת ישראל השניה מרכיב הזהות הראשון שלו הוא 'אני יהודי'. עם הגישה הזו שאנחנו אחים ואנחנו אחד אני הולכת להסברת חוץ. "זה ברור לי ולקואליציה שלנו ולכל מצביעי הקואליציה שלנו. מדובר במאבק פנימי שהוא מורכב וקשה אבל הוא על מערכת האיזונים והבלמים במערכת המשפט, וזה הכול, ואחרי 3000 שנה ביחד לא על זה ניפרד".
על מה שנראה כאכיפה סלקטיבית מול מפגיני קפלן לעומת מגזרים אחרים, אומרת השרה דיסטאל כי הפער קיים וודאי והדבר נובע מכך שמדינת ישראל מנציחה אי שוויון, כהגדרתה. "הסיפור הוא לא דמוקרטיה או דיקטטורה. הרפורמה מבקשת לקרב אותנו קצת יותר למדינות המערב כשכרגע אנחנו לצד מדינות כמו טורקיה ויוון בנושא כוח הריבון מול הרשות המשפטית שאצלנו בלעה את הרשויות האחרות".
"יש כאן אליטה פריבילגית ואנחנו רואים את זה בכל דבר", אומרת דיסטאל ומציינת שורה ארוכה של אמצעים בהם נעשה שימוש נגד מפגינים לאורך השנים, כולל איסור לחסום צירי תנועה ואלמנטים נוספים שהתהפכו לחלוטין כאשר מדובר במפגיני קפלן הזוכים לטיפול בכפפות של משי. "הפריבילגים כל כך לא מודעים לפריבלגיה של עצמם כך שגם כשהם מטופלים בכפפות של משי, הם משוכנעים שהמשטרה ברוטאלית. יושב הערבי, החרדי, האתיופי, המסורתי מהפריפריה וצופה בהם ונגעל כי התחושה היא של 'על מה אתה בוכה, הלוואי עליי'. הפריבילגים לא קולטים ולא נתפסים איך הם נראים מבחוץ. הם בבועה. אי אפשר להזדהות עם המחאה הזו".
השרה מספרת כי בעברה היא נאבקה רבות נגד אלימות משטרתית, "אבל כשרואים את הפערים בהתייחסות ואת התפיסה השגויה שלהם כמי שמקבלים יחס מועדף וגם לא מעריכים את זה, בוכים ושונאים את האחרים שקורסים כאן, יש משהו לא טוב לשמאל בדבר הזה. השמאל הולך ומאבד יותר ויותר לקוחות".
על קריאתו של בני גנץ לחזור לבית הנשיא אומרת דיסטאל כי לטעמה "גנץ פועל בצורה מאוד פוליטית. הוא רוקד על שתי חתונות. חשוב לו להיתפס כמנהיג המתון וכמבוגר האחראי. הוא רואה שאלקטוראלית זה מביא אליו מנדטים כי הישראלים רוצים שקט ונמאס להם מההקצנה של השיח ומהאנרכיה. גנץ קוצר כאן מנדטים, אבל הוא גם רוצה להנציח את המצב הזה שהוא טוב לו כי כשהימין מתכתש עם השמאל הוא גורף את כל הקופון. לכן אני נוטה לחשוב שהמוטיבציה האמיתית שלו היא שיימשך כך ולא תהיה פשרה, שימשך כך עד הבחירות. לכן אני לא תולה תקוות בשיחות עם גנץ בבית הנשיא".
ומה באשר להתנהלות ראש הממשלה בנושאי הרפורמה אותה הוא מתכוון לצמצם ולרכך כנראה מחשש ופחד. לדבריה כאשר מדברים איתה על אומץ ופחד היא יודעת שלא מבינים את נתניהו. "השיטה של נתניהו היא פנקס פתוח ויד רושמת. הוא לא רץ ספרינטים אלא המבוגר האחראי שרץ מרתון. אני זוכרת את האשמות כלפי נתניהו שהוא לא בונה אבל הוא אמר חכו רגע ותראו איזו תנופת בניה. הוא יודע היטב את אמנות הרצוי המצוי והאפשרי, והוא יודע להגיע למקסימום האפשרי בצורה ריאליסטית ולא בסיסמאות מופרכות. המטרה שלו היא אחת, שכמה שיותר יהודים יחיו בביטחון. זו המשימה שלו ולשם כך הוא חי", אומרת השרה ומוסיפה כי היא מתוסכלת לראות כיצד על אף כל ההישגים מוטחות בנתניהו האשמות כפחדן וכחלש. "לנשום. אנחנו כאן לארבע שנים ואחר כך לעוד ארבע שנים. אני מודה לאל כל יום על זה שהוא על ההגה".
לשאלת הסיכוי שגניזת הרפורמה תקומם על נתניהו גורמים בליכוד, דוחה דיסטאל את בסיס הטענה וקובעת כי "הוא לא גנז. לפני שהחוק עבר בקריאה ראשונה קברתם את הרפורמה וקבעתם שהיא מתה ויומיים לאחר מכן היא קמה לתחיה. מהיכרות של שני הצדדים אני קובעת שיש אפס מתח בין יריב לוין לבין נתניהו. יריב לוין נמצא על המפה כי הוא רוצה להעביר את הרפורמה, ואם הוא חי בשלום עם מה שקורה עכשיו, מחייך ואומר שהרפורמה קום תקום, אני יודעת שזה מה שיקרה. הוא מנוהל בסינכרון מדהים עם נתניהו. יש כאן פרלמנטר מבריק וראש ממשלה מנוסה, ואני אומרת שאנחנו רק בהתחלה. תחשבו במונחים של מרתון".
השרה מבהירה כי מאחר והשמאל משתמש בנשק לא קונבנציונאלי במחאותיו, הממשלה מקדמת את הרפורמה בקצב אחר מכפי שהייתה רוצה מלכתחילה, אך הדבר יקרה. "המערכת המשפטית בישראל תהיה הרבה יותר דמוקרטית כשנסיים את הקדנציה הזו. את זה אני יכולה להבטיח".
"אי אפשר לשנות תפיסות, גורמים, כוח והתנהלויות שהושרשו במשך שלושים שנה במושב של כמה חודשים בכנסת. היינו תמימים לחשוב שזה אפשרי. טעינו. הצגנו את הרפורמה בצורה שגויה, לא הייתה הסברה. מסיבות עיתונאים שמציגות את הרפורמה כפי שהיא ישירות לפנים כשאנחנו ממשלת ימין מלא בלי שום גורם מרכזי, זה יצר את הסופה המושלמת. אנחנו מתקנים את הטעות אבל לא משנים את האג'נדה".
דיסטאל מחדדת וקובעת בדבריה כי לא הממשלה היא שמשנה את כללי המשחק, אלא מחזירה את כללי המשחק לתקופה שלפני שמישהו אחר שינה אותם, וזהו אהרון ברק. "אהרון ברק פסק על בסיס שני חוקי יסוד שמעכשיו יש לישראל חוקה, ומעכשיו הוא כנציג הרשות השופטת יכול להתערב בעבודה של הכנסת במידה והחקיקה תהיה מנוגדת לחוקה. הטיעון הראשון שלי הוא שמי שטוען שהרפורמה שלנו הא דיקטטורה, באותה נשימה ממש צריך לומר שמשנת 48' ועד שנות התשעים ישראל הייתה דיקטטורה, כי כל מה שאנחנו רוצים זה להחזיר את הגלגל אחורה ולבטל את המהפכה האקטיביסטית. אנחנו לא משנים את חוקי המשחק. מי ששינה אותם הוא אהרון ברק".
טיעון נוסף מציגה דיסטאל כשהיא קובעת כי אין עוד מדינה בעולם בה השופטים אינם נבחרים ומתערבים בעבודת המחוקק, ולטוענים שההבדל בין ישראל לשאר העולם נובע מכך שאין לישראל חוקה, היא מזכירה שאהרון ברק קבע שדווקא יש חוקה. "זו הסתירה המובנית של האנשים האלה".
"אם הייתה לי אפשרות לשבת חצי שעה עם כל אזרח ישראלי אף אחד לא היה יוצא לרחובות, חוץ מאלה שרוצים להפיל את הממשלה", היא משוכנעת.
על קריאתה לפיטורי היועמ"שית אומרת דיסטאל אטבריאן כי "אנחנו נמצאים בין הפטיש והסדן. ברור לחלוטין שהיועמ"שית חירבה לחלוטין את המוסד שגם לפניה לא סבל מיחסי ציבור טובים במיוחד. היא הפכה את המוסד הזה לבדיחה. כשחצי המדינה בעדך וחצי נגדך זה אומר שאת לא עושה את העבודה כי את אמורה להיות א-פוליטית, לייצג את האמת האובייקטיבית ולשרת את כל האזרחים שאמורים להרגיש שהם מקבלים במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה - הוגנות. כשיש קו ברור בין השמאל שהפך אותה לכוכבת רוק, לבין הימין שזועם עליה, זה אומר שהיא פוליטית. בעיניי היא כמו יאיר לפיד".
עם זאת, מוסיפה השרה, ברור לכל מה יקרה ברחובות אם בהרב מיארה תפוטר. "השמאל הצליח למכור לעולם שישראל הפכה לדיקטטורה חשוכה", היא אומרת וקובעת כי "הצורך לפטר אותה הוא צורך אקוטי וכשהקרקע תבשיל לכך זה הדבר הראשון שצריך לעשות".
בהתייחס למשפט נתניהו והסיכוי לעסקת טיעון, אומרת דיסטאל כי ישנם בשאלה זו השיקולים הפרטיים שאדם אמור לעשות לעצמו בהתייחס לגורלו האישי. "מדובר באדם שעבר שבעה מדורי גיהנום. יש כאן עול כלכלי עצום. אני לא נכנסת לו לשיקולים הפרטיים ואבין כל החלטה שלו". לעומת זאת לשאלה מה היא עצמה הייתה רוצה, התשובה נחרצת: "שהמשפט הזה יגיע ליומו האחרון. המשפט הזה חשוב להבנת האזרח עד כמה הפרקליטות והמשטרה בישראל חולות".
"התקשורת הישראלית הכללית שותפה לקנוניה של הפלת והפללת ראש ממשלה באופן מלא, לבד מהתקשורת הימנית. כולם קשרו קשר לסלק ראש ממשלה, וככל שהדבר ייצא לאור, ואני אומרת זאת כמי שמכירה את החומר הדל המביך והפתטי שאף אחד לא האמין שיגיע לבית משפט, ובראש ובראשונה המשטרה לא האמינה בכך ולכן הגישו הכול ברישול שכזה, ככל שזה נחשף ההבנה שישראל שבויה במוסדות אכיפת חוק שהצדק והאמת רחוקים מהם שנות אור, הנקודה הזו מובהרת ליותר ויותר אנשים בכל יום שהמשפט הזה נמשך, וזה נורא חשוב בעיניי".