איני נוהג לשתף פוסטים אבל את הפוסט הזה זו זכות ואף חובה לשתף.
לא רק שהוא חודר עמוק ללב של כולנו, אלא מדובר במקרה שניתן לומר שהכתובת הייתה על הקיר וכל כן החובה עלינו לעשות הכל, אבל הכל כדי לטפל בסוגיה הכל כך ברורה הזאת.
עלינו לדאוג שמשרתי הבריאות שלנו, המסיימים משמרות בלילה, בעיקר בפריפריה, יוסעו לביתם מבלי החשש לחייהם המקנן בליבם ולב בני משפחתם. החשש מהסכנה של הרדמות אחרי לילה של שירות קשה.
סיפורה הכואב מאוד של האחות המיילדת והמתנדבת דנה בן שושן ז"ל, חדר ללבבות של כולנו ואסור שלא יגרור אחריו פעולה של ממש.
גם בצה"ל כבר מזמן הפיקו לקח זה ואין סיבה שמערכת הבריאות לא תנהג בהתאם. לו הייתה דנה חיילת, הרי שחזרה לביתה לאחר מילוי משימתה, היתה מוגדרת "נפלה בעת במילוי תפקידה".
הגעה לבית בתום משמרת לילה, הינה חלק ממילוי תפקידה של האחות או הרופאה, ומערכת הבריאות חייבת לראות בכך חלק בלתי נפרד מאחריותה של המערכת.
לו ילמד הלקח וינצלו חיי אדם, אני תקוה שבני משפחתה של דנה, מכיריה ומוקיריה הרבים ימצאו בכך ולו קמצוץ של נחמה.
ת.נ.צ.ב.ה