קבר נוסף, הפעם של ילדה מעולי תימן בשנות החמישים, נפתח היום על מנת להתחקות אחר נדבך נוסף בפרשת היעלמותם של ילדי תימן. עורכת הדין נורית קורן, חברת הכנסת לשעבר, המלווה את המשפחה ואת הפרשה כולה מספרת על כך בראיון לערוץ 7.
פתיחת הקבר התאפשרה בעקבות חקיקה שהובילה קורן בימיה כחברת כנסת ולפיה משפחות תוכלנה להגיש דרישה לפתיחת קבר במידה והצטברו אצלם ספקות המצדיקים זאת. כעת, היא מספרת, היא ממשיכה ללוות בהתנדבות את המשפחות מול הגורמים השונים יחד עם עורכי הדין רמי צוברי ודורון רדעי על מנת להביא לביצועו של החוק בפועל.
החוק שאישר פתיחת קבר של קטין נקבע כהוראת שעה שכבר אינה בתוקף ולצערה של קורן מעט משפחות פנו. היא עצמה מטפלת בעשרה מקרים ויתכן שיצטרפו משפחות נוספות של מי שנקבר בקברים סמוכים לאותם שאושרה פתיחתם.
מדובר, היא מזכירה ב"משפחות שלא הן שקברו את הילד, אלא אמרו להם שהילד נפטר ונקבר והמשפחה לא מאמינה וטוענת שהילד היה בריא ויש הוכחות נוספות לכך. המשפחה המדוברת התלוננה בועדת כהן קדמי שאמרה שהילד נפטר והציגה מסמכים לכך". המקרה הנוכחי מדבר על הילדה סעדה קרני ועליה נטען שהיא הייתה חולה במשך שנתיים בניוון שרירים ובמלריה ונפטרה כתוצאה מכך. לעומת זאת "המשפחה יודעת שהיא נלקחה על ידי אחות מהאוהל במעברה בבית ליד. היא נלקחה בכוח עם אחיה הקטן. האחות הגדולה יותר הייתה מבקרת אותה ומשחקת איתה עד שפתאום אמרו לה שהיא נפטרה".
"האחות אמרה שהיא ראתה אותה בריאה לחלוטין. האימא הייתה מגיעה להניק את האח הקטן והיא שמרה על שניהם". לצד הספקות הללו הוגשו למשפחה מסמכים המלמדים על מותו של ילד זכר בשם סעדיה אברהם שנפטר בגיל חמש, כך שהנתונים אינם מתיישבים, ,אז מי באמת קבור שם?", היא שואלת ואת התעלומה הזו מבקשת המשפחה לפתור בפתיחתו של הקבר היום.
בקשת המשפחה התקבלה ואושרה על ידי בית המשפט. הפתיחה בוצעה יחד עם משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, הרבנות וזק"א. "הגענו למקום שהוא שטח ריק לגמרי. בית העלמין הישן בשכונת בן ציון בנתניה, מקום פסטורלי שבו כבר לא קוברים. חלקת הילדים מסומנת ונושקת לגדר, וחלק ממנה זה רק אדמה. יש רק שתיים או שלוש מצבות שהמשפחות קברו והציבו מצבה, אבל כל השאר ללא מצבות", אומרת קורן ומספרת כי עם סונר התאפשר למפות את חלק זה של בית העלמין.
הסונר זיהה חלל מתחת לפני הקרקע וכך גם אם יש בו גוף כלשהו, מה שאיפשר את מיפוי חלקה זו שבבית העלמין על ידי החברה קדישא שאנשיה סימנו עם שלטים קטנים את הקברים.
"הבוקר הגענו, בדקנו את המקום המדויק אחרי שמדדנו לפי המפה ששורטטה. אנשי זק"א חפרו, ובהתחלה לא מצאו כלום, אבל בהמשך התגלו בלוקים ואז נגלתה אבן גולל של הקבר. איש המכון לרפואה משפטית, חיים כהן, ביצע את החפירה, פתח את הקבר ונטל דגימות שיועברו לבדיקה במעבדה. זאת בניגוד למקרים מסוימים בעבר בהם נמצאו הקברים ריקים לחלוטין. כעת הציפייה היא שניתן יהיה לקבוע אם הקבר הוא של סעדה או של סעדיה.
"במקרים קודמים עו"ד רמי צוברי פתח בשנת 97' עשרה קברים מדגמית בבית העלמין סגולה, ומצא שם 22 שלדים שנשלחו לבדיקות בחו"ל כי בארץ לא הייתה מעבדה שמסוגלת להוציא DNA משלדים. כעת זה קבר רביעי שאנחנו פותחים ויש ממצאים", אומרת קורן ומציינת כי "בקבר של יוסף מלמד נמצאה התאמה בין הממצאים למשפחה. זה נתן שקט נפשי למשפחה שיודעת כעת גם מתי הוא נפטר ומתי היא תוכל לקיים אזכרה לבן".
לשאלתנו אם יתכן ולאחר הבדיקה במעבדה תעלה טענה שהחפירה לא הייתה במקום המדויק וקברה של סעדה נמצא במקום סמוך, אומרת קורן כי גם אפשרות כזו קיימת, ובמידה ואכן תעלה טענה כזו יתכן ויהיה צורך לפתוח קברים נוספים מימין או משמאל לקבר שנפתח כעת בהתאם למיפוי החברה קדישא
קורן מודה לשותפים למבצע הרגיש הזה, אנשי משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, חברה קדישא, זק"א והרב של עקרון, ולשאלתנו אודות תחושת המשפחה ברגעים אלה של פתיחת הקבר היא משיבה ומספרת ש"הרגשות מעורבים. זה לא פשוט אבל רוצים לדעת את האמת. הלוואי וההורים היו חיים כדי לדעת. בת משפחה סיפרה שכל הזמן האימא בכתה כי רצתה לדעת את האמת. חשוב להדגיש שמדובר במשפחות דתיות ובפסיקת בית המשפט יש פסק הלכה של הרב עובדיה יוסף, הרב קאפח והרב רצון ערוסי שמתירים את פתיחת הקבר. זה מאוד חשוב עבור המשפחות".